ביקורת יין: ישראלי גבוה

טעימת השבוע מוקדשת ליינות יקב עמק האלה ויקבי רמת הגולן. עמק האלה הוא יקב שמספק בשנים האחרונות יינות אופי ראויים מאד. יין הסוביניון בלאן החדש מאכזב מעט אמנם, אבל מרלו 2007 המתיישן, מסדרת יקבי עמק האלה הלא יומרנית, מוצלח במיוחד ומספק תמורה טובה מאד לכסף.

יקבי רמת הגולן פורסים לרגל החג הזה לא פחות מחמישה יינות, כולם מסדרת 'ירדן', הגבוהה של היקב. כמו בדרך כלל, יינות 'ירדן' מהוקצעים, אלגנטיים ומספקים תמורה ראויה לכסף. השרדונה, הסירה והמוסקט מספקים את הסחורה, כל אחד בדרכו ולשיטתו. T2 המסקרן מאכזב מעט, וירדן קצרין 2008 היוקרתי, גולת הכותרת של יינות היקב אשר שוחררו בשנה האחרונה, הוא יין מעולה.

לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% ענבי סוביניון בלאן ו-10% סמיון מכרם נס הרים. ענבי הסוביניון בלאן תססו במיכלי נירוסטה והסמיון בחביות עץ. צבע זהוב נוטה לשקוף. אף פירותי נקי. גוף קל. 12% כוהל בנפח.

כמה? 74 שקלים.

הכי מתאים ל: פסטות ברוטבי שמן זית, כריכים, פיקניק, בראנץ'.

דבר המבקר: יין קל ונעים, שמתאים מאין כמותו ללגימה קיצית לא מחייבת של אמצע היום, אפילו בים. תימחורו אינו עולה בקנה אחד עם הצהרת הכוונות שלו. 74 שקלים אמורים לקנות יין לבן עם אמירה ואופי; לא את החביב אבל קליל-קליל הזה. לו תומחר ב-50-55 שקלים, אפשר היה לדבר עליו כעל יין תמורה לכסף חמוד מאין כמותו. נכון לכרגע הוא OVER PRICED.

תמורה לכסף: 1.5/5.

בעשר מילים: לא יין רע, אבל בתמחור הזה ניתן למצוא משמעותיים ממנו.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 86% ענבי מרלו ו-14% קברנה סוביניון מאיזור הרי יהודה. 15 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום כהה. אף שופע פרי. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 99 שקלים.

הכי מתאים ל: ספגטי ברוטבי בשר עם יין (בולונז, תבשיל זנב שור).

דבר המבקר: יין מתיישן שמספק הרבה מאד בהתחשב בתמחורו (השייך לקטגוריית המחירים הבינונית). עשיר יחסית, פירותי, רמזי שוקולד וטבק, איזון טוב. פוטנציאל ההתיישנות הגיע לידי מיצוי, ולא כדאי להמתין איתו עד מעבר לחורף 2013. עד אז, אפשר יהיה בהחלט להפיק ממנו הנאה.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בשלוש מילים: מרלו עם אופי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 85% ענבי קברנה פרנק ו-15% מרלו. 17 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמני. אף מתובל מאד. גוף בינוני נוטה למלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 118 שקלים.

הכי מתאים ל: נתחי סינטה צרובים קלות עם עלי רוקט ופרמזן. רוסטביף. טטאקי.

דבר המבקר: לא יין במשקל כבד, אבל כזה שמספק די הרבה קסם. קברנה פרנק הוא זן שיש בו חדות וארומאטיות. כאן בחרו, בהחלטה נכונה בעליל, לאזן אותו עם 15% מרלו, שהוסיף רכות. בלעדיו זה היה יין כמעט בוטה. איתו זה יין שמספק עניין ויש בו עומק ומורכבות. טרם מיצה את הפוטנציאל שלו ויהיה במיטבו בעוד כשנה עד שנתיים. פוטנציאל התיישנות בן שלוש שנים לפחות.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

ב-19 מילים: המגמה לייצר יינות מזנים שפחות מקובלים כאן הופכת את היצע היינות המקומיים על המדף למגוון ומעניין יותר. שרק תימשך.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מכרמים בצפון רמת הגולן, בגובה 1200 מ'. שבעה חודשי תסיסה והתיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, מחציתן חדשות. צבע זהוב. אף פירותי ופרחוני. גוף בינוני נוטה למלא.

כמה? 66 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.

דבר המבקר: השרדונה של ירדן נוטה בדרך כלל להיות אלגנטי ומדויק. הבציר הנוכחי חושף 'שרדונה ירדן' טיפוסי, קרי אלגנטי ומדויק. ייחוד? את זה תחפשו ביינות ה-SINGLE VINEYARD של היקב. כאן מקבלים מוצר מיינסטרימי ממותג ומהודק, שאין כל סיבה לבוא אליו בטענות. להיפך. בהתחשב במחירו הזול-בינוני, הוא מספק תמורה טובה מאד. פירותי, ארומאטי, עם נוכחות עץ ברורה ואפילו רמז מליחות קל, שמוסיף לו מימד.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בחמש מילים: 'שרדונה ירדן' מוצלח כ(כמעט) תמיד.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין קינוח מתוק על בסיס 100% ענבי מוסקט אלכסנדרוני שתסיסתם הופסקה על ידי הוספת ברנדי. הפסקת התסיסה שימרה חלק ממתיקות הענבים. צבע זהוב עמוק. אף שופע פרי טרופי, תפוזים ותבלינים. גוף בינוני נוטה למלא.

כמה? 44 שקלים (לבקבוק של 500 מ"ל).

הכי מתאים ל: קינוחים.

דבר המבקר: הממתק של יקבי רמת הגולן ואחיו הבכור והאינטנסיבי יותר של 'גולן מוסקטו' הקליל. יין קינוח סימפטי בעליל, ללא יומרות לאקסקלוסיביות, המספק תמורה נאה לתמחורו המתון.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

ב-12 מילים: אופציה זולה יחסית לצ'פר את סועדי ארוחת החג ביין קינוח לא רע.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סירה מכרמים במרכז וצפון רמת הגולן. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי קטנות. צבע אדום נוטה לכהה. באף פרי אדום ושחור. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

כמה? 110 שקלים.

הכי מתאים ל: תבשילי קדירה על בסיס בקר וטלה/כבש.

דבר המבקר: בלגימה ראשונה, דקות לאחר הפתיחה, היין עודו סגור ומכווץ משהו. בהמשך מתרכך ונפתח. אי אפשר להתעלם מ'קונספט ירדן', שמנכיח כמעט בכל יינות הסדרה (שאינם מכרם יחידני) סוג של אחידות סגנונית, אלגנטית אך מעט צפויה. בכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר בסירה טוב מאד. מורכב, עוקצני במידה ועם זאת, עם מידה של רכות. פוטנציאל התיישנות בן שלוש-חמש שנים.

תמורה לכסף: 3/5 (תמורה ריאלית).

בשלוש מילים: צפוי אך ראוי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של שני זני ענבים שמקורם בפורטוגל (טוריגה נסיונל וטינטה קאו; מכאן T בריבוע) מהכרמים עינות יונתן וגשור. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום נוטה כהה. באף פרי שחור ותבלינים. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

כמה? 110 שקלים.

הכי מתאים ל: מנות בשר בקר וכבש עשירות.

דבר המבקר: היין הקודם של יקבי רמת הגולן שהושתת על זני טוריגה נסיונל וטינטה קאו היה T בחזקת בריבוע. הוא היה אדום מחוזק, שתסיסתו הופסקה ע"י הוספת ברנדי והייתה בו מתיקות; בן דוד לא רחוק של פורט. היין הנוכחי, בסוג של התחכמות קופירייטרית, על משקל היין ההוא, נקרא 2T. מדובר בבלנד של אותם זנים, אבל הפעם היין אדום יבש, לא מחוזק.
כבר נכתב ממעל: ליינות ירדן יש בדרך כלל יתרונות מרשימים: הם איכותיים ואלגנטיים מאד. החיסרון של כמה מהם טמון בנטיית היקב לייצר יינות שלרובם אופי נתון וידוע. להוציא את יינות הכרם היחידני, ביינות הקלאסיים של ירדן – קברנה סוביניון ומרלו למשל – קצת קשה לדבר על טרואר. נכון יותר לדבר על המותג המצליח. לכן T2 הוא אתגר לא קטן לרמה"ג. טוריגה נסיונל וטינטה קאו הם ענבים שמרכיבים יינות אופי. האם המשימה לייצר יינות שמעבר למותג, לסגנון הירדני, אכן צלחה? לטעמי באופן חלקי בלבד. בטח שזה יין טוב. הוא אלגנטי וראוי בכל קנה מידה. התמורה לכסף לא רעה. האם מרגישים את רוח יינות פורטוגל כאן? את הטאץ' הכל כך אחר של היינות שם, על החספוס המסוים שלהם? כן, אבל נדמה שאפשר היה עוד קצת. האכזבה כאן איננה בערכים מוחלטים; היא פונקציה של הציפיות.

תמורה לכסף: 2.5/5 (סבירה)

ב-21 מילים: גם אם T בריבוע היה מרשים קצת יותר מ-2T, מדובר ביין שמעניין להכיר; ובכל זאת: אכזבת מה מבצבצת לה לאחר הלגימה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 87% ענבי קברנה סוביניון ו-13% מרלו, מכרמים נבחרים במרכז וצפון רמת הגולן. היינות מהכרמים השונים התיישנו בנפרד 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. בהמשך התיישנו יחדיו שישה חודשים נוספים. סך משך ההתיישנות: 24 חודש. 17 חודש נוספים שהה היין בבקבוק בטרם שוחרר, בימים אלו לחנויות. צבע אדום עמור, נוטה לשחור. אף עשיר במיוחד, הכולל שפע פרי אדום ושחור, עשבים, טבק ושוקולד מריר. 15.5% כוהל בנפח.

כמה? 380 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות חגיגיות, עשירות במיוחד, על בסיס בשר בקר, טלה/כבש ו/או בשר צייד.

דבר המבקר: יין מעולה לכל דבר ועניין. בנוי היטב, מאוזן, עשיר, מורכב ומהנה מאד. שלוש שנים נוספות יביאו אותו אמנם למיטבו (עם פוטנציאל התיישנות בן עשר שנים לפחות, בתנאי אחסון ראויים), אבל גם נכון לכרגע הוא כבר יין-יין ולא רק פוטנציאל סגור כאגרוף. אפשר בהחלט ללגום ממנו ולהתרשם מהעושר הרב, הניקיון והאלגנטיות הצרופה.

במילה אחת: משובח.