צוציקים ולא יותר

חגיגות הבוז'ולה נחגגו בשבוע שעבר ברחבי העולם. מדובר במניפולציה יחצ"נית-שיווקית שצלחה היטב והפכה יינות פשוטים וסתמיים במקרה הטוב למותג כלכלי מצליח במיוחד ללא כל הצדקה. ואם יינות בוז'ולה נובו הצרפתיים אינם מצדיקים את המהומה, גם מקביליהם המקומיים אינם שווים מהומה. רק שבתעשייה הקטנה והמתפתחת בהדרגה אצלנו, להבדיל, איש אינו מנסה למתג את מקבילי הבוז'ולה נובו להיות יותר ממה שהם – צוציקים חסרי משמעות, לא שובבים אפילו, בעצם יותר סימבול לתעשייה המתפתחת. לכן, להבדיל מיינות הבוז'ולה נובו והאירועים סביבם, המעוררים בכותב שורות אלו לא מעט נוגדנים, יינות הביכורים המקומיים אינם כאלו.

גמאיי נובו 2010 של יקבי רמת הגולן הוא היין היחידי בארץ המיוצר מענבי הגאמיי נואר, האופייניים ליינות בוז'ולה נובו. צבעו סגלגל, הפירות האדומים בולטים בו ואם לוגמים אותו כדאי לעשות זאת כשהוא מצונן מעט. לא מדובר ביין רע, אבל אם מוסיפים שקלים בודדים בלבד למחירו הנקוב – 35 שקלים – יין הר חרמון אדום של היקב עושה את העבודה טוב יותר.

"B" הוא הצעיר של יקבי בנימינה. הוא מורכב מ-100% ענבי קריניאן. אם גמאיי נובו 2010 הוא צוציק, B הוא בקושי תינוק. יין קל שבקלים, כמעט מיץ, שצבעו אדום כמעט שקוף. מרגישים בפירותיות ובפרחוניות אבל קשה להתרשם ממנו, אפילו כעול ימים. מחירו זול – 29.90 שקלים, אבל ערכו, כאמור, יותר סימבולי ממקצועי.

אם כבר ינוקות, ייינות יוגב של יקבי בנימינה, שווים יותר. זוהי השנה השישית שהיקב מקדיש סדרת יינות לכורמיו, שבה מצוין שמם של הכורמים הנבחרים. טעמתי שניים מיינות יוגב החדשים, שיצאו אף הם בשבוע שעבר, ונהניתי. גם כאן מדובר, כאמור, ביינות צעירים, שלא עוברים תהליכי יישון משמעותיים בחביות, אבל פחות.

יוגב קברנה סוביניון 2009, מכרם קיבוץ מבוא חמה, מפתיע באיכויות שהוא מספק ביחס ליין שמחירו 57 שקלים. גם בצבעי האדום הארגמני שלו יש מעט שקיפות, כמקובל ביינות צעירים, אבל יש בו מידה מפתיעה של עושר, נגיעת תיבול לא מופרזת ותחושה של יין מדויק ועשוי היטב; תמורה מצוינת ל-57 שקלים. ביוגב קברנה סוביניון-מרלו 2009, יש 50% ענבי קברנה סוביניון מקדמת צבי ברמת הגולן, ו-50% ענבי מרלו מכרם במושב לכיש. המרלו מעגל אותו מעט וכמו קודמו, הוא מפתיע במידת המורכבות והעושר שלו יחסית ליומרותיו הצנועות. יינות סתיו ראויים.