ירמיהו 7: המסעדה הכי טובה שאתם לא מכירים

רוב הסיכויים שאתם לא מכירים את ירמיהו 7. אז כדאי שתפנימו: זו אחת המסעדות החדשות הכי שוות שיש בתל אביב כיום

אבי אפרתי
ניוקי אטספרגוס בימיהו 7 המוצלחת (צילום: בועז לביא, יח"צ)

תרשמו בבקשה לפניכם: ירמיהו 7, המסעדה הכי טובה שאתם (או לפחות רובכם) לא מכירים. זמן לא רב עבר מאז נפתחה ירמיהו 7, כמעט ללא רעש וצלצולי יח"צ. באזז אין עליה; יומרה להתחרות במקומות הכי לוהטים בעיר אין לה; ואפשר להעיר לגבי העיצוב שם, והשירות; אבל אם גם אתם, בדומה לכותב שורות אלו, מחפשים בנרות מקום לאכול בו בשר, ושיהיה טוב באמת, מצאתם.

איתן זנזורי הוביל את המטבח ביועזר בר יין כשף ראשי, קדנציה ארוכה ומרשימה. עכשיו הוא מוביל מסעדה משלו. כל הטוב שרכש ביועזר הגיע עימו לירמיהו 7, בהבדל אחד: התמחור של ירמיהו קרוב הרבה יותר ברוחו לזה המקובל בתל אביב נכון לכרגע. במילים אחרות: אפשר לאכול שם בשר באיכות מצוינת, שמטופל נפלא, בלי להיפרד מסכומי עתק.

המיקום, בירמיהו 7, תמוה מעט. לרחוב ירמיהו יצאו לבלות לפני 25 ו-30 שנה, כשבתי אוכל ופאבים מיתולוגיים לימים שכנו שם. היום, על אף הקרבה לנמל המבעבע, זה לא בדיוק איזור לוהט. גם העיצוב מייצר סוג של דיסוננס ביחס לקולינריה שם. האוכל ביסטרואי מסורתי קלאסי, עם דגשי בשר חזקים. העיצוב סוחב לסטייק האוס מודרני. זה טור על אוכל ולא על עיצוב, ובכל זאת, משהו בתחושה שמייצרים העיצוב והאווירה, לא מיישר בעיני קו עם אופי האוכל. השירות חשף המון השתדלות, אבל קצת פחות מזה הבנה קולינרית. במקום שמגיש אוכל ברמת הדיוק והאנינות הזאת, מומלצת נוכחות מתוגברת יותר לפודי'ס בצוות. אבל מילא, ירמיהו 7 רק נפתח. זה עוד בטח ישתנה.

ולאחר רשימת ההסתייגויות המסוימת, שאף אחת מהן איננה נוגעת לאוכל, הגיע הזמן לחלוק אתכם את העונג שהסבה לנו הארוחה. זנזורי לא מתיימר לחדש או להמציא. הוא מבשל קלאסיקות, בדיוק מה שעשה שנים ביועזר, ועושה זאת נפלא. שתי ראשונות בשר ושתי עיקריות בשר אכלנו – כן, לכאן באים בשביל החלבונים – ואי אפשר היה שלא להתפעל מארבעתן. הבשר היה, בכל הפעמים, מאיכות גלם מצוינת והוא טופל, בכל הפעמים, הכי טוב שאפשר. כל כך הרבה פעמים כיתתי את רגלי במסעדות בשרים כאן. כל כך מעט פעמים נהניתי. הפעם מדובר היה בהתמוגגות רבתי, לכל האורך.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - בהנחה מיוחדת והחזר כספי ללא תוצאות

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה
פולנטה על תבשיל לחי

קרפצ'יו סינטה (49 שקלים) ו"הלחי השניה" - בשר לחי בבישול ארוך ביין, על פולנטה (52) היו הראשונות. הקרפצ'יו נחתך הרבה יותר עבה מהמקובל וכלל המון בשר שהיה טעים-טעים. כשבשר נא הוא טוב באמת ומשדכים לו קצת שמן זית מהמשובחים, מתקבלת מתיקות מופלאה. המון מתיקות כזאת הייתה בבשר הזה, שרוקט ופרמזן הוסיפו לו קטנה, להבדיל מלהשתלט עליו, כמקובל בשמונה מכל תשע מנות קרפצ'יו שמגישים כאן.

כשהגיע תבשיל הלחי חשבנו לרגע שהמטבח התבלבל ושלח אלינו מנה עיקרית. היו שם שלושה נתחי בשר ענקיים, שבמקומות אחרים לא היו מהססים להגיש כעיקרית. תבשיל הלחי היה מושלם, לא פחות. הבשר בושל בדיקנות מופלאה עד לנקודה שהיה רך להפליא ועם זאת לא נימוח. היין, ירקות השורש והתבלינים בהם בושל עשו בו נפלאות. גם מלבני הפולנטה עליהם ישב היו נהדרים. זו הייתה פתיחה מוחצת שהזכירה את הארוחות היותר טובות הזכורות מיועזר.

הלאה: "תבשיל בקר בנוסח בורגון" (98), סטייק אנטרקוט 300 גרם (128) וגם ניוקי ריקוטה עם פורצ'יני ואספרגוס בשמנת (82), לסועדת הצמחונית. שוב, שלוש צליפות. תבשיל הבקר בנוסח בורגון, להלן בף בורגיניון, היה הטעים ביותר שאכלתי כאן זמן רב. להלכה, מה יכול להיות יוצא דופן כל כך בבקר ביין אדום עם ירקות שורש ועשבים? אחרי שנחשפים לדבר האמיתי, בביסטרו צרפתי ברמות היותר גבוהות, מבינים. זו הייתה מנה שהזכירה באיכויותיה את האוכל שמקבלים בביסטרו "בנואה" בפאריס, ממסעדות הביסטרו היחידות המחזיקות שנים בכוכב מישלן. מעודנת ומדויקת להפליא; מגביהה את תבשיל הבקר הבסיסי לגבהים שנדיר למצוא בישראל.

החיפוש אחר הסטייק המצוין באמת בתל אביב הוא מלאכה סיזיפית, השמורה למיטיבי לסת עם נטייה מזוכיסטית. קשה, שלא לומר בלתי אפשרי כמעט, למצוא סטייק מצוין באמת. לסטייק שקיבלנו היה את זה. הוא היה הדבר האמיתי ולא "על יד" או "בדרך", במצב צבירה מידיום רייר, כמתבקש, עם טעם אנטרקוטי עשיר, שמנוני ונפלא.

כל המנות שאכלנו עד כה היו בשריות, האף שהתפריט כולל גם מיני אופציות ים. איכשהו הרגשנו שלכאן באים כדי לאכול בשר וכנראה שצדקנו. מנת הניוקי פורצ'יני יועדה לצמחונית שאתנו ונמצאה מוצלחת במיוחד. ניוקי מועשרים בריקוטה, ברוטב עשיר ומלא עומק וטעם. אין עוד אופציות שאינן בשר, דג או פירות ים בעיקריות של ירמיהו 7, אבל מנת הניוקי הזו בהחלט מספקת את הסחורה.

חלקנו טארט טאטין (36), שבשל האיחור בהגעתו לא חויבנו עליו. הוא היה חביב בעליל, אבל אחרי שפע הבשר המצוין הזה שום דבר כבר לא הרגיש רלוונטי. למען האמת, אחרי כל כלך הרבה בשר טוב אפשר להסתפק גם בשתי קוביות שוקולד מריר משובח, לצד אספרסו. הקפה, אגב, היה עשוי היטב.

על בסיס מנות הבשר שאכלנו וצמד קינוחים, ולפני שתיה ושירות, תעלה ארוחה לזוג בירמיהו 7 כ-400 שקלים. זה אולי לא מעט אחרי שמוסיפים שתי כוסות יין, מים, קפה ושירות; אבל בהתחשב באיכות הבשר ובסטנדרטים המרשימים של הטיפול בו ובהשוואה למעט המקומות שמגישים בשר ברמות האלו, זה תמחור הרבה יותר מסביר. אז בפעם הבאה שבא לכם על בשר והמחשבה על מערכת יחסיכם עם מנהל סניף הבנק לאחר ארוחה ביועזר קצת מדכדכת, ירמיהו 7 צריכה להיות הכתובת שלכם.


ירמיהו 7. רחוב ירמיהו 7, תל אביב. 03-5461998. לא כשר




לעוד ביקורות של אבי אפרתי

חשבון:

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully