אם לא אשתי שמאיימת עליי לפרקים שחייבים ללכת לאכול במקום שיש בו מפות בד ולא מנייר על השולחן, לא הייתי הולך למסעדות בכלל. חוויית המסעדה מעצבנת אותי כל פעם מחדש, מאחר ויש תמיד ציפייה ארוכה מדי לרמה גבוהה. מזל שאני כותב על אוכל רחוב, כי לרוב הציפייה לא גבוהה גם ככה ולכן אני מצליח להפתיע את עצמי באיכות שמתגלה.
במסעדות אני פוגש בכניסה מארחת ייצוגית מידי, שנראית כמו שומר סף לא מאיים, כשמולה רשימה שהשם שלי חייב אבל ממש חייב להופיע בה, גם כשהמסעדה חצי ריקה (במקרה הטוב). פה אני תמיד מרגיש כילד שעומד מול מוכר ארטיקים בחוף הים שצועק 'לא לדחוף, יש לכולם' כשאתה הלקוח היחיד שלו, זה קרה לי, כל כך עצוב שזה מצחיק.
האוכל עצמו במסעדות יוקרה מבוסס ברובו על ניסיונות להדהים בלי די: מעוצב מדי, יפה מידי וחוויתי מדי. אבל אני מגיע תמיד לאכול, לא לחוות אוכל בזמן שכולם מסביבך מלטפים לעצמם את האגו, תוך קבלת בעיטה בחשבון הבנק שלהם. התפריט עצמו תמיד מבוסס על מרכיבים שאינם תמיד מוכרים, או שלא היית אוכל בחיים שלך. אתה מרגיש מאוים.
אבל איום הוא התחושה האחרונה שתקבלו מביקור במזנון של אלי ואשר. רבים הם האנשים שמגיעים לעיתים לפתח תקווה ומספרים לי על המקום. מאחר והמזנון לא פונה לכיוון הכביש, אפשר לחלוף על פניו כמה וכמה פעמים, ועד שמישהו לא יתפוס אותך ויוביל אותך למקום, לא תבין על מה כל העניין.
אלי ואשר פתחו את המקום לפני לא פחות מ-14 שנים בצמוד למכון טסטים לרכב - אידיאלי להפגת תסכול אפשרי. בכניסה, אלי ואשר ולצידם ה"קבועים" יברכו אתכם בעקיצה ודעו כי אם כולם צוחקים מסביב ואינכם מבינים מדוע, אתם הוא מושא הצחוק לפי הנהלים. שימו לב להיות בהאזנה מבלי לפספס מילה.
אני למשל קיבלתי שטיפה על הראש, מכיוון אלי ואשר, שבדקו אם אני בכלל רשאי לשבת על דרגש העץ שבמקום, לצד עוד קורבנות פוטנציאלים, שחוטפים בין לעיסה ללעיסה עקיצה מצחיקה. מחייכים ונהנים, יושבים לצידי גם אנשי עסקים מדושנים, מהם נחסכות ההצקות וההנחתות. אחרת הם לא יחזיקו מעמד כלקוחות קבועים.
בפתח תקווה אוהבים לחמניות לרוב, אותה לחמניית קשר ענקית עם שומשום מלמעלה שבתוכה אפשר לשים הכל. אלי ואשר מציעים סביח עם ביצה, שניצל עם כל הסביח בתוך הלחמנייה (19 שקלים) או חביתת ירק עסיסית וטריה וזאת לצד סלט ירקות פשוט, סלט חסה, מלפפונים חמוצים קצוצים, בצל קצוץ דק. הזמנתי סביח שניצל בלי ביצה, עם שכבת חצילים דשנה ועליה שניצל ענק, על הביצה ויתרתי, זה כבר יותר מידי, קחו בחשבון שהלחמניה הענקית היא כמו שתי פיתות, אז קצת רחמים בבקשה.
אחרי כמה דקות שבהן מכינים את השניצל, בעוד אתה נבדק בציציות ועובר חקירה צולבת, מגיע הרגע הגואל ואתה מקבל את הלחמניה הענקית שצריך וחייבים ללחוץ ולדחוס למצב ביס אפשרי. טעים עד בלי די. מדהים לראות את כמות האנשים שכל הזמן נוהרת למקום, עכשיו אני מבין למה.
מזנון 'תאכל סביח, תצא מהתסביך'. רחוב מגשימים 7, פתח תקווה. 052-5115956. כל המוצרים כשרים
שעות פתיחה: א'-ה' 07:00-15:00
פיתה עם סביח ופול בבאר שבע
הכירו את הסביח הראשון בארץ
המסעדות העיראקיות המומלצות בישראל