וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פלימרקט: נאחז באוויר(ה)

5.7.2012 / 8:30

פלימרקט החדשה שעושה הרבה באזז ומנסה להיות מישהי שהיא לא, נהנית בעיקר מאווירה טובה אבל מאוכל פחות מוצלח. אבי אפרתי מואס בכפיים

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
פלימרקט. הרבה אווירה ופחות אוכל טוב/מערכת וואלה, צילום מסך

תענוג גדול להסתובב בשוק הפשפשים בשנה האחרונה. ממתחם זנוח שמסעדה אחת או שתיים התמקמו בו על תקן נווה מדבר, הפך השוק לאחד ממתחמי הבילוי היותר שוקקים בשטח. מקומות רבים מספור נפתחו וממשיכים להפתח בו. כל סמטה מאוכלסת בכמה וכמה מקומות, רובם צמודים אלו לאלו, עם שפע כיסאות בחוץ והמתחם מבעבע. כמה מצער שקולינריה של ממש איננה העניין שם. אלכוהול ונשנושים כן; אוכל מעניין וראוי באמת, לא ממש.

אל תוך האין-קולינריה הזו הצטרפה לפני כשלושה שבועות מסעדת הפלימרקט, בכוונה להביא עניין קולינרי חדש, כזה שעוד לא היה במתחם. השף שלומי בן שימול נשכר לתפקיד; רוב ממון הוקע בשיפוץ החלל הגדול, שמן הסתם שימש כנראה בערב כחנות לממכר פשפשים; ותפריט תל אביבי עכשווי המשוגר ממטבח פתוח, נתפר למקום.

יצאנו לפלימרקט בתקווה לספר לכם שהנה, סוף סוף, באה הגאולה ותוכלו למצוא בשוק הפשפשים לא רק מקום ללגום בו באמצע הקיץ, אלא גם לאכול בו טוב באמת. חזרנו עם הרבה פחות מחצי התאווה. פלימרקט לא התגלתה כמסעדה רעה, אבל המרחק בינה לבין מסעדה טובה באמת כמוהו בערך כמרחק הגאוגרפי בין שוק הפשפשים ביפו לאלו של לונדון ופריז. הרבה. היה לנו נעים, נהנינו מהחלל, שהצליח לשמר משהו מאווירת שוק הפשפשים ולשמור על מגע עכשווי; אבל לא, לא נפלנו מהאוכל, וזאת אם לנקוט לשון המעטה ועידון.

התפריט שבנה בן שימול לפלימרקט מחולק לשלושה: ראשונות – ביניים – עיקריות. בפועל, גם שתי ה"עיקריות" שהזמנו התגלו בעצם כלא ממש עיקריות. אחת מהן הייתה בעצם מנת ביניים והשנייה סוג של 2/3. מאחר והיומרה היחידה של פלימרקט היא להפוך להיט ומהר, תמצאו בה את כל חומרי הגלם הלוהטים של הזמן הזה. פרחי קישואים? קיבלתם. נקניקייה? קיבלתם. שקדי עגל? למה לא. וכנאפה כמובן.

עיון בתפריט חושף את קיצור תולדות מסעדות השוק כאן, קרי מדובר בשעטנז אקלקטי לגמרי. אפשר לנסח זאת גם כך: כולם רוצים לעשות מחנהיודה בתל אביב. זה בולט שבעתיים כששומעים את המצהלות והכפיים של צוות הטבחים. חבל שבחבורת הפלימרקט, אנשים שיודעים דבר או שניים על בילוי ועיצוב אווירה, אין מי שמבין שאת האנרגיה של מחנהיודה לא כדאי ובעיקר אי אפשר לייבא לתל אביב. ומכיוון שהאוכל לא מצליח להתרומם אל מעבר לבינוניות כמעט בשום שלב, אי אפשר להשתחרר מהתחושה המעט מעיקה שמדובר בעוד מסעדת מחנהיודה-וונאבי.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
אין תמונה/מערכת וואלה, צילום מסך

פוקצ'ה דל ג'אפה (31 שקלים), גספצ'ו אנדלוסי עם גבינת המאירי וגריסיני שום (28), ופרח קישוא במילוי ריקוטה ופרמזן, עם עגבניות ביצה עלומה וזיתים ירוקים (30 לקישוא אחד, שישים לשניים) וברוסקטה סיזר (20 למנה קטנה) היו נשנושי הפתיחה. הפוקצ'ה הדהימה במימדיה הזערוריים. היו עליה מעט ירקות וגבינה והיא היתה כה קטנה שאי אפשר היה שלא להתקומם, אבל ממש, כנגד תמחורה. טוב יעשו אנשי פלימרקט אם ישנו את המנה הזו לאלתר: יגדילו משמעותית, יורידו מחיר או יעיפו אותה לאלתר מהתפריט. היא לא עושה להם שירות טוב.

הגספצ'ו היה סטנדרטי וגבינת המאירי הטובה כשלעצמה בתוכו היתה מיותרת. במקום לאזן את טעמיו החדים, היא רק הקצינה אותם. פרח הקישוא הוצג ע"י המלצרים כלא פחות מנזר הבריאה והתגלה כסתם לא קטן. עם מעטפת פירורים גסה, מלית וולגרית וביצה עלומה שלא היה בה כל צורך, חשפה המנה הזו פיאסקו קטן ומצער. היחידה שהייתה סימפטית הייתה מנת הברוסקטה סיזר. שתי פרוסות חלה מתוקה קטנטנות שעליהן חסה, פילה אנשובי, רוטב קיסר ופרמזן.

המשכנו עם שווארמה של אוסובוקו טלה (69) ומנת שקדי עגל (כנ"ל). שתיהן לא הרקיעו וגם זאת בלשון המעטה. במנת האוסובוקו הגיע בשר טלה מופרד מהעצם על עדשים שחורות עם בצלים מוחמצים ושני רטבים בתחתית המחבת הקטנה: קרם פרש חזרת ועמבה. הבשר היה יבש ולא ניחוחי באופן שהוציא את דיבתו הרעה של התבשיל האיטלקי הקלאסי והאהוב. תבשיל העדשים היה סתם ושני הרטבים שבתחתית לא הצליחו לשכנע שמאחורי המטבח הזה עומד שף מיומן עם יד מעודנת. שקדי העגל היו מועטים, מאוד, במספר; רחוקים מאד מהנימוחות של שיפודיה טובה; ומערך הירקות שהתווסף להן – ארטישוקים בגריל, בייבי שומר ובייבי סלק על קרם כרובית – הרגיש כמו אנטיפסטי מהסוג השמנוני והמבאס.

חלקנו כנאפה (32) שגם היא לא ממש עשתה שמח בחיך. הגבינה בתוכה היתה מלוחה מדי ושני הרטבים שהתווספו אליה היו מתוקים וגסים למדי. כשהחבר'ה מהמטבח לא נתנו בכפיים נהנינו מהאווירה במקום. כפי שהתרשמתם, אם הגעתם לשלב זה של הטקסט, מהאוכל קצת פחות.

פלימרקט נראית כמו גרסת המסעדות למערכון הענק ההוא של "ארץ נהדרת" על קבוצות המשקיעים בברים טרנדיים. הכל בה הונדס כדי שתדבר אל כולם-כולל-כולם בקרב עדות הבליינים. מרוב מאמץ להיות הקופי בר של סצינת הבליינות הוקרבו הקונספט הקולינרי, האמירה האישית, העידון והאנינות. אז אם בא לכם לתת קצת באלכוהול ולנשנש קצת מבלי לצפות לניסים, אפשר ואפילו כדאי לקפוץ לפלימרקט. אבל אם מעמידים את הצהרת הכוונות החד משמעית של המקום הזה מול מבחן התוצאה, מדובר באכזבה בא' רבתי.


פלימרקט. רחוב רבי יוחנן 8, יפו. 03-6202262. לא כשר

sheen-shitof

עוד בוואלה

חווית גלישה וטלוויזיה איכותית בזול? עכשיו זה אפשרי!

בשיתוף וואלה פייבר
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
אין תמונה/מערכת וואלה, צילום מסך
  • עוד באותו נושא:
  • פלימרקט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully