פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: היפואי שירד לעמק

      הקריניאן עושה שמח בחיך אבל השרדונה מוצלח קצת פחות. יקב יפו עובר לעמק האלה ומשיק שני יינות חדשים לפני החג

      יקב יפו הוקם בשנת 1998 ע"י משפחת צלניקר ובשנותיו הראשונות פעל ביפו, לוקיישן לא לגמרי סטנדרטי עבור יקב. לא שהכרחי שיקב יפעל בלב איזורי יין רומנטיים. יקב צ'ילאג למשל, פועל באיזור התעשייה של יהוד. רקנאטי באיזור התעשייה של עמק חפר ויש עוד. בכל זאת, בשנים האחרונות העתיקה משפחת צלניקר את היקב למושב נווה מיכאל שבעמק האלה, בלב איזור ההולך ומתפתח לסוג של "דרך יין" מקומית.

      נחמד לעקוב אחר יקב יפו, שעם השנים, הולך ומתפתח ומקפיד להתרכז ביינות ממוצעי יומרה ותמחור, שלרוב מספקים תמורה ראויה לכסף. כזה הוא יפו קריניאן 2009 החדש. למרות שמדובר בזן שגדל שנים רבות בארץ, משום מה לא מספיק יקבים מייצרים יינות קריניאן. הקריניאן של ויתקין תמיד מצוין. גם הקריניאן מהסדרה האיזורית של יקבי כרמל נוטה להיות מוצלח. יש עוד, אבל לא מספיק. הקריניאן של יפו, שענביו מגיעים מחלקת כרם אחת ברמות מנשה, עושה הרבה שמח בחיך. גופו בינוני, צבעו אדום עמוק ויש בו איזו מתיקות חיננית מופזת למדי. זה לא יין שמנסה להתקבל לליגה של הגדולים אבל הוא איכותי, כייפי, מעניין דיו, נכון להפליא לאביב שבפתח ומספק אחלה תמורה ל-89 שקלים.

      יפו שרדונה 2010 , הלבן של יקב יפו לפסח הזה, מוצלח קצת פחות. זה יין תקין לגמרי בכל פרמטר, אבל בניגוד לקריניאן, שמספק הרבה מאד אופי, השרדונה לא מצליח לעשות את זה. הוא פירותי ופרחוני כמו שרדונה ישראלי, אבל אין לו את היכולת ליצור את הבידול והמובחנות שמאפיינים את מיטב תוצרת השרדונה הישראלית - C של קסטל או השרדונה של כרמי יוסף למשל. לא קנייה רעה ב-79 שקלים ולא פיקשוש של יקב יפו, ובכל זאת, אפשר היה טוב מזה.

      מחר בביקורת: מסעדת הרברט סמואל

      קריניאן ושרדונה של יקב יפו (יח"צ)
      קריניאן ושרדונה. מספקים את הסחורה (צילום: יח"צ)