סוף עידן בירות הבוטיק?

בירה, מהמשקאות הפופולריים ביותר בעולם, זוהתה מאז ומתמיד עם מעמד הפועלים. על כן, לא פלא שהחלטת הממשלה להעלות את המס על הבירה ב-26 ביולי, עוררה זעם ציבורי בקרב לא מעט צרכנים שחשו כי נגעו להם בקודש הקודשים. אולם מאחורי הקלעים, הראשונים בקו האש הם יצרני הבירה שנאלצים להתמודד עם דילמה רצינית: לספוג עלויות או להעלות מחירים.

יואב עלון, בעלי בית הבירה פורטר אנד סאנס בו נמכרים עשרות סוגי בירות מקומיות ומיובאות, אומר כי השלכה מיידית של העלאת המיסוי היא ירידה בצריכת הבירה. אולם לא כולם ירגישו את הטלטלה. בשוק שמורכב רובו ככולו מדואופול של טמפו והחברה המרכזית (עם מותגים כמו גולסטאר וטובורג) ונתח של אחוז השייך למבשלות בוטיק מקומיות, הקטנות הן הראשונות להפגע.

המבשלות שמייצרות בירה טריה בהיקף קטן, סופגות מלכתחילה עלויות יצור גבוהות שלהן מול המתחרות וכפועל יוצא מתייקר מחיר המוצר. העלאה המס צפויה להכניס את כולם לקשיים. לדברי עלון "גם ככה בעלי מבשלות הבוטיק מוכרים את הבירה יחסית ביוקר ומרוויחים עליה מעט, על גבול ההפסד. בחלק מהמקרים לעסק כזה לספוג את ההעלאה זו מכת מוות".

השוק חיבק את המבשלות בשנת 2007 כששונה המס היחסי שהונהג למס קבוע ונמוך משמעותית. הדבר פתח צוהר לרבים להשתלב בשוק הבירות הביתיות ותקופה ממושכת התרחשה צמיחה מאסיבית בתחום. עם הזמן הסדירו חלק מהמבשלות רישוי והחלו למכור לפאבים וחנויות. כיום בסצנה עשרות מבשלות בוטיק ביתיות חובבות שאינן נדרשות במס וכעשר יצרניות רציניות עם רישוי עסק, שנדרשות במס ייצור. בין החברות קבוצה המצומצמת מבשלות כמו מלכה, בטרפליי, שפירא, נגב, ג'מס, דנסינג קאמל, בזלת, פאבו ואלכסנדר. יש לשער כי החוק החדש ישים סוף לצמיחה וימנע משחקנים חדשים להיכנס לתחום באופן מקצועי. "אם הייתי במקום מישהו היום שמתלבט אם כדאי לו להכנס לייצור בירה, בשלב הזה לא הייתי נכנס", אומר איציק שפירא, מבעלי בירה שפירא.

לפי ההחלטה שהתקבלה, היטל המס על ליטר בירה עלה מ-2.18 ל-4.19 שקלים, כמעט פי שניים. "אנחנו מייצרים סדר גודל של 10,000 ליטר בחודש בשוק בו כל אחד משני השחקנים הגדולים מייצר ומייבא סדר גודל של 3.5 מיליון ליטרים בחודש, כך שאנחנו ממש פסיק", מסביר אורי שגיא, בעלי מבשלת הבוטיק אלכסנדר, הגדולה מבין המבשלות הקטנות. למרות הבדלי הגודל, ההיטל לא מבחין בין קטנים לגדולים, ובעיני החוק דינה של בירת בוטיק קטנה שווה לדין בירה ממותג מוכר.

הבשורה שנחתה על השוק כולו הכתה בבעלי המבשלות כרעם ביום בהיר. "הודיעו לנו ביום רביעי בלילה שזה נכנס לתוקף ביום חמישי בבוקר", מספר שגיא, אירוע שלאחריו הוחלט על כינוס חירום של בעלי המבשלות. בפגישה שנערכה בתאריך 30 ביולי בנסיון לשנות את רוע הגזירה, החליטו בעלי המבשלות למנות ועדה בה משתתפות המבשלות ג'מס, פאבו, בזלת, ומלכה ויו"ר הוועדה הוא אורי שגיא, בעלי אלכסנדר.

החבורה תבדוק בשבוע הקרוב אפשרות לפנות לבית המשפט לעכב את העלאת המס עד לדיון יותר מעמיק בנושא. הפתרון שמציעים בעלי המבשלות הוא ככל הנראה מס מדורג, תשלום יחסי לפי מכירות שישמור על עסקים קטנים, בדומה למודל הפועל כיום בניו יורק ובמדינות אירופאיות.

עוד רעיון שהעלה שגיא הוא השוואת מס הקניה בצורה אחידה על פני שלל משקאות. "זה לגיטימי לגמרי שהמדינה צריכה עכשיו עוד כסף, אבל הגיוני להטיל את זה על משקאות אלכוהוליים אחרים לא רק על בירה", אומר שגיא ומציע לכלול בסל גם וודקה, טקילה וכדומה ואת היין, שכיום כלל לא מוטל עליו מס קניה. בלי נקיטת פעולה, הוא גורס כי "יש סיכוי שכל המבשלות הקטנות פשוט ייעלמו". בוועדה הסכימו כולם, כי אם לא יבוא השינוי המיוחל, הענף הצעיר יגווע בעודו בחיתוליו, תוך כחצי שנה .

"המבשלות הגדולות פשוט מעלות מחירים ויכולות להתמודד עם זה, גם ככה אף אחד לא יפסיק לשתות גולדסטאר", אומר שפירא ומוסיף כי הנזק עבור הגדולות לעומת הקטנות, מינורי. "במקום מיליונים רבים, ירוויחו כמה מיליונים פחות". לדבריו, גם כך המבשלות בקושי רווחיות ולא יוכלו לספוג את העלויות, בטח לא עם הוצאות נלוות של שיווק ומכירות. "כבר היום הבירה שלנו יקרה", אומר שפירא ומדווח כי למרות שמדובר רק בכמה ימים, כבר ניכרת האטה בביקוש ויש תחושה של חזרה לאחור. "המחיר יהיה יותר יקר מיקר. אנשים שהיו להם את העוד כמה שקלים להוציא על בירת בוטיק יעדיפו עכשיו לשלם את אותו המחיר על בירות מסחריות".

שגיא אומר כי ישנה בעיה בשינוי כללים בפתאומיות ליצרן קטן, שכבר בנה תכנית עסקית שהושקע בה הרבה כסף במטרה להתאזן ולהרוויח. "בתכנית עסקית יש היגיון כלכלי והנחות שמבוססות המציאות, בהן נלקח בחשבון שהמיסוי יעלה. יחד עם זאת, אם המס קופץ מהיום למחר פי 2 אף אחד לא יכול להתמודד עם זה, כי מדובר בשינוי אדיר בעלויות", מסביר שגיא ומעריך כי מדובר על הוצאה נוספת של עשרות אלפי שקלים מדי חודש. האפשרויות שיש ליצרן לא רבות: להעלות מחירים או לספוג עלויות, שתי אופציות שיפגעו בו.

ריבוי בירות בוטיק מאפשר שוק עם מבחר בירות טריות, שמחירן יקר יותר מהתעשייתיות. "בירה זה עדיין משקה עממי, לא וויסקי ולא שמפניה", אומר שגיא ומוסיף כי העלאת המיסוי תצמצם את המבשלות ואת טווח הבחירה של הצרכן. כמו כן מוסיף שגיא שהעלאת מחירים תגורר ירידה במכירות, בשלב קריטי בחיי עסק שצריך לגדול, מה שעשוי למנוע ממנו לשרוד. האופציה השנייה לדבריו, ספיגת העלויות, תגרור חובות להחזרת ההשקעה עוד תקופה ארוכה, הרבה יותר מהתכנון הראשוני, מה שיהפוך את כל העסק ללא כדאי.

שפירא מדגיש כי מעבר להעלאה שיבצעו היצרנים, הברים ורשתות השיווק יעלו את המחיר עוד יותר, בגלל אחוזי הרווחיות. כך שלדוגמה אם מחירה של בירה של עולה בשקל בעקבות המס, הבר יעלה באת המחיר בעוד שני שקלים נוספים.

ההכללה במסגרת המסתחת מוצרים בעלי השפעה חיצונית שלילית לצד סיגריות, גוררים גיחוך משפירא, שגיא ועלון. "לגבי נזקי הסיגריות אין ויכוח. לגבי בירה יש תמימות דעים של כל רופא ועשרות מחקרים שהוכיחו שאין לה השפעה שלילית והצריכה במתינות מומלצת. ביין אגב, יש פי 2 אחוז אלכוהול מבירה", מציין שגיא. שפירא נוטה להסכים. "הרגו את התדמית שלנו. בירה, משקה בריא וטבעי לגמרי נכלל באותה קטגוריה של סיגריות, שגם מי שמעשן מסכים שאינן בריאות. יש הבדל משמעותי בין בירה מיובאת לבוטיק טרייה מקומית שלא מפוסטרת ומסוננת ומכילה רק חומרי גלם איכותיים".

עלון מוסיף כי הבירות זכו לרעש תקשורתי מועט יחסית לעומת הסיגריות בגלל הפופולריות של הסיגריות אל מול זניחות תרבות שתיית הבירה. בניגוד לישראל במדינה כמו אנגליה, גורס עלון כי העלאת מס הבירה הוא פשוט לא אפשרי. רק שכאן, גורס שפירא, הבירה שייכת למעמד הביניים ולא למעמד הנמוך. "הנפגע העיקרי הוא מי ששותה בירה מסיים את היום שלו עבד קשה, שילם מסים ורוצה לרדת לפאב השכונתי לשתות בירה", אומר שפירא ומבטל את הקישור שנעשה בין העלאת המס להורדה בצריכת אלכוהול בקרב קטינים. "אין פה עניין של תופעת שכרות כי שם מככבים עראק או וודקה רד בול. בחיים לא ראיתי ילד מסתובב בחצר בגן השכונתי עם בקבוק של בירה בוטיק ישראלית. יש יותר סיכוי למצוא ילד ברחוב עם בקבוק יין מבירה".

עלון, שהחליט בינתיים לספוג עלויות ולא להעלות מחירים, יודע היטב כי מקום כמו שלו הוא מועט ורוב המקומות שלא מתבססים בעיקר על בירה כמוהו, יצליחו לקזז עלויות בקלות. יחד עם זאת בתוך הגזרה הוא מוצא גם נקודת אור בדמות צמצום הפער במחיר בין בירות הבוטיק לבירות הגדולות. "כשחצי גולדסטאר יעלה 30 ובירת בוטיק תעלה בכמה שקלים יותר, ייתכן ויעדיפו לקנות את הבוטיק וכך להיחשף למשקאות איכותיים יותר", מציע עלון ומקווה כי הדבר יפתח אנשים לעוד סוגי בירה חדשים.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "בשנת 2007 שונתה שיטת המיסוי על בירה והונהג מס קניה קצוב פר ליטר, ללא תלות במחיר המוצר הסופי. רמת המיסוי נקבעה על פי רמת הנזק הנגרם לצרכן הסופי ולסביבה מצריכת המוצר, ולכן המיסוי נקבע בהתאם לאחוז האלכוהול בבירה. יש לציין כי מס הקניה על משקאות חריפים הינו גם קצוב לפי אחוז הכוהל. נכון שככל שהבירה יותר זולה, המס ברמה אחוזים גבוה יותר, אך כאמור, מדיניות המס היא למסות את המוצר לפי רמת הנזק של האלכוהול ולא על פי מחיר האלכוהול."

"ענף האלכוהול נבחן שנים רבות בצורה עקבית, נעשו רפורמות בשנים - 2007 ו- 2010 ומס הקניה הותאם לרמת המיסוי הנהוגה בעולם המערבי וכל זאת בהמשך למדיניות הממשלה למגר את תופעת האלכוהול באמצעות העלאת המחיר לצרכן הסופי. הטלת מס הקניה האחרון על בירה מיישרת קו בין הטלת מס קניה אחיד על משקה משכר (מאז שנת 2010) ובירה בשקלול אחוז הכוהל במשקה."

לגבי מס מדורג עונים בתגובה: "מדיניות המס הינה לא להפלות בין חברה גדולה לחברה קטנה ולכן לא ניתן לשקול הצעה זו. יש לציין כי רוב מדינות העולם ממסות אלכוהול ובירה במס קצוב. יצויין כי התוצאה הסופית של העלאת המס הינה תוספת של כ- 67 אג' לבקבוק / פחית."