סיפו: הזמזום החרישי

אבי אפרתי הגיע לסיפו ביפו בעקבות הבאזז שסביבה אך ארוחה אחת גרמה לו להבין שזהו עוד מקום הרחוק מלספק את הסחורה

  • סיפו
אבי אפרתי

לכל הביקורות של אבי אפרתי

עוד בוואלה! NEWS

ההזדמנות האחרונה שלכם להשפיע: משאל העם היהודי הגדול בעולם עומד להסתיים

לכתבה המלאה
מסעדת סיפו (צילום: יח"צ)

סיפו נפתחה בשקט יחסי באביב האחרון בשוק הפשפשים. הלב תמיד נוטה חסד אפריורי קטן למקומות שנפתחים בשקט, להבדיל מאלו הנפתחים ברעש גדול. במהלך החודשים הללו הלכה סיפו וצברה נפח. בפעמים בהן הסתובבתי במתחם הפשפשים, תמיד היה שם מלא וגדוש. גם במהלך הארוחה עליה מתבססת רשימת ביקורת זו היה המקום מפוצץ. לא יהיה זה מופרז לקבוע שמדובר במקום טרנדי ומצליח, שעלה על גל הבאזז. האם האוכל שם מצדיק את המעמד? יצאנו לשם השבוע כדי לבדוק זאת. הממצאים, למרבה הצער, שליליים.

סיפו הוא מקום נעים שמיטיב להעביר ויברציית את שוק הפשפשים, מן קומבינציה של גרוב תל אביבי עכשווי בתפאורה סמי עזתית. אין ספק שיש בזה קסם, בוודאי בלילה. עיקר הישיבה בחוץ, על כסאות ושולחנות קטנים, פשוטים להפליא. המוסיקה חביבה, לא מחרישת אוזניים, בפרט אם לא יושבים בצמוד לבר הסמוך.

הגענו בערב אמצע השבוע, רגע לפני החג והמקום התפקע. גילינו תפריט המתמקד במנות קטנות ומנות ביניים, שרובו ככולו ים. יש משהו פשוט ולא יומרני באוכל של סיפו. הוא מחולק ל"מטבח קר" ובו סלטים ומנות טרטר וסביצ'ה; "מטבח חם" עם מולים, מנות שרימפס פשוטות, פיצה ומנות קבב ים; "בחירות השף" (פסטה, ריזוטו ומנות דג) ו"מתי שיש" (מנות פלנצ'ה ומטוגנים). מדובר, בעצם, בעוד מקום שמתכתב עם קונספט מטבח השוק, רק בסגנון עדות הסיפו(ד..). כל מה שצריך במטבח כזה הוא חומרי גלם נכונים ויד טובה ומדויקת. להלכה, לא הרבה; למעשה, המון. כי חומרי גלם, זאת יודע כל פרח טבחים, הם לא עסק פשוט כלל במקומותינו כשמדובר בים. יד טובה ומדויקת קל יותר לסגל לצוות מטבח, אם כי לא קל כלל לתחזקה בעקביות.

הארוחה בסיפו לא הייתה מוצלחת, האף שדווקא את מבחן חומרי הגלם צלח המקום בציון לא רע. מבחן היד הטובה והביצוע נראה טוב הרבה פחות. פרט לכך, כדי ליצור ארוחה של ממש, להבדיל מנשנוש ליד הבירה, צריך להזמין לא מעט כי המנות הקטנות. המונה נעצר, לפיכך, בשורה התחתונה על סכום לא מבוטל, עבור אוכל בלתי מרשים כלל.

במתחם שוקפשפשים הנעים

סלט סיפו (39 שקלים) כלל "ירקות וירוקים", פטה, קלמטה ופלפל קלוי, היה קטן מידי יחסית למחירו וטעמיו היו גסים. במקום סלט טוב ומגובש זה הרגיש יותר כמו מיש-מש רכיבים בתיבול תוקפני להחריד. הלחם (9) היה לא רע כשלעצמו, אבל מינוניו זעירים. קבב דגי ים (54) עם עגבניות וטחינה אתיופית הורכב מטונה אדומה, אינטיאס ומוסר ים – טריו מכובד לכאורה, שלא הצליח להתלכד לאמירה טעימה ומשכנעת. תערובת הדגים הקצוצים הודקה לצמד שיפודים ארוך, בדיוק כשם שמהדקים קבב בשרי לסיחים, ותובלה בסגנון נטול עידון לחלוטין. זה כמעט הזכיר קבב בקר מזרחי גס, רק בלי העסיס שמייצר השומן בקבב טוב. שכבת הדג הייתה כה דקה שלא ניתן היה שייווצר עסיס כלשהו שם. זו הייתה מנה מאכזבת לגמרי, שבעיית קונספט בבסיסה.

המשכנו: פיצה שרימפס (45) התגלתה כפיצה קטנה מידי, לא מרשימה כלל בשום מימד, עם שרימפס בלאק טייגר פשוטים, במינון זערורי. 100 גרם קלמרי על הפלנצ'ה (32) הגיעו במצב צבירה סביר אבל שחו בכל כך הרבה שמן, שנשנושם המהיר לא הצליח להיות מהנה. אותו כנ"ל לגבי 100 גרם שרימפס קריסטל מהפלנצ'ה (39).
מיני נשנושים לא נורא טעימים ולא נורא משביעים אכלנו עד עכשיו וצריך היה גם, בכל זאת, אוכל. הזמנו פילה בס (72) עם גרגרי חומוס, בשר חציל, טחינה גולמית ויוגורט. ושוב, הגיע דג סביר באיכותו, שמערך תוספיו, להלן הביצוע, היה בינוני ומטה-מטה.

כנאפה (27) קטנה וסתמית וקרם יוגורט "המלך" (35) שגרתי ונטול שמחה היו קינוחים מז'אנר "שום דבר לכתוב עליו הביתה". הם חברו לארוחה שהרגישה כך לכל אורכה. אז נכון, נעים בסיפו. הגרוב התל אביבי-עזתי של שוק הפשפשים עובד שם יפה; ונכון, דיל "בורא פרי הגפן" שלהם, המאפשר יינות פשוטים ללא הגבלה ב-50 שקלים לראש, הוא מהלך סימפטי; אבל כדי ליהנות במסעדה גם האוכל צריך להיות ראוי. אי אפשר לומר את זה בשום אופן על האוכל שם. לכשישדרגו אותו לרמת האווירה ניתן יהיה גם להמליץ עליו. עד אז, אין מנוס אלא לקטלגו כעוד מקום מצליח שרחוק, מאד, מלספק את הסחורה.

סיפו. רחוב נחמן 3, פינת עמיעד 16, שוק הפשפשים, יפו. 03-6038121

חשבון:

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully