פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דיוויד ג'רוף (דניאל רוגוב) הלך לעולמו: אבי אפרתי מספיד

      דיוויד ג'רוף (דניאל רוגוב), מבקר היין והמסעדות של עיתון הארץ מת לאחר מאבק במחלה קשה. אבי אפרתי מספיד עם דמעות בעיניים

      העיתונאי, מבקר היין והמסעדות הוותיק דיוויד ג'רוף הלך לעולמו

      דניאל רוגוב (יח"צ , אנדרס לצקו)
      דניאל רוגוב (צילום: אנדרס לצקו)

      הלילה הלך לעולמו מבקר המסעדות והיין הוותיק דניאל רוגוב. הלב דואב. יש אנשים שקשה, בלתי אפשרי כמעט, לדבר עליהם בלשון עבר. רוגוב היה אחד מאלו. החיוּת שבו הייתה כל כך חזקה, כל כך עוצמתית שלא ניתן היה לדמיין שמשהו יכול לקרות לו.

      רוגוב, הוא דיוויד ג'רוף, היה אחד הכותבים הכי משמעותיים בתחומי היין והקולינריה כאן. הוא כתב למעלה משלושים שנה, בתחילה בג'רוזלם פוסט ולאחר מכן, מ-1984 ועד מותו אתמול, ב"הארץ". ביקורת יין אחרונה שלו הספיקה להתפרסם לפני מספר ימים ב"גלריה". מסוף שנות התשעים, לאחר חדירת האינטרנט, הפך רוגוב בהדרגה לאוטוריטת יין עולמית, בקרב הגולשים בפורומי היין. למיפוי שערך לתחום היין בישראל - בשיטתיות, ביסודיות ברצינות – לא היה אח ורע. "מדריך רוגוב ליינות ישראל", שיצא בשנים האחרונות מידי שנה, היה הסקירה המקיפה ביותר שאי פעם נעשתה כאן ליינות המיוצרים בארץ. ספק אם יהיה מי שיוכל להרים בשנים הקרובות פרויקט דומה או כזה שמתקרב ל"מדריך רוגוב" בהיקפיו.

      הכרתי את רוגוב כקולגה כשעבדתי ב"הארץ" והתקרבנו. בתקופות מסויימות בעבר היינו מיודדים. הייתי מבקר מסעדות בתחילת דרכי וצעיר למדי; דיוויד כבר היה מזמן "רוגוב". קצת הערצתי אותו. החמיא לי שהוא מוצא בי עניין. אכלנו כמה דברים טובים יחד, שתינו כמה דברים טובים יחד ודברנו המון על אוכל ויין. הוא היה אחד האנשים הכי צבעוניים בשטח, בסצינת האוכל והיין המקומית ובכלל. מבריק, משכיל, וורבלי להפליא, ססגוני, מצחיק, כריזמטי; והכל במבטא אנגלו סקסי כבד. איש שנוכחותו אופיינה בצבעים ברורים וחזקים במיוחד; איש שהסתלקותו תורגש בוודאי מאד.

      דניאל רוגוב ומני פאר באירוע הצדעה (יח"צ , סיון פרג')
      מני פאר עם דניאל רוגוב באירוע ההצדעה שהתקיים רק לפני שבוע (צילום: סיון פרג')

      אל עבודתו התייחס במידה עצומה של תשוקה. בעולם תקשורת דל אמצעים, הסובל תמידית ממיתונים, רוגוב היה הכותב היחידי שהתפרנס לאורך השנים מכתיבה על אוכל ויין בלבד. הוא התגאה בכך מאד. לא תמיד הסכמתי עם עמדותיו ולא הסתרתי זאת מפניו. לטעמי נטה להיות רך פעמים רבות מידי, הן בביקורת המסעדות והן בביקורת היין שלו. עם זאת, רוגוב היה איש שאין בו מתום. את עבודתו עשה תמיד ביושר, בהגינות, ברצינות. הוא לא עשה דבר כדי לפגוע באיש. על הידע העצום שלו איש לא יכול היה לערער. עצוב היה לי כשנדרש לפנות בשנה שעברה את עמדת מבקר המסעדות של "הארץ". נוכחותו שם, גם אם חלקתי עליו לא מעט, חסרה לי מאד.

      רוגוב גם היה בנאדם. ב-1996, כשהוגשה נגדי תביעת לשון הרע בגין ביקורת ב"עיתון תל אביב" ע"י מסעדת "כפות תמרים" (תביעה שבסופו של דבר נדחתה ע"י השופטת שרה דותן), רוגוב היה הראשון מבין הקולגות שהתגייס לעזור. גם לו הייתה ביקורת שלילית על המסעדה. היא נוסחה, כמובן, בעדינות, בוודאי בהשוואה לטקסט חסר הרחמים שלי. הוא חשב שהייתי צריך לכתוב עדין יותר, אבל שכל זה לא קשור לבית המשפט. רוגוב התגייס ועזר. הוא הגיע להעיד בבית המשפט וגם סייע, ככל אשר היה יכול, כחבר. הוקרתי ואני ממשיך להוקיר לו תודה על כך גם היום.

      כתיבת שורות ההספד הללו עכשיו, לאדם שהיה כל כך מחובר לחיים, שלרבים מאיתנו היה סמל לחיות ולליבידו, מוזרה ומכאיבה. נוח בשלום על משכבך דיוויד. ופעם, כשניפגש שם, אני יודע שאפשר להיות רגועים: אולי נמשיך לא להסכים, אבל אפשר יהיה לסמוך עליך שאוכל טוב, יין טוב, בדיחה טובה וצחוק גדול, בטח יהיו שם. והלב דואב.