פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: יינות יקב וולף בלאס

      אבי אפרתי לוגם 6 יינות אוסטרליים מיקב וולף בלאס המספקים תמורה טובה מאוד עד מצוינת לכסף

      טעימת השבוע מוקדשת ליינות יקב וולף בלאס האוסטרלי, מנציגיה הבולטים של תעשיית היין האוסטרלית ושל ייננות "העולם החדש". משוחררים מכבליו ההדוקים של ה"אפלסיון קונטרולה" ושאר תכתיבי עולם היין הקלאסי, עושים מקצועני היין של וולף בלאס את הכל כדי לספק יינות נגישים בכל הרמות. העובדה שבאוסטרליה זול וקל יותר להפיק יינות, הופכת את היינות הללו לתחרותיים במיוחד, בוודאי בהתייחס ליינות אירופה ולרבים מיינות ישראל, הידועים במחיריהם הלא ממש אטרקטיביים.

      שלושה יינות מסדרת "איגלהוק" היומיומית והזולה, ושלושה נוספים מ"ילו לייבל", "גולד לייבל" ו"גריי לייבל", הגבוהות יותר, ישנם כאן. כמעט כולם מספקים תמורה טובה מאוד עד מצוינת לכסף. המנצח הגדול, לטעמי, הוא ילו לייבל, קברנה סוביניון 2004. התמורה שהוא מספק ל-71 שקלים לא תיאמן. גם האחרים, כל אחד בקטגוריה שלו, עושים זאת. יינות "איגלהוק" הזולים מוכרים כאן היטב ופופולריים. מומלץ בחום לערוך היכרות עם היינות הגבוהים קצת יותר של וולף בלאס.
      לחיים!

      וולף בלאס, איגלהוק שרדונה 2011

      Wolf Blass, Eaglehawk Chardonay 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: איגלהוק היא סדרת הבסיס של וולף בלאס שמספקת יינות קלים וזמינים לחיך ולכיס. ביין יש 100% ענבי שרדונה מדרום מזרח אוסטרליה. צבע זהוב-ירוק חיוור. אף פירותי. גוף קל נוטה לבינוני. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 42 שקלים.

      הכי מתאים ל: פיקניק קיצי, סלט פסטה קר, פירות ואפילו לצד אבטיח ובולגרית, אחר הצהריים, על שפת הבריכה או לחוף הים.

      דבר המבקר: שרדונה אוסטרלי קל כנוצה ונטול כל יומרה. זה לא יין שאמור לענות לצרכיהם של לוגמים מנוסים ברגעי יין חשובים, אלא להימזג במאסות, מצונן היטב, בימי החום. אי אפשר ולא צריך לדבר על אופי. הנתון היותר רלוונטי בהקשרו הוא מחירו התחרותי, אפילו בהתייחס ללבנים המקומיים, שמחירי הראויים מביניהם מהליגה מתונת התמחור מתחילים מ-55 שקלים.

      תמורה לכסף: 3/5.

      בשתי מילים: לבן להמונים.

      וולף בלאס, איגלהוק מרלו 2009

      Wolf Blass, Eaglehawk Merlot 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי מרלו. צבע אדום. אף פירותי. גוף קל. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 42 שקלים.

      הכי מתאים ל: כריכי פסטרמי וחזה עוף, פסטה ברטבים על בסיס שמן זית ו/או עגבניות.

      דבר המבקר: מרלו קל, עגלגל וחביב, כמעט מיץ. לא יין רע מסוגו, אבל לטעמי, מבין שלושת יינות סדרת "איגלהוק" הנסקרים כאן, מדובר בעיפרון המעט פחות מחודד; בבחינת הכי פחות יין. בכל זאת, נעים ללגימה קייצית יומיומית.

      תמורה לכסף: 2.5/5.

      בשתי מילים: בסיסי וקל.

      וולף בלאס, איגלהוק שיראז-מרלו-קברנה 2011

      Wolf Blass, Eaglehawk Shiraz-Merlot_cabernet 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של ענבי שיראז, מרלו וקברנה סוביניון. צבע אדום. אף שופע תבלינים פרי. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 42 שקלים.

      הכי מתאים ל: עוף בגריל חם וקר, פסטה ברטבים קלים, טפאס ירקות.

      דבר המבקר: המון פרי בחיך, עם טעמים מתפרצים. יין מניפולטיבי כמעט, שעושה הכל כדי ללכוד את החיך המיומן פחות, לטובת לגימה המונית ממנו. על יינות כאלו נוהגים חסידי היינות הקלאסיים, של "העולם הישן", לעקם הבעה. האף שכותב שורות אלו נוטה להימנות עם מעקמי הפנים, אי אפשר להימנע מלהתפעל מהמניפולטיביות הזו, מהמיומנות המרשימה בייצור חוויית היין. לא יעזור כלום: בכלום כסף מקבלים כאן לא מעט יין.

      תמורה לכסף: 4.5/5.

      בארבע מילים: אחלה תמורה ל-42 שקלים.

      וולף בלאס, ילו לייבל, קברנה סוביניון 2004

      Wolf Blass, Yellow Label Cabernet Sauvignon 2004

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: "ילו לייבל" היא הראשונה בסדרות הביניים של יקב וולף בלאס, אלו המהוות אמצע דרך בין "איגלהוק" הבסיסית, לסדרות הפרימיום. 100% ענבי קברנה סוביניון. 13.5% כוהל בנפח. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור. גוף בינוני נוטה למלאה.

      כמה? 71 שקלים.

      הכי מתאים ל: נתחי סינטה דקים, צרובים עם עלי רוקט ופרמזן; רוסטביף, קורנביף, תבשילים על בסיס בשר עגל ואפילו קדירות.

      דבר המבקר: "עולם חדש" במלוא המובן. יין הדוניסטי במיוחד, פתייני להפליא באף, פירותי מאוד בחיך ועם זאת רך ועמוק דיו, ועם סיומת מוחשית. כמו ביינות סדרות הביניים היותר מוצלחים, התמורה לכסף כאן היא לא פחות מפנומנלית. מעט מאוד, אם בכלל, אדומים מספקים תמורה כזאת במחיר כזה.

      תמורה לכסף: 5/5.

      בארבע מילים: אדום כייפי במחיר שיחוקי.

      וולף בלאס, גולד לייבל בארוסה שיראז 2008

      Wolf Blass, Gold Label Barossa Shiraz 2008

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שיראז מעמק בארוסה. 15 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור. גוף מלא. 15.5% כוהל בנפח.

      כמה? 98 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים, על הגריל עם מעט חמאה מעל ומלח ים אטלנטי; או במחבת, עם רוטב על בסיס ציר בקר ויין אדום וגם צלעות או טי-בון טלה בגריל.

      דבר המבקר: מתקדמים. כבר לא פצצת מתקתקת אוסטרלית, של עץ ופרי להמונים. למרות התיבול המודגש, זה יין שמשלב במסיביות ובכובד שלו גם מידה של רכות. הוא יעטוף בהצלחה ארוחת סטייקים וידע להשאיר את המקום לבשר.

      תמורה לכסף: 4/5.

      בעשר מילים: עוד דוגמה לאיכויות שניתן להשיג בעלות מתונה מהיינות האוסטרליים הנכונים.

      וולף בלאס, גריי לייבל מקלארן וייל שיראז 2005

      Wolf Blass, Grey Label Mc. Laren Vale Shiraz 2005

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שיראז שמקורם בעמק מקלארן ואיזור בארוסה, בדרום אוסטרליה. היינות מכל אחת המחלקות הותססו בנפרד בחביות, כדי למצות את השונות ביניהם. הערבוב התבצע בתום תקופת היישון. צבע אדום הנוטה לכהה. באף, לצד שפע פרי שחור, גם טבק, שוקולד ותבלינים עזים. גוף מלא.

      כמה? 152 שקלים.

      הכי מתאים ל: מנות בשר עשירות.

      דבר המבקר: מתובל מאוד, עשיר ו"הדוניסטי" להפליא. כאמור, יש מי שרואים בהדוניסטיות הזו אם כל חטאת. יש מי שמתענגים עליה. כך או כך, זה יין עמוק וטוב באמת שטעמיו זמינים, לא מרומזים כלל. כקודמיו, מספק מורכבות ועניין נאים ביותר בהתחשב במחירו.

      תמורה לכסף: 4/5.

      בשבע מילים: מייצג נאמן וראוי מאוד לתעשיית היין האוסטרלית.