פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קצוות מפוצלים

      האחד איטלקי ונטול יומרות, השני מקומי ורציני – שניהם נותנים בראש. אבי אפרתי על מאסיאנקו 2008 ודלתון מתתיה 2006

      שני היינות שייסקרו השבוע שונים מאד זה מזה כמעט בכל. שניהם מומלצים, כל אחד בדרכו. מאסיאנקו 2008 הוא יין לבן איטלקי מיקב מאסי הענק, המתאים להפליא לקיץ. מדובר ביין שמתרחק מהכללים המחייבים של עולם היין הישן. זהו בלנד ובו 75% ענבי פינו גרי'גיו ו-25% ענבי ורדוצו. שני הזנים אופייניים לאזורם – מחוז ונטו שבצפון מזרח איטליה – אך שיטת ההפקה השונה משייכת אותם לקטגוריית היינות הסופר ונציאניים. העדינות הטבעית של הפינו גריג'יו מקבלת כאן העצמה מכיוון הורדוצו. גוף היין בינוני, צבעו זהוב ומרגישים בו בנקל פרחים ופירות. לא מדובר ביין חשוב, אבל הוא יכול לשמש בן לוויה חביב ביותר לדגים ולפירות ים. גם לגימתו סתם כך יכולה לשמח את החיך (80 שקלים).

      לעומת המאסיאנקו המוצלח אך נטול היומרות, דלתון מתתיה 2006 הוא יין רציני וכבד ראש. הוא נמצא אצלי זמן מה במקרר ובכל פעם מצאתי סיבה טובה לדחיית פתיחתו למועד אחר. מדובר באחד היינות היותר מושקעים של תעשיית היין המקומית, המופק כמחווה למתי הרוני, הבעלים והאיש שמאחורי חזון יקב דלתון מהגליל העליון.

      זה יין יקר מאד (385 שקלים) שמן הסתם איננו מיועד ללגימה יומיומית וגם לא לפתיחה בזמן הקרוב. הוא מורכב מ-80% קברנה סוביניון, 15% מרלו ו-5% קברנה פרנק. הענבים ששימשו לעשייתו הם הטובים ביותר שהיקב יכול להעמיד. הם מגיעים מארבעה כרמים שונים ונבחרו בקפידה לאחר דילול מסיבי של היבולים. לאחר שנה בחביות בנפרד הורכב הבלנד מהחביות המצטיינות מכל אחד מהזנים ושהה בבקבוקים שנה נוספת בטרם הופץ. במילים אחרות, זה היין המושקע ביותר שניתן להעלות על הדעת.

      כשבאים לטעום יין כזה, רף הציפיות, מטבע הדברים, בשמיים. הטעימה מלמדת שאכן, זה יין מצוין, מהטובים שנעשו כאן. צבעו אדום כהה ביותר, גופו מלא למשעי, הוא עשיר מאד, מורכב ואלגנטי, ומורגשים בו פירות, תבלינים ועץ. אפשר ללגום כעת, אך ללא ספק עוד שנה או שנתיים הוא יהיה מוצלח בהרבה ובעוד שלוש או ארבע שנים, יתחיל לממש את הפוטנציאל שלו.

      שאלת התמורה לכסף פחות רלוונטית בעיניי כשמדובר ביינות יוקרה. שום מוצר יוקרתי לא נמדד בפרמטרים האלה. אי אפשר ולא צריך למדוד כמה יינות חמודים אפשר לרכוש במקומו ב-385 שקלים. ברור גם שזה לא יין לצריכה שוטפת, אלא לפתיחה בנסיבות חגיגיות במיוחד, לאחר אחסון בתנאים נאותים. לאספני יין רציניים כדאי להחזיק מתתיה אחד במקרר הפרטי. בכל מקרה, מעבר להיבט הצרכני, מדובר בהישג בהחלט משמעותי של דלתון.

      מחר בביקורת המסעדות: מסעדת הבשרים 'פורטרהאוס' בתל מונד