ושתי: המלכה היפואית

אבי אפרתי מגיע לושתי שביפו ומבקש מכם לרשום את השם הבא בעולם הקולינריה: מרב דוידסון, המופקדת על המטבח השמח במסעדה

  • ושתי
  • מרב דוידסון
אבי אפרתי
ושתי. במתחם המתהווה בכיכר השעון (צילום: יח"צ)

מסעדות עתירות תקציב נפתחו בזמן האחרון בתל אביב. בחודשים הקרובים ייפתחו מקומות נוספים בסדר גודל דומה. בתוך שפע העושר, שצריך לקוות שלא ייפגע ע"י ההאטה שבפתח, נעים לפגוש גם מקומות שהם בבחינת אנטיתזה חד משמעית לכל זה. ושתי היפואית למשל, שכמה נעים היה לפגוש בה השבוע.

ושתי נפתחה בקיץ, במתחם המתהווה בהדרגה סביב כיכר השעון ביפו. פעם הייתה שם הזנחה צרופה. היום, עם חג' כחיל, בית הקפה של רוז'ט חינאווי ו-ושתי; ואפרופו מלון הבוטיק שייפתח מתישהו במתחם הקישלה, כיכר השעון מתחדשת ובגדול. ושתי קטנה, צנועה ומעוצבת ביד פשוטה אך אוהבת. אין לה יומרות להיות המסעדה הכי חשובה בשטח, אבל לצד אווירה נעימה, עם טאץ' תרבותי, האוריינטציה הפודית בה ברורה וסימפטית להפליא.

על המטבח מופקדת מרב דוידסון, 22, כנראה צעירת השפים/יות בגזרה, שהספיקה לעבוד שנה וחצי במחניודה הירושלמית. דוידסון העמידה תפריט אקלקטי ומושקע, שצהלה גדולה ומתוקה מבעבעת מכל מנה ומנה בו. למקרא שמות המנות בתפריט אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בעוד מסעדה-בר או, רחמנא ליצלן, מסעדת שוק, מהסוג השגור. כשמגיעות המנות אי אפשר שלא לחוש בטאץ'. לא הכל מושלם עדיין במטבח של דוידסון; יש לה עוד לאן להשתפר. אבל הצגת התכלית שלה, במסעדה הראשונה אותה היא מובילה, מחממת מאוד את הלב. כשזה טוב, זה כיף גדול; כשזה טוב פחות, אי אפשר שלא להתרשם מההשקעה ומהמאמץ. אפשר גם לסכם זאת כך: מרב דוידסון. תרשמו את השם!

עוד בוואלה! NEWS

ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

אודי ברקן ואושר אילדמן
לכתבה המלאה
יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

טרטר מוסר ים בקונכיית דף אורז, עם קרם אבוקדו, שעועית ירוקה וטוביקו (34 שקלים) ורוסט שוק טלה עם פיתות קטנות ונשנושים (32) היו הראשונות. איתן הגיעה, און דה האוס, מנת לחם טוב, עם מטבלים חביבים. הטרטר היה אחת המנות היותר כייפיות בהן נתקלתי בזמן האחרון במסעדות כאן. "קונכיית" דף האורז הייתה פריכה. את הדג הטרי והטוב, אליו חברה השעועית, עטפו טעמי חמצמץ, לימוני וחרפרף. קרם האבוקדו הדביק את הכל והטוביקו הוסיפו עוד ממד. ביחד, זו הייתה מנה טובה ומלאת שמחת חיים. הרוסט, שהחליף באותו ערב את מנת השייטל בכבישה ביתית, הקבועה בתפריט, שימש אף הוא כחטיבת שמחה ראויה. במקום כמה נתחי בשר, טובים יותר או פחות, המוטלים בחוסר השראה בצלחת, לצד כמה עלים, מגיעה המנה הזאת במגש עגול גדול מלא בצלוחיות: הרוסט עצמו, ירקות, עלים, חמאה וצמד פיתות קטנות. כשמחברים את כל אלו יחדיו נוצרת מנה שכולה חן.

מולים בחמאה, עראק וסלרי, על פת לחם (79) ונזיד זנב שור ועדשים (84) היו העיקריות. המולים, כמו כמעט כל המולים במסעדות כאן, הופשרו מהקפאה, אך טופלו כראוי. לא היו המון מהם, אבל רוטב העראק-חמאה היה טוב ממש, והלחם שישב במרכז הצלחת וינק אליו מטעמי הים והרוטב, הצטיין. הנזיד היה החלק המוצלח פחות בארוחה. הבשר עצמו היה טוב אמנם ורוכך דיו, וביחד עם העדשים הוא יצר תבשיל חורף עשיר ומשביע, אבל התיבול היה בעינינו אגרסיבי מדי, באופן שפגע בהנאה מהבשר.

חלקנו עוגת סולת על רוטב פיסטוק, עם קצפת מתובלת בהל וקינמון (35) שהייתה חביבה. העוגה עצמה יכולה הייתה להיות יבשה קצת פחות אמנם, ורוטב הפיסטוק מתוק קצת פחות; אבל זה היה, בכל זאת, חביב. על האספרסו (10) אפשר היה להקפיד קצת יותר.

לא הכל מושלם בושתי, כאמור, אבל גם את מה שפחות קל לקבל באהדה, כי חווית סך הכול שם נעימה להפליא. התמחור הגון, ההשקעה ברורה והאווירה ראויה. זה מקום מהסוג שיותר מנעים לפרגן לו ושצריך לקוות שיתקע יתד ויתבסס. ופרט לכך, כבר נאמר: מרב דוידסון, תרשמו את השם!

ושתי. רציף העליה השניה 2, יפו. 077-4603420


לכל הביקורות של אבי אפרתי

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully