בסקירה השבוע חמישה יינות ספרדיים, ארבעה אדומים ולבן אחד, כולם מריוחה. האדומים פורסים כמניפה מגוון סגנונות יין וקשת מחירים, מהם הלבן ייחודי ומרגש. ביחד ממחישה החמישייה הזאת את יתרונם הגדול של יינות ספרד, כשבוחרים אותם נכון: על מקבילי האיכות הריאליים של כל יינות הטעימה הזאת מארצות אחרות (כולל ישראל) תשלמו הרבה הרבה יותר. במילים אחרות: בכל טווח המחירים, מהזול אל היקר, יינות ספרד (ובמקרה הזה ריוחה) הם גן עדן של תמורה לכסף.
מארקס דה מורייטה, קפלאניה רזרבה בלאנקו 2005
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש המורכב מ- 100% ענבי ויורה מגפנים בוגרות (בנות 50). 17 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. 13.5% כוהל בנפח. צבע זהוב. באף שפע הדרים. גוף בינוני.
כמה? 130 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים, מנות עוף ואפילו עגל.
דבר המבקר: מה? יינות לבנים בריוחה? בטח! ולא סתם לבן. פאר היצירה, לא פחות. יין מורכב ומרתק. מסחרר ברבדיו ובשפע שלו כמו יין מודרני לכל דבר ועניין מחד, אבל מאידך מרגיש בחיך כמו קלאסיקת עולם ישן במיטבה. והכי חשוב: איזה עונג. יין שקשה להפסיק ללגום ממנו אחרי שחולצים את הפקק מהבקבוק. כותב שורות אלו פתח את היין לקראת ארוחת דגים. בלי לשים לב, הבקבוק כמעט נגמר לפני האוכל.
VALUE FOR MONEY: ארבע וחצי מתוך חמש (130 שקלים אינם מעט כסף במונחי לבנים, אבל מדובר בלבן מהמקסימים שיש).
בשתי מילים: יין ממכר.
בודגאס אולארה, ריוחה קריאנזה סרו אניון 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יקב בודגאס אולארה ממוקם בפאתי לוגרוניו שבריוחה אלטה. היין הנוכחי מבוסס על 80% ענבי טמפרניו. 20 חודשי התיישנות בחביות. 13.5% כוהל בנפח. צבע אדום עמוק. אף עם שלל פיתויים. גוף בינוני.
כמה? 61 שקלים.
הכי מתאים ל: לגימת יומיום לצד המבורגר, קבב ובשר מנגל.
דבר המבקר: זה היין הפשוט והקל בטעימה הנוכחית. נוכחות העולם החדש בו מוחשית. הוא איננו מסתפק בסתם תקשורתיות, אלא עסוק בלהחניף, להזמין את כולם-כולל-כולם ללגום אותו. מן הסתם, הוא זה לא האנין ביותר בטעימה זו, אבל הוא עשוי היטב, כיף ללגום ממנו ויש בו אטרקטיביות עצומה לאירועים מרובי משתתפים, כמו ארוחת מנגל.
VALUE FOR MONEY: ארבע וחצי מתוך חמש.
בשש (ועוד שלוש) מילים: די הרבה יין (גם אם חנפני), בדי מעט כסף.
טורה דה אוניה, בארון דה אוניה, ריוחה רזרבה 2005
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: טורה דה אוניה הוא יקב בוטיק בבעלות יקב לה ריוחה אלטה, המייצר את היין הנוכחי בלבד. מושתת על ענבי טמפרניו בהם שולבו מעט ענבי קברנה סוביניון. מעל שתי שנות התיישנות בחביות ועוד שנתיים בבקבוק. צבע אדום עמוק. באף פירות אדומים ושחורים. גוף מלא.
כמה? 126 שקלים.
הכי מתאים ל: תבשילי קדירה חורפיים.
דבר המבקר: מחד, ריוחה קלאסי, עם העומק והרכות הידועים והאהובים, שמרגישים בו היטב את משך ההתיישנות הממושך; מאידך, נוכחות הקברנה סוביניון שוברת את הקלאסיות הטהורה ומחדירה מידה של מיקוד וחידוד. יין מוצלח במיוחד.
VALUE FOR MONEY: חמש מתוך חמש.
ב-11 מילים: נראה אתכם משיגים במחיר הזה יין ברמה הזאת שלא מגיע מספרד.
אלווי ווינז, וקסטיו דה סאחאזארה, ריוחה הרנזה 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ריוחה קריאנזה כשר (!) מכרם נבחר, 100% ענבי טמפרניו. צבע אדום כהה. האף פירותי ומתובל. הגוף מלא.
כמה? 130 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: יין אלווי ווינז הוא יצרן היינות הכשרים המוערך והמעוטר ביבשת. היין הזה מוצלח גם הרבה מעבר לכשרותו. מורכב לכל אורך הטעימה בחיך, לא מתחנף, מלא אופי.
VALUE FOR MONEY: ארבע וחצי מתוך חמש.
בחמש מילים: מומלץ לא רק לשומרי כשרות.
לה ריוחה אלטה, גראן רזרבה 904, 1997
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין גראן רזרבה מענבי טמפרניו, גרציאנו ומזואלה. חמש שנות התיישנות בחבית ולאחר מכן ארבע נוספות בבקבוק. צבע אדום אטום. אף מרשים. גוף מלא.
כמה? 289 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ומושקעות על בסיס בשר.
דבר המבקר: הגענו לתותח של הטעימה. ריוחה גראן רזרבה במשקל כבד, רב פאר והדר. בימים הללו, כשקר בערב, אי אפשר שלא להיגנב מהעומק, הנדיבות ועימם הרכות המופלאה של ריוחה גראן רזרבה קלאסי במיטבו. התיישן די זמן ומוכן ומזומן ללגימה כבר עתה.
VALUE FOR MONEY: ארבע מתוך חמש.
ב-17 מילים: חכו ליום גשם, חממו היטב את הבית, רכשו נתח בקר מעולה וליגמו רק בחברת אוהב יין אמיתי.