פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שרקוטרי: מסעדה בהפרעה

      אבי אפרתי קובע: מסעדת השרקוטרי בתל אביב נקלעה למשבר חמור והזנחה קשה. הפתרון: להעניק קצת תשומת לב למנות

      בודן בלאן (יח"צ , בועז לביא)
      בודן בלאן (צילום: בועז לביא, יח"צ)

      אי אפשר להפריז בתיאור יכולותיו של וינס מוסטר. התרומה שלו בתחום השרקוטרי למסעדת וינס ותמר בשעתו, הייתה משמעותית מאין כמותה. אלא שמים רבים זרמו כאן מאז הקדנציה של מוסטר בוינס ותמר. תמר כהן-צדק נשארה במסעדה האם ומוסטר, שהיה לפתע לסוג של סלב, פתח את השרקוטרי ואחר כך את הקונטיינר עם עמוס בר. ובעוד כהן-צדק סוגרת בקוצי'נה תמר את החור שהותיר אחריו מוסטר בתחום השרקוטרי, למוסטר קרו כנראה דברים טובים קצת פחות.

      העסקים שלו עולים כפורחים אמנם, אבל על הקולינריה בהם קשה להרעיף תשבוחות. האוכל בקונטיינר הוא מהמחופפים בעיר. הבאזז עובד שם שעות נוספות אמנם, אבל לאוהבי ומביני אוכל הדבר הנכון ביותר לעשות שם זה דרינק על הבר. השקעה בכל מה שמעבר לכך דינה עוגמת נפש. לאחר ארוחה מביכה במקרה הטוב בשרקוטרי השבוע, לא נותר אלא לקבוע בצער שהמצב שם לא הרבה יותר טוב מבקונטיינר. אם לדייק, רע שם באותה מידה, רק יקר יותר.

      אוכל רע הוא תמיד דבר מיותר ובכל זאת, אפשר לתת סימנים בתת הז'אנרים השונים שלו. יש אוכל רע שמוגש בטוב כוונות גדול, בהשקעה רבה ובתמחור מתון, רק ללא כשרון. זה אוכל רע מהסוג שמתבקשת מידה של סלחנות כשבאים לשפוט אותו. בדרך לאוכל הרע שפגשנו בשרקוטרי ישנם עוד מספר גווני ביניים, שלא זה הזמן לפרטם אחד לאחד. האוכל הרע שפגשנו בשרקוטרי שייך לסוג המבאס מכולם. הפער בין ההערצה לה זוכה משום מה מוסטר בנדבכים מסויימים של תל אביב להזנחה הבלתי נסבלת שחושף המטבח שם, הוא בלתי נתפס. יותר מכל מותירה הארוחה בשרקוטרי אחריה עלבון. מעליב להשאיר הרבה כסף על אוכל רע שחושף מטבח מוזנח והמוגש כשהוא מושלך בצלחת, ללא כל השקעה בפרזנטציה; זאת בשם לוגו החן המרושל של השרקוטייר, אשף הבשרים משווייץ הצרפתית ושותפו, הדוקטור עמוס בר.

      טורטליני ריקוטה (יח"צ , בועז לביא)
      טורטליני ריקוטה. מרגיש כמו קרפעלך

      קחו למשל את מנת הטורטליני ריקוטה (78 שקלים) בה פתחנו. בטורטליני כהלכתו צריך להיות בצק מוצק אך רך, עתיר חלמונים, ענוג. בצק הטורטליני שקיבלנו היה פחות טוב מבצק קרפלך מהזן הנחות ביותר. במרקמו הייתה קשיות; במקום להיות ענוג כדי לסייע בפתיחת טעמי המלית שלו, הייתה בו סתמיות טעמים. במלית הריקוטה שולבה בהגזמה מחית כמהין, מכרה הזהב החדש של מסעדני ישראל. קצת מתוסף הטעם המרוכז הזה מספק אשליית טעמי כמהין למי שלא נחשף לדבר האמיתי. החיך הלא מיומן נתפס לשטיק ועשרים שקלים נוספים מושחלים בכיף למחיר המנה. לקבל את זה מגור שפים צעיר, המגובה בבעל בית שאינו מבין דבר בתרבות האוכל, זה דבר אחד. לקבל את זה בשרקוטרי ממוסטר , שיודע גם יודע אוכל טוב מהו, זו באסה.

      הזמנו גם סלט הדרים (32), מנה חדשה בתפריט. הוא התגלה כמנה הפחות רעה בארוחה, עם אשכולית אדומה, פומלית, תפוז, בצל סגול, טרגון ושמן צ'ילי. אבל גם אם לא נעשו בו עוולות כמו במנות אחרות, קשה לומר שהייתה בו איכות ראויה לציון, או סתם חן כלשהו.

      הלאה: בודן בלאן (71) - נקניקיות מעגל חלב וחזיר ומנת סינטה טלה (91). מוסטר הוא שרקוטייר – אמן הנקניקים והנקניקיות. בעבר הפליא לנקנק בוינס ותמר וגם בשרקוטרי. הטורטליני לא שייך לתחום השיפוט הטבעי שלו אולי ולכן, כשהוא מפדח איתו קל יותר להבין זאת. לעומת זאת, נקניקיית בודן בלאן אמורה להיות שדה המרעה המובן מאליו שלו, שמו האמצעי. גם לאחר תצוגת הנפל עם הטורטליני לא פיללתי לפגוש צמד נקניקיות כה בנאלי ואנמי. ואם הסתמיות השטוחה של הנקניקיות לא מספיקה, הייתם צריכים לראות את הצ'יפס, ללא ספק מהגרועים שתוכלו למצוא בתל אביב היום, במסעדה לגיטימית לפחות. הם היו מדובללים, שוחים בשמן, חלקם בחריכת יתר. הנקניקיות והצ'יפס היו מוטלים בצלחת השמנונית סתם כך, עם קצת חרדל וזהו.

      מנת הסינטה העלתה את התחושה הקשה בחזקה נוספת. נתח בשר קטן מידי, בינוני ומטה-מטה באיכויותיו, שהפער בין איכותו לתמחורו משווע. לידו שכבו, מוטלים סתם כך על הצלחת, מיני ירקות: כרוב ניצנים, לבבות ארטישוק, שעועית ירוקה ושום קונפי. לכולם היה טעם שטוח ואחיד; כולם הדיפו שמן והרגישו כמו אוכל של בית תמחוי. זו הייתה מנה שהמחישה את ההרגשה המצטברת במהלך הארוחה הזו. משהו רע, מאד, קורה בממלכה.

      טארט תותים (44) היה הקינוח, שהוזמן אך ורק בשל חובת הדיווח. זה היה טארטלט, כלומר בסיס בצק פריך אישי, די סתמי ולא נורא טרי, עם קרם פטיסייר סתמי עוד יותר ותותים. גם כדור גלידת השוקולד ליד היה מהסוג שאין סיבה לבזבז עליו קלוריות. אספרסו עם טעם חרוך ורע סגר ארוחה שמוטב היה אילו לא נקלענו אליה.

      במעט מקומות בתל אביב תקבלו, נכון להיום, ארוחה גרועה מזו. ומכיוון שהשרקוטרי הוא מוסד שגם אם לא תמיד הפליא בעבר, רף הבסיס שלו היה שונה לחלוטין מזה הנוכחי, אין מנוס מלקבוע שנקלע למשבר חמור. טוב יעשו בעליו המתוקשרים אם יעניקו קצת תשומת לב לבנם הבכור. נכון לעכשיו הוא נראה כמי שסובל מהזנחה קשה שאם תימשך, ספק אם יהיה בכוחו להאריך ימים.

      שרקוטרי. רחוב רבי חנינא 3, יפו. 036828843.

      מנת סינטה טלה (יח"צ , בועז לביא)
      סינטה טלה. בשר באיכות נמוכה

      חשבון:

      טורטליני ריקוטה: 78
      סלט הדרים: 32
      בודן בלאן: 71
      סינטה טלה: 91
      טארט תותים: 44
      סאן מיגל לאגר: 26
      סאן מיגל מאורו נגרו: 29
      קנקן תה: 17
      אספרסו: 10

      סך הכל: 398 שקלים