פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החמישיה הפותחת

      אבי אפרתי לוגם חמישה יינות חדשים ומצליח להבחין ביהלום שבכתר עם יין ירדן רום של יקבי רמת הגולן

      חמישה יינות חדשים, כמה מהם מסקרנים ממש, של יקבי רמת הגולן, הגיעו לאחרונה למדפים בחנויות. ארבעה מהיינות שייכים לסדרת "ירדן", הנחשבת לאיכותית יותר, של היקב. אחד מהם – ירדן רום 2007, נחשב ליין הדגל של רמת הגולן לשנה זו.
      נתחיל מן הקל ונתקדם אל הכבד.

      גמלא סוביניון בלאן 2010 הוא הפחות חשוב והפחות יומרני מבין החמישה. מדובר בלבן פשוט יותר מסדרת הביניים של היקב, המתומחר ב-40 שקלים בסך הכל. בכל זאת, גם בקטגוריה שלו מדובר ביין מאכזב. נכון ש-40 שקלים אינו סכום המצדיק ציפיה של ממש, אבל בעבר כבר קיבלנו בקטגוריה הזאת יינות אווריריים קצת פחות ומשמעותיים קצת יותר. ניתן למצוא על המדף לבנים יבשים טובים יותר, גם בקטגוריית המחיר האמורה.

      לעומתו, הלבן האחר בחבורה - ירדן גוורמטרמינר 2010, מספק בהחלט את הסחורה. לבן חצי יבש על טהרת ענבי הגוורצטרמינר, המבליט נוכחות פירות טרופיים ומתיקות נעימה, לא מוגזמת. מקורו של זן הגווצטרמינר באקלים הקר של מרכז אירופה ובכרמי מרום הגולן הוא היטיב להתביית. מדובר ביין מקסים, שכייף ללוות איתו ארוחה אוריינטלית, עוף או סתם ללגום להנאה. מחירו 60 שקלים מוצדקים מאד.

      המאכזב (יחסית) מבין שלושת האדומים החדשים הוא ירדן מרלו 2007. לצד קברנה סוביניון מאותה סדרה, המרלו של ירדן, נחשב לאחד המותגים הקלאסיים של יקבי רמת הגולן, המלווה את היקב משנותיו הראשונות. שני היינות מייצגים תמיד עשייה ייננית איכותית ומלוטשת אך לא באמת הרפתקנית. כזה הוא גם המרלו הנוכחי, אלא שהפעם חסר בו משהו. זה לא האופי או השפיץ; כאמור, גם קודמיו לא היו מעולם כאלו. זו איזו תחושה דהויה של דלות מה, לא אופיינית כלל, שמלווה את לגימתו. (109 שקלים).

      בירדן סירה 2006 החדש מאומה לא דהוי. נהפוך הוא. מדובר באחד היינות הסירה היותר מוצלחים שהופקו, ביקבי רמת הגולן ובכלל. גוף מלא, עוצמה בלתי משתמעת, אלגנטיות, מאפייני סירה טוב קלאסיים ומקסימום איכויות בהתחשב בקטגוריית המחיר (108 שקלים) הופכים את היין הזה לאדום מהראויים שיש. יין נפלא ללוות סטייק סינטה או אנטריקוט טוב. ראוי ללגימה כבר כעת, אף אם יכול למשוך לפחות שלוש שנים מעכשיו.

      ירדן רום 200 הוא היהלום שבכתר מבחינת יקבי רמת הגולן. הבעיה עם יינות מהסוג הזה היא עומס הציפיות הנלווה אליהם. רום 2007 עולה 370 שקלים. בסכום הזה ניתן לרכוש כמעט ארבעה בקבוקים של ירדן סירה 2006 המקסים. האם, על בסיס היחס הזה, מתקיימות בו האיכויות המצדיקות את תמחורו? ובכלל, האם המשוואה הזו בכלל רלוונטית? עבור אלו שתקציב היין שלהם איננו אינסופי, בהחלט כן. אם בוחנים אותו מזווית זו, לא בטוח שהוא שווה. לעומת זאת, מי שמשוחרר מחישובים מהסוג הזה ותקציבו מאפשר לו לרכוש יינות השייכים לז'אנר ה"גדולים" יחגוג כאן על אחד היינות היותר מרשימים שנוצרו בישראל.

      היין מורכב מ- 53% קברנה סוביניון, 24% סירה ו-23% מרלו, שהתיישנו 21 חודש בחביות עץ אלון צרפתיות ובוקבקו ללא סינון. הצבע אדום כהה מאד, הגוף מלא, האף חושף פירות אדומים ושחורים ורמזי שוקולד. בחיך מתגלה יין רב רבדי, עמוק, אלגנטי ומרשים בכל מובן. הסיומת הממושכת גורמת לחיך להישאר עם היין ולהרהר בו גם לאחר שנגמע. ניתן בהחלט ליהנות מהיין כבר כעת. פוטנציאל ההתיישנות הוא בן חמש שנים לפחות. זה יין שכדאי לשמור לארוחה חשובה באמת, לליווי מנות בשר עשירות ממש, שמורכבותו תכיל בהצלחה רבה. ירדן רום 2007 יצא במהדורה מוגבלת בת 9000 בקבוקים וסביר שייעלם מהחנויות מהר. טוב יעשו המעוניינים אם ישימו עליו יד בהקדם.

      מחר בביקורת: מסעדת בריבה

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      במחיר כזה, ברור שהיין מצוין. ירדן רום (צילום: יח"צ)