פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלי לזייף

      אין יותר מעצבן ממתכון "מהיר" שלא לוקח בחשבון שצריך לקלף 10 תפוחים, מכמויות לא עגולות ומניסוח לא מדויק. סמדר ולטר מקטרת ונותנת מתכונים קלים באמת, שדורשים רק סיר אחד

      לפעמים אני נתקלת במתכונים שלא ברור לי על מה חשב מי שחיבר אותם.
      כמו מתכונים שמתפארים בתואר "מהירי הכנה", כשבפועל אינם כאלה.
      קחו לדוגמה מתכון ל"עוגה מהירה", שברשימת המצרכים מופיעים 2 קילו תפוחים קלופים, מגולענים ומגוררים. סליחה, אבל לשטוף, לקלף, לגלען ולגרר 2 קילו - לא לוקח זמן? או מתכון לסלט מהיר, שברשימת המצרכים הכול כבר חתוך ומוכן, וכל מה שנשאר זה רק לערבב. אז מה החכמה? מה עם זמן השטיפה והחיתוך? כשאני אומרת מתכון מהיר אני מתכוונת לזה ובמתכונים שלי אני משתדלת לא לזייף בפרטים הקטנים ולכלול את כל עבודת הכנה במתכון עצמו, כי אני יודעת כמה זה מרגיז.

      קרה כבר שניגשתי בחדווה למתכון "עוגיות מהירות" ואז גיליתי שהבצק צריך לנוח לילה במקרר. זה מהיר זה? מה זה עוזר לי אם יש לי אורחים עוד שעה?
      יש מתכונים שרק מלחשוב על כמות הכלים המלוכלכים שתישאר אחרי ההכנה אני מתעייפת מראש: מיליון סירים וצלחות ושלבי הכנה. לרוב אפשר לצמצם כלים ושלבים. אז מה אם יש מדיח. זה עיקרון.

      עוד דבר שמקומם אותי בהרבה מתכונים הוא חוסר דיוק ונוסח לא ברור כמו למשל "חצי כוס שמנת". איזה שמנת? חמוצה? מתוקה? שמנת לבישול? והכי משגע אותי: "חבילת חמאה", יש חבילה של 100 גרם וכזו של 200 גר'. איך אני אמורה לדעת לאיזו חבילה התכוון המשורר?

      לפעמים כמות החומרים המצוינת במתכון משאירה אחריה שאריות בכמות קטנה ולא הגיונית. נתקלתי כבר במתכון לעוגת שמרים שהיה בו 48 גרם שמרים טריים ו- 45 גרם משפר אפייה. שניהם מגיעים בחבילות של 50 גרם, ומה אני אעשה עם 2 גרם שמרים ו-5 גרם משפר אפייה? או 90 גרם שוקולד כשבחבילה יש 100 גר' ולא חסרות עוד דוגמאות. במקרים כאלה אני פשוט מעגלת, ובינתיים עוד לא קרה שום אסון.

      הפעם המתכונים הם ההיפך הגמור מכל מה שקיטרתי עליו עד עכשיו. בכולם הכמויות ברורות מאוד ולא משאירות שאריות קטנות, בכולם צריך רק סיר אחד (טוב, בחלקם צריך גם קרש חיתוך וסכין ו/או תנור, אבל לא צריך להיות קטנוניים), וכולם קלים להפליא וטעימים. בכל המתכונים סיר בנפח כ-4 ליטר ישרת אתכם היטב.

      תבשיל ירקות

      קצת עבודת חיתוך, אבל אז שמים את הירקות וכל שאר החומרים בסיר אחד ומבשלים הכל יחד. מתקבל תבשיל טעים שהולך נפלא על אורז, בתוך סנדוויץ' וגם סתם ככה בלי כלום או כתוספת. טעים גם חם וגם קר, ונשמר היטב במקרר. אפשר לשחק עם רמת החריפות ומילה שלי הוא ייגמר מהר מאוד...

      חומרים:
      1 כף שמן זית
      2 בצלים בינוניים
      4-5 שיני שום
      5 קישואים או זוקיני
      3 פלפלים בכל צבע שיש לכם, אפשר אחד בכל צבע
      2 כפיות עשבי תיבול טריים קצוצים: פטרוזיליה / כוסברה / שמיר / בזיליקום וכו'- כולם מתאימים וכל אחד נותן טעם אחר. אפשר להשתמש בקוביות הקפואות (2 קוביות)
      1/4 כוס חומץ רגיל
      1/2 כוס קטשופ רגיל או חריף או 100 גרם (קופסה קטנה) רסק עגבניות
      1 כפית שטוחה מלח
      1/2 כפית פלפל שחור
      2 כפות שטוחות סוכר
      1/2 כפית פפריקה מתוקה או חריפה
      2 כפיות רוטב צ'ילי מתוק-חריף או 1/4 כפית אבקת צ'ילי או כמה טיפות טבסקו- לא חייבים
      לא חובה, אבל מאוד משדרג ומומלץ: 1/2 כוס זיתים ירוקים שלמים ומגולענים או טבעות, ו/או 1/2 כוס עגבניות מיובשות

      הכנה:
      1. מחממים בסיר בינוני את שמן הזית. קולפים את הבצל וחותכים לפרוסות דקות או לקוביות גדולות. מוסיפים לסיר ומטגנים על להבה בינונית תוך ערבוב עד שמזהיב. קולפים את שיני השום וחותכים כל שן ל-4. מוסיפים לסיר ומטגנים עוד כדקה.

      2. קולפים את הקישואים (אם הקליפה יפה וטרייה אין צורך לקלף) וחותכים לקוביות בינוניות. מוסיפים לסיר וממשיכים בבישול, תוך ערבוב מדי פעם.

      3. מנקים את הפלפלים מגרעינים וחותכים לקוביות בינוניות או לרצועות. מוסיפים לסיר וממשיכים לבשל.

      4. מוסיפים את כל שאר החומרים (אם משתמשים בעגבניות מיובשות, חותכים אותן לרצועות). מכסים ומבשלים 5 דקות. מסירים מכסה ומבשלים עוד 20-25 דקות או יותר, תלוי כמה נוזלים מוציאים הקישואים. מערבבים מידי פעם. מבשלים עד שהקישואים רכים ואין הרבה נוזלים. מגישים חם או מצננים ושומרים במקרר.

      פשטידת תירס וקישואים

      תהליך הכנה לא שגרתי יחסית לפשטידה, אבל קל. הפשטידה מתקבלת גבוהה ויפה, טעימה ומשביעה.

      חומרים:
      50 גרם חמאה או מרגרינה, רגילה או בטעם חמאה
      1 קופסה גדולה (550 גרם) תירס משומר, מסונן מנוזלים
      1 כוס מים (אפשר מנוזלי השימור של התירס)
      1 כוס קמח רגיל
      4 ביצים
      4-5 קישואים או זוקיני
      1 כפית מלח
      1/2 כפית פלפל שחור או לבן

      * תבנית עגולה בקוטר 24 (אפשר גם 26)

      הכנה:
      1. מחממים תנור ל-175 מעלות ומשמנים את התבנית.

      2. שמים בסיר בינוני את המים/נוזלי השימור, את החמאה/מרגרינה, מלח ופלפל. מחממים על להבה בינונית, תוך ערבוב, עד שהחמאה/מרגרינה נמסה. עדיין לא מכבים את האש.

      3. מוסיפים בבת אחת את הקמח ומערבבים במרץ עד שהקמח נבלע ומתקבל בצק דביק. מסירים מהאש.

      4. מוסיפים את הביצים, אחת-אחת, ומערבבים היטב אחרי כל הוספה. מוסיפים את התירס ומערבבים היטב.

      5. קולפים את הקישואים (אם הקליפה יפה וטרייה אין צורך לקלף), ומגררים גס- בפומפייה או במעבד מזון. מוסיפים לסיר ומערבבים.

      6. מעבירים את התערובת לתבנית. מכניסים לתנור ואופים כ-45 דקות, או עד שהפשטידה שחומה ויציבה. מגישים חם או מצננים ושומרים במקרר.

      בראוניז בסיר, עם אופציה לפרווה

      ההכנה קלה והם נשמרים כמה ימים בלי בעיה, אבל מעלה חשובה נוספת היא שבזכות דרך ההכנה המיוחדת אפשר להשתמש גם במרגרינה והטעם עדיין יהיה מעולה. ולפני שתתנפלו: גם אני מעדיפה להשתמש בחמאה, אבל מה לעשות שיש אנשים שומרי כשרות שרוצים משהו מתוק אחרי ארוחה בשרית?

      חומרים:
      150 גרם חמאה או מרגרינה, רגילה או בטעם חמאה
      150 גרם שוקולד מריר
      1.5 כוסות סוכר
      1 כפית תמצית וניל
      1 כפית אבקת קפה נמס
      1/2 כוס אבקת קקאו
      1/4 כפית מלח
      כוס ורבע קמח רגיל
      4 ביצים

      * תבנית מלבנית (בערך בגודל 24X28 ס"מ) או מרובעת בגודל דומה

      הכנה:
      1. מחממים תנור ל-150 מעלות. משמנים את התבנית או מרפדים בנייר אפייה.

      2. שמים בסיר בינוני חמאה/מרגרינה, שוקולד וסוכר. מחממים על להבה נמוכה, תוך ערבוב, עד שהכל נמס. עדיין לא מכבים את האש.

      3. מוסיפים אבקת קקאו, אבקת קפה נמס, וניל ומלח ומערבבים היטב. מוסיפים בבת אחת את הקמח ומערבבים במרץ. ברגע שהקמח כולו נבלע והעיסה אחידה- מורידים מהאש. אם העיסה סמיכה וגושית, זה בסדר.

      4. מוסיפים את הביצים, אחת-אחת, ומערבבים היטב אחרי כל הוספה.

      5. יוצקים את הבלילה לתבנית ומכניסים לתנור. אופים 25-30 דקות, עד שקיסם המוכנס למרכז העוגה יוצא טיפה רטוב, עם פירורים. מוציאים, מצננים לגמרי, חותכים לריבועים ושומרים בקופסה סגורה. אם שומרים במקרר ומגישים קר, הטעם יהיה יותר מודגש ולח. אם שומרים בחוץ, הטעם יהיה יותר קליל ועוגתי. לשיקולכם.