בכניסה לבאר שבע בירת הנגב, אין טובות הנאה בכלל. זה מתחיל ברחוב שלא נגמר עד לכניסה לעיר העתיקה, שם עומדת השווארמיה הוותיקה של ליברטי. בעלי המקום לא הכי מקבל פנים שיש, כי תמיד יש בו מידה מסוימת של חשדנות מול נימוס תל אביבי, יען מי אתה? ומה גרם לך בטעות להגיע לאזור?
והם לא מתביישים לשאול.
השווארמה טעימה ומגיעה בכמויות שלא מכירים באזור המרכז כבר שנים, וכל הכבוד על כך. היא מוגשת בפיתה ענקית בעבודת יד, בבאגט או בלאפה (20 שקלים) ודעו שהמרכיב העיקרי בה הוא השווארמה. כלומר, אל תסמכו יותר מדי על הסלטים, כי לא ישאר להם מקום. אבל אם בכל זאת רציתם סלט או צ'יפס, תוכלו למלא אותם בצלוחית בחינם כמה פעמים שרק תרצו (רק אל תגזימו, הם לא פראיירים).
ורגע לפני שעשיתי פרסה לתל אביב חשבתי על הקשר בין האוכל הזול וטיבו: לאנשים יש אין סוף סיפורי זוועות על דוכני שווארמה שדפקו אותם עם שירות או איכות גרועים, ולא שאין סיפורי זוועות על נהגי מוניות גרועים, אבל אנחנו מדברים פה על שווארמה. המסקנה היא שמבחינתי אי אפשר לנתק בין החוויה הקולינרית הבסיסית והמהנה לבין המחיר שלא אמור חד משמעית לחרוך את הכיס, כמו בכוונה בעל המקום מעוניין לשפד לך את הארנק. עד כדי כך אני מעריך ואוהב לאכול בליברטי.
סטקיית עמרם ליברטי. רחוב רגר 162, באר שבע. כשר.
שעות פתיחה: א'-ה' 09:00-01:30, ו' 09:00-15:00
לכל מדורי אוכל רחוב
