תמצית הסתמיות

במונחי עיצוב, 'קפה איטליה' לוקחת בהליכה את רוב המסעדות. והאוכל? זה כבר סיפור אחר. המבקר אבי אפרתי מצפה לרנסאנס

לחלל ברחוב קרמנצקי 6, יש היסטוריה מכובדת במונחי עולם המסעדנות התל אביבי. בעבר שכנה בו מסעדת צ'ימיצ'נגה, שסיפקה את אחד המטבחים המבריקים ביותר בדברי ימי הקולינריה הישראלית. השף אבי קונפורטי, כשמאחוריו קבוצת היזמים שזכתה בעתיד לבוא לכינוי "קבוצת ירזין", הרים שם את מטבח סנטה פה הראשון ובינתיים גם האחרון בישראל. מים רבים (ועכורים למדי) זרמו בירקון מאז חגגו קונפורטי והירזינים הצלחות משותפות. קונפורטי, שף גאון, מוביל כבר מזמן את צפרה, לא מסעדה רעה אבל בטח לא הפלא שצ'ימיצ'נגה הייתה; והירזינים פתחו לפני כשנה וחצי, באתר בו פעלה צ'ימצ'ינגה, את המסעדה האיטלקית "קפה איטליה".

כמו בכל ממפעלות ירזין, הדקורציה והאווירה מושלמות למדי. קפה איטליה יותר מזכיר קפה או בראסרי מסוגננים בפריז מטרטוריה או ריסטורנטה בארץ המגף. במונחי הסצנה המקומית, תחשבו סבסטיאן או הבראסרי באבן גבירול. כיף שם. בפרמטרים של עיצוב ושירות, היא לוקחת בהליכה את מירב המסעדות בתל אביב. והאוכל? נו, זה כבר סיפור אחר.

מסעדת קפה איטליה מציגה עצמה כ"מסעדה איטלקית באווירה משפחתית שמדברת בגובה העיניים" ומגישה "מנות איטלקיות קלאסיות בביצוע מושלם". צר לי, אבל זו הייתה אחת הארוחות האיטלקיות היותר בעייתיות בהן נתקלתי בשנים האחרונות, ש"ביצוע מושלם" הוא התואר האחרון הרלוונטי לגביה. המנות אכן איטלקיות קלאסיות מהסוג הפשוט ביותר, אבל אוכל מהסוג הזה מחייב, לצד חומרי גלם טובים, גם יד קלה וטובה במטבח. מאחר שקפה איטליה איננה מסעדת שף אלא מפעל הסעדה ענק שמאכיל מאות אנשים ביום בסרט נע, לא מדובר ביד אלא בידיים רבות. מטבח כזה אמור להיות אולטרה מדויק ומתוקתק. אם לשפוט על בסיס מה שאכלנו שם השבוע, המצב שם רחוק מלהיות כזה. אבל לא רק הביצוע בעייתי בעיניי בקפה איטליה, גם קונספט המנות. התחושה היא של רישול וחוסר מאמץ מובהקים, העומדים בניגוד מוחלט לתמחור. יורם ירזין, מאנשי המקצוע היותר מרשימים שקיימים כאן בתחום המסעדנות, הציג פעם בריאיון עיתונאי את המסעדות בקבוצת ירזין ככאלו המושתתות על קונספט התמורה הראויה לכסף. זה נכון מאוד בכל מפעלותיו – מעד העצם, דרך זוזוברה ומוזס ועד טוני וספה, לא כולל קפה איטליה.

עוד בוואלה!

איך היא עושה את זה? הטיפים של אירה דולפין יגרמו גם לכם להתאמן

לכתבה המלאה

בשביל כבד צריך לעבוד

הגענו בערב, מוקדם ולמרות שהזמנו למעלה מיממה מראש, גירדנו שולחן לשעתיים בקושי. תוך כדי שהותנו שם המקום אכן החל להתמלא עד התפקעות. מסקציית האנטיפסטי הזמנו פטריות אליו אוליו (32 שקלים) וסלט כבדי עוף חמים בויניגרט פטל (42 שקלים). קיווינו ליותר מסוג אחד של פטריות. קיווינו לנגיעת שובבה ונחמדת בפטריות. אליו אוליו במיטבו, גם אם הוא פשוט, יכול הרי להיות מקסים. אז קיווינו. בפועל הגיעה מנה זערורית עד גיחוך של שמפיניון ששחו בשמן, אשר פוצץ במלח. ואם זה נשמע נורא זה רק בגלל שזו אכן הייתה מנה נוראית.

סלט הכבד לא היה מוצלח בהרבה. מהאופן שבו מוצגת המנה אפשר לדמיין שמדובר בלפחות שלושה כבדי עוף שלמים, צרובים מבחוץ, אדמומיים מבפנים, על סלט. בפועל היו שם מעט מאוד פיסות כבד קטנטנות, מיובשות לגמרי, שאיבדו את כל קסמן, ועלים, שנעטפו ברוטב חסר כל טאץ' וחן, של שמן זית וחומץ פטל. זו הייתה מנה סתמית ומרגיזה. שתי מנות הפתיחה הללו לא היו מטבח איטלקי פשוט. אם כבר, הן ייצגו את האדפטציה הפרימטיבית אליו. יש לנו כל כך הרבה מסעדות איטלקיות-ישראליות גרועות. מסעדה של קבוצת ירזין, עליה מופקד אישית האח ארי, היא המקום האחרון שבו ניתן היה לדמיין שמוגש אוכל כזה.

שיממון ב-170 שקל לאדם

המשכנו לעיקריות. פילה דניס בקראסט תבלינים (94 שקלים) וטליאטה די מנזו (92 שקלים). הדג הביא את היעדר התמורה לכסף לשיא מתסכל ביותר. על בסיס תמחורו, ניתן בהחלט לצפות להשקעה כלשהי בו. הגיעו שני פילטים, שהושלכו סתם כך על צלחת לצד רבע לימון, עם טופינג תבלינים ופירורי לחם צרוב שנזרה ממעל. בצד הגיעה צלוחית עם התוספת שבחרנו, שעועית ירוקה בעגבניות, שהייתה סרת טעם לגמרי. באיטליה מגישים כך בטרטוריות פשוטות מאוד, בטח לא ברמת התמחור של קפה איטליה. חוץ מזה, אף שהדג לא יובש, מדובר בתמצית הסתמיות.

טליאטה די מנזו היא מנה שבאמת תמצאו בכל מסעדה באיטליה. מדובר בנתחי בשר דקים צרובים קלות, עם עלי רוקט מעליהם. המנה שלנו הגיעה על פלטה לוהטת וחשפה בשר בלתי מרשים בעליל. שותפי לארוחה אכל אולי שליש מכמות הבשר, מחמת הרעב, כיבד אותי בפיסה, והניח. התוספת שלו – תפוחי אדמה עם שמן זית ורוזמרין הייתה עוד הדגמה לרישול העצום שנחשף בארוחה. הם היו צרובים מבחוץ אך סרי טעם ובמרקם של כמעט פירה מבפנים, ושמן הזית והרוזמרין לא הותירו בהם חותם טעם ממשי.

הטירמיסו (38שקלים) הנחמד שחלקנו היה נקודת האור היחידה בארוחה. מכיוון שנותר מיותם באיכותו, את הרושם הכללי הוא לא ממש שינה. על בסיס המנות שאכלנו תעלה ארוחת שלוש מנות לאדם בקפה איטליה בין 160 ל-170 שקלים, לא כולל שתייה מכל סוג שהוא.

בהתחשב ברמת האוכל, זו אחת העסקאות הגרועות ביותר בתל אביב נכון לעכשיו. ומכיוון שמדובר בשלוחה של קבוצת הסעדה מוערכת כל כך, צריך לקוות שליקוי המאורות יתוקן לאלתר. ויפה שעה אחת קודם.

קפה איטליה - רחוב קרמניצקי 6, תל אביב. טלפון: 5612888–03.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully