באזור יהוד פזורות מסעדות רבות המתמלאות בשעות הצהריים בעובדי ההיי טק שרק רוצים לשבור את שגרת היום בעזרת הכוכים הקולינריים שבסביבה, יען מסעדות פועלים ממינים שונים שכל אחת עם מהן מחזיקה באמתחתה תבשיל אחד או שניים.
סנדרה ואילן פתחו מסעדת פועלים קטנה כזו ביהוד, אחרי שעזבו עבודות משעממות הם לקחו צ'אנס וניסיון מבית שהחלו לרכוש כשהבינו (לאחר מאות ארוחות שנלקחו כמובן מאליו), שביצי הזהב נמצאות ממש מתחת לסינר של אמא של אילן, והלכו על כל הקופה. "בסוף הבן אדם רוצה להיות קרוב לבית", כך אמר אילן, ובמקום כל יום לנסוע לתל אביב בפקקים, לסבול מהמרחק ולשלם יותר מדי על התענוג המפוקפק, הם העדיפו לפתוח מסעדה במקום מוכר על יד הבית של אמא ביהוד.
מבחר מאכלים ממיטב המטבח הטוניסאי נעשים במקום בעשייה ובפיקוח אימו של אילן, עד שהשניים ילמדו את האקספרטיזה על בוריה. הבישול הטוניסאי מייגע ומעייף וכולו מבוסס על בילוי שעות על גבי שעות תוך כדי בדיקה מתמדת על הסירים שמבעבעים ארוכות, ללא כל קיצורי דרך.
בין היתר יש כאן: מפרומים וממולאים למיניהם לרוב בתוספת סלטים, חמוצים משובחים ותבשילים ארוכי טווח שמרדימים כל ער אחרי שעה קלה.
ההברקה היא הבריק שעשוי עלה מבצק דק דק שאפשר לראות דרכו. העלה, מוכנס בחציו למחבת עם שמן חם ומבעבע וכך, בעוד המילוי נשפך פנימה, סוגרים עליו את העלה. הבריק המעניין שלהם, שונה מהאחרים. בדרך כלל לא מערבבים מרכיבים שונים לתוך הבריק ומסתפקים בביצה או תפוח אדמה. אבל לא מערבבים בין השניים.
אז זהו, שפה הם עושים את זה אחרת: עם ביצה, צלפים, טונה וקצת חריף. בתוך ביס אחד מקבלים את חומציות הצלפים עם עדינות הביצה במקביל לחריפות של האריסה ודג הטונה שמועצם טעמו מכל החגיגה שמתנגשת וכל זה בתוך עלה קריספי שנשבר לרסיסים לא שווים שנופלים אל תוך הצלחת, שבסוף לא מזניחים אותם ואוספים עם פרוסת לחם לבן דשנה.
כמה טוב לדעת שבמחיר 10 שקלים בלבד אפשר לשבוע ממנה שמאתגרת את בלוטות הטעם בשונות המוטרפת שלה, שמגיעה טריה כי במהלך כל היום מכינים אותה על המקום ללא עיכובים.
הטוניסאי שלי. רחוב צבי ישי 5, יהוד. 03-5361008
שעות פתיחה: א'-ה' 9:00-17:00