בטעימת השבוע, לרגל פורים, יינות עתירי אלכוהול. חלקם אדומים רגילים, עם אחוזי אלכוהול גבוהים משמעותית מהמקובל (14.5% וצפונה); חלקם יינות בסגנון פורט (עם 18%-20% אלכוהול) ולקינוח שרי ומדיירה יינות מחוזקים מתוקים מספרד ופורטוגל.
האדומים ה"רגילים" בטעימה מגיעים מאוסטרליה (ד'ארנברג קסטודיאן גרנאש וסלטראם ממרה ברוק שיראז), צ'ילה (וינה סאן פדרו 1865 מלבק) ויש גם שני נציגים מצוינים לעולם הישן (אמרונה קורטה ג'יארה של אלגריני מאיטליה ו-איל אטאט און פוואה של דומיין דה פונדרש מעמק הרון, צרפת).
שלושת היינות המקומיים בסגנון פורט מגוונים מאד באופיים. ירדן T2 , החדש של יקבי רמת הגולן, הוא "פורט סטייל" מיינסטרימי אלגנטי, מכובד וטוב. פרת של יקב פסגות מייצג את האופציה הצנועה והכשרה ו"ויתקין NV", כדרכו בקודש של יקב ויתקין, מלא אמירה ואופי. לקינוח הטעימה מגיעים השרי המתוק של סנדמן, ספרד ממתק חסר יומרה אבל יעיל וכייפי; ודיוק אוף קלארנס ריץ' מדיירה מפורטוגל מדיירה עשיר ומוצלח. ביחד מספקים היינות הנסקרים כאן שפע אופציות ללגימת יינות עתירי אלכוהול מכמה וכמה סוגים ובמגוון סגנונות ורמות תמחור. אז תנו ביין אלכוהולי טוב לכבוד החג (רק שימו לב לא לנהוג אח"כ) ותיהנו.
פורים שמח ולחיים!
ד'ארנברג, קסטודיאן גרנאש 2005
d'Arenberg, Custodian Grenache 2005
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי גרנאש מיקב מאיזור מקלארן, אוסטרליה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאי וצרפתי. צבע אדום עמוק. אף פרחוני במיוחד. גוף בינוני.
כוהל בנפח: 14.5%.
כמה? 95 שקלים.
דבר המבקר: יין עולם חדש טיפוסי, חביב מאד בדרכו. על אף הנפח האלכוהולי יש איזו קלות נחמדת המלווה בכמעט מתיקות נעימה ושפע פירותי ניכר על החיך. זה לא יין שנועד לתת בראש, אלא ללוות אוכל - והוא עושת זאת בחן לא מבוטל.
וינה סאן פדרו 1865, מלבק 2009
Vina San Pedro 1865 Malbec 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין מלבק מצ'ילה (עמק מאולה) המיוצר באחד היקבים הוותיקים בתעשייה הצ'יליאנית. שנת התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות (95%) ואמריקאיות (5%), מחציתן חדשות. צבע אדום כהה. באף פרי שחור. גוף בינוני נוטה למלא.
כוהל בנפח: 14.5%.
כמה? 90 שקלים.
דבר המבקר: אם היין הקודם ייצג אופציית עולם חדש חיננית וקלילה יחסית, כאן מרגישים מאד את המורכבות, המאסה, האלכוהוליות. זה יין שנועד גם נועד לתת בראש.
סלטראם, ממרה ברוק שיראז 2008
Saltram, Mamre Brook Shiraz 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין זני שענביו מגיעים מצפון עמק בארוסה ועמק עדן, אוסטרליה. 24 חודשי התבגרות בחביות עץ אלון צרפתיות (60%) ואמריקאיות (40%). צבע אדום נוטה לשחור. פרי שחור, שוקולד ותבלינים באף. גוף מלא.
כוהל בנפח: 14.5%.
כמה? 120 שקלים.
דבר המבקר: יין "כבד" וטוב טיפוסי. עוצמה ועומק ואופי מחד; מימד מפתיע של רכות מאידך. יין שמתאים ללגום לצד מנות בשר בבישול ארוך. תמורה נאה לכסף.
אמרונה דלה ולפוליצ'לה, קורטה ג'יארה, אלגריני 2008
Amarone Della Valpolicella, Corte Giara, Allegrini 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 70% ענבי קורבינה, 20% רונדינלה -10% מולינרה. היין נעשה בשיטת "פאסיטו": ייבוש למשך 3 חודשים שהביא לאיבוד 40% ממשקל המים שבענבים לפני התסיסה. יישון בן שנה בחביות. צבע אדום שחור. באף פרי שחור, דובדבנים, עור וטבק. גוף מלא.
אחוזי כוהל בנפח: 15%.
כמה? 198 שקלים.
דבר המבקר: אלגריני הוא יקב מוערך במיוחד והיין הנוכחי מייצג אמרונה קלאסי במיטבו: מאסיבי, מרוכז במיוחד, מלא פרי שחור ונגיעות דובדבן. זה יין שאם לוגמים ממנו בטרם חלפו לפחות שעתיים מראשית החדרור, מקבלים בחיך אגרוף רב עוצמה אך סגור טעמים כמעט לגמרי. 15 אחוזי האלכוהול מדברים כאן מאד. מחפשים יין אדום לא מחוזק שנותן חזק בראש? זה היין שלכם. אישית, לא הייתי רץ עם אמרונה לארוחה. זה יין כמעט לעיס שמהווה ארוחה בעצמו. יחסית לסטנדרט הגבוה, מחירו ידידותי בהחלט.
דומיין דה פונדרש, איל אטאט און פוואה 2009
Domaine de Fondreche, Il Etait Une Foie 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80 ענבי גרנאש מגפנים בוגרות (בנות 80), 10% מורבדרה ו-10% סירה מאחוזת פונדרש שלמרגלות הר ונטו, בעיירה מאזאן, על קו התפר שבין פרובאנס לדרום עמק הרון בצרפת. צבע אדום עמוק כהה. אף מתובל במיוחד. גוף מלא.
כוהל בנפח: 15.5%.
כמה? 290 שקלים.
דבר המבקר: הנה דוגמה נהדרת ליין מתפוצץ מאלכוהול, שיורה עוצמה לכל עבר, עם המון פרי מרוכז בשל, ועדיין כולו אלגנטיות וסטייל צרפתי חד משמעי. יין אופי יוצא מהכלל, שיקבל בשמחה גם ארוחה איכותית מבלי להשתלט על מקום האוכל. יקר אבל מרשים.
להשיג בג'יאקונדה
רמת הגולן, ירדן 2008: T בחזקת שתיים
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: השקה ראשונה של יקבי רמת הגולן ליין אדום מתוק ומחוזק בסגנון פורט. נוצר מבלנד של טוריגה נסיונל וטינטה קאו (זני ענבים פורטוגזיים מעמק דואורו). היין חוזק על ידי ברנדי במהלך התסיסה. הענבים הגיעו מכרם עינות יונתן, הממוקם בגובה 700 מ' מעל פני הים. צבע אדום כהה. מפוצץ בארומות פרי, שוקולד ותבלינים. גוף מלא.
כוהל בנפח: 18%.
כמה? 190 שקלים.
דבר המבקר: בענף "יינות בסגנון פורט" אפשר למצוא די הרבה בקבוקים גסים ומיותרים למדי. היין הנוכחי מייצג ליגה אחרת לגמרי. הוא פירותי, תקיף, סמיך שלא לומר שמנמן, אלגנטי ומכובד ביותר (אף אם, כדרכם של רבים מיינות "ירדן" מקפיד על מיינסטרימיות). מדובר במכת פתיחה יותר מנאה של יקבי רמה"ג, שתענוג ללגום לצד גבינות איכותיות או שוקולד מריר מליגת העל.
פסגות פרת
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו, קברנה פרנק, איזבלה ועוד, שאת מינוניהם היחסיים ושנות הבציר השונות שלהם שומרים ביקב פסגות מכל משמר כסוד. היינות שהו בחביות לפרקי זמן משתנים וכוהל הוסף להפסקת התסיסה וליצירת מתיקות. צבע אדום כהה. פירות ותבלינים באף. גוף מלא.
כוהל בנפח: 20%.
כמה? 90 שקלים.
דבר המבקר: הנה יין בסגנון פורט שמתיימר קצת פחות (וכך גם מתומחר). מרגישים היטב את 20 אחוזי האלכוהול. פחות חלק ופחות אלגנטי מקודמו, אבל מספק תמורה לא רעה למחיר.
ויתקין "מחוזק" Non Vintage
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של קריניאן, פטיט סירה וקברנה סוביניון משנות בציר שונות (מכאן מגיע ה"נון וינטאג'"). הענבים נבצרו בבציר מאוחר, כשרמות הסוכר בהם גבוהות מאד. בזמן התסיסה "חוזק" היין ב"ברנדי לבן" (זיקוק של יין), שמטרתו, בין היתר, שמירה על רמות הסוכר הגבוהות והעלאת אחוז האלכוהול. היינות התיישנו בנפרד בין שנה לארבע שנים בחביות עץ אלון, ואז עורבבו. היין בוקבק ללא סינון והוחל בשיווקו ב-2006. צבע אדום כהה עמוק מאד, שפע ארומטי מסחרר באף, גוף מלא.
כוהל בנפח: 18%.
כמה? 140 שקלים.
דבר המבקר: מבין שלושת המחוזקים המקומיים שנמנו כאן, זה התקיף, הכבד ומלא האופי מכולם. מתוק, אבל גבר-גבר. לא מנסה להחניף לחיך אלא מספק חוויית לגימה משמעותית, לצד כל קינוח או גבינה חזרה שתעלו על הדעת. תמורה אדירה לכסף.
סנדמן, שרי ריץ' גולדן
Sandeman, Sherry Rich Golden
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: שרי מכינים באיזור חרז בספרד ע"י ייבוש הענבים במחצלות, להעלאת ריכוז הסוכר ומחזקים חלק מהיין בסוכר ענבים לעצירת התסיסה ושימור המתיקות. השרי הנוכחי הוא שרי מתוק שופע פירות באף.
כוהל בנפח: 19%.
כמה? 49 שקלים.
דבר המבקר: לא משקה אנין אבל ממתק חד משמעי. עשיר ומפתיע בהתחשב במחירו המתון במיוחד. המתיקות הניכרת שלו איננה משטיחה את שאר יסודות הטעם. נעים ללגימה כשהוא מצונן היטב, או עם שתי קוביות קרח. ייטיב להתחבר לכל קינוח עשיר.
בלנדי'ס, דיוק אוף קלארנס ריץ' מדיירה
Blandy's, Duke of Clarence Rich Madeira
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין מדיירה מגיע מפורטוגל ובבלנדי'ס, בית המדיירה האחראי על הבקבוק הנוכחי, חגגו לאחרונה 200 שנות פעילות. מושתת על ענבי טינטה נגרה מולה ועובר, ככל יינות מדיירה תהליך "אשטופאג'ם" (חימום וקירור מחזורי של היין במשך שלושה חודשים). שלוש שנות התיישנות בחביות עץ אלון אמריקאי גדולות. צבע חום זהבהב. באף פירות יבשים. גוף מלא.
כוהל בנפח: 19%.
כמה? 112 שקלים.
דבר המבקר: מדיירה טוב לוגמים לצד קינוח מורכבים או כדיז'סטיף. אפשר גם להשתמש ביין כבסיס לרטבים מתקתקים שיכולים לשמש הן לקינוחים והן, בשילוב הציר הנכון, להודו, עוף ועגל. המדיירה הזה עשיר מאד, מקסים בטעמיו. לא הייתי מבזבז אותו על רוטב, אלא גומע בהנאה לצד קינוחים פירותיים. ילווה בהצלחה שוקולד ומהנה ללגימה עם גבינות עזות טעם, שתפוח עץ חמצמץ לצידן.