פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חנופה לא זולה

      3 היינות החדשים של יקבי בנימינה מפלרטטים במרץ עם החיך, אבל לאו דווקא שווים את המחיר שנקוב על הבקבוק. הביקורת של אבי אפרתי

      שלושת היינות החדשים מסדרת רזרב של יקבי בנימינה, שני אדומים ולבן אחד, אינם אחידים ברמתם. בנימינה רזרב סוביניון בלאן 2009 הוא סוביניון ישראלי סביר, לא יותר. זה יין שגופו בינוני ומרגישים בו עשבוניות ופירותיות טרופית. כמו לא מעט יינות סוביניון בלאן מקומיים יש בו מידה לא מבוטלת של חנופה לחיך, כשסעיף האופי קצת לוקה בחסר. זה לא יין רע ואפשר לשתות אותו בכל ארוחת דגים או לצד מנות צמחוניות, אבל בקבוצת המחיר שלו (60 שקלים) אפשר בהחלט למצוא יינות מקומיים טובים ממנו.

      שני האדומים מוצלחים יותר. בנימינה רזרב מרלו 2007 הוא יין עולם חדש טיפוסי. גופו בינוני הנוטה למלא, צבעו אדום ארגמני, טעמו והארומה שבו מרוכזים מאד. כמו יינות עולם חדש, גם הוא בחנפנים, קרי: מאמציו לפתות וללכוד את החיך, גם זה המיומן פחות, עם ניחוחות פירות אדומים וטעמי תבלינים, מוחשיים מאד. עם זאת, במסגרת הז'אנר אליו הוא שייך, מדובר ביין מעוגל, סימפטי מסוגו, שמספק תמורה לא רעה כלל ל-85 שקלים. לאוהבי יינות מרלו, זו אופציה חביבה.

      בנימינה רזרב זינפנדל 2008 הוא יין עשיר, לפרקים נדמה שעשיר מדי. גם בו בולט המאמץ להחניף לחיך. בניגוד למרלו, כאן נדמה שהמאמץ עז למעלה מהנדרש. צבעו אדום עמוק, גופו מלא. הפירות, התבלינים והעשבים נוכחים בו מאד. אפשר ללגום אותו כעת, על תקן מה שנהוג לכנות "יין הדוניסטי", אף אם שנה נוספת בבקבוק תיטיב עמו. כמו הסוביניון בלאן, זה איננו יין רע, אבל המחיר – 93.5 שקלים, יקר מדי בהתייחס לתמורה.

      מחר בביקורת המסעדות: אבי אפרתי מגלה נוסחה מנצחת במסעדת רוקח 73