רמת אביב ג' היא השכונה ההיא בצפון מערב תל אביב, שהודות לסדרת טלוויזיה משמימה אחת, שנשאה את שמה, הפכה לשם נרדף לצפונבוניות. בוויקיפדיה כתב מישהו שבעקבות הסדרה הפכה השכונה ל"סמל לנהנתנות ורמת חיים גבוהה". אני מכיר אישית כמה וכמה מתושבי רמת אביב ג' שאינם צפונבוניים בעליל ושהיו שמחים להתנהל כנהנתנים; אבל מי אנחנו שנתווכח עם סמלים קולקטיביים ונערער על סמכות הוויקיפדיה.
נהנתנית או לא, ברמת אביב ג', אין איפה לאכול טוב. בדיוק כמו ברמת אביב השכנה ובשאר פרברי השינה של תל אביב. BLD פועלת בשנים האחרונות במרכז שוסטר בשכונה. עד לאחרונה היא תפקדה כסוג של ביסטרו המספק ברקפסט, לאנץ' ודינר ומכאן נגזרים ראשי התיבות המרכיבים את שמו. כן, כבר נתקלנו בשמות מסעדה הנשענים על קופירייטינג מרשים קצת יותר, אבל למה להיתפס לקטנות.
למטבח של BLD הצטרף לאחרונה השף-קונדיטור לירן גרודה, שהסב אותה לסוג של טראטוריה איטלקית. מנשרי היח"צ שקדו על ניסיון למיתוג המטבח החדש שם כיצירתי ואטרקטיבי, כזה ששווה להגיע אליו במיוחד גם מחוץ לשכונה. התקווה שסוף סוף יהיה לתושבי רמת אביב ו'גימל' מקום נורמלי להתנחם בו, הביאה אותנו ל-BLD. הגענו כדי לתהות על קנקנו של השינוי. נשארנו עם פחות מחצי התאווה.
BLD התגלתה כמסעדה שמתקשה לעמוד גם בסטנדרטים הצנועים במיוחד של שכונתית נטולת יומרה, פרט לקינוחים. אלו, כאילו היו לקוחים מאופרה אחרת: מושקעים, מדויקים, מלאי טאץ', טובים מאד. הפערים בין הקונדיטוריה לאוכל היו כה מהותיים שלא נותר אלא להרים גבה: מה דחוף לו, לקונדיטור מצטיין, לדהור לטריטוריה לו לא ולהיות אחראי גם על שאר חלקי המטבח, בהם הוא מיומן הרבה פחות?
מנת סלט הניסואז (48 שקלים) לפתיחה עוד הייתה סבירה איכשהו באיכויותיה. היו בה עגבניות, ברוקומיני, אספרגוס, שאלוט, קונפי שום, ריג'לה, ביצה קשה, תפוח אדמה וטונה טריה על מצע קרם עגבניות. בכל זאת, היא ביאסה. הפירוט בשורה האחרונה נראה לכם כזה המייצג מנה שמינוניה מכובדים, נכון? גם לנו. אז זהו, שלא. היא הייתה זעירה באופן שערורייתי למדי, ולפיכך, האף שלא נתבצעו בה עוולות מיוחדות, קצת מעצבנת.
פיצה ים (56) כבר הלכה הרחק משם. בצקה הדק עוד היה סביר, אבל הטופינג - על בסיס אנשובי, גבינה כחולה, ברוקולי ומוצרלה איום ונורא. החיבור בין תערובת הגבינות ורוטב העגבניות שבבסיס הפיצה, יחד עם הגבינה הכחולה והאנשובי, יצר מרקם טעמים כה גס ומלוח, שהיא הגיעה לסף הבלתי אכיל. צר לי על החריפות אבל אין ברירה: המחשבה לחבר את כל הרכיבים הללו יחד היא בעיני סוג של ברבריות קולינרית; או, לכל הפחות, חוסר טעם משווע.
הלאה, לפסטות, לב סקציית העיקריות ב- BLD: מנת פפרדלה פטריות (53) נראתה מפתה למדי בתפריט, המדבר על שלושה סוגי פטריות טריות (שמפיניון, פורטובלו ופורצ'יני) עם ציר בקר, ברוקולי, עגבניות שרי ופרמזן. פטריות? ציר בקר? פרמזן? רק טוב יכול לצאת מהחיבור ביניהם. אז זהו, לא: ציר בעייתי, הקפצת יתר של הפטריות, תיבול שגוי ועוד. יד לא קלה במטבח קוראים לזה. בחיך, גם אם הפפרדלה עצמם היו סבירים, זה הרגיש כמו גבב טעמים בינוני ומטה במקרה הטוב.
ואם את הפפרדלה אפשר עוד איכשהו, מתוך מאמץ אמפטי, לחבר למתחמי הבינוני ומטה; מנת הסקלופיני חזה עוף (52) איננה ניתנת לשום חיבור. אם כבר, צריך ללכת על חיסור. ציפינו לאסקלופים של חזה עוף ברוטב על בסיס דמי גלאס ויין לבן, עם פטריות, ירקות ופסטה דקיקה. זה מה שהבטיח התפריט. בפועל זו הייתה עוד מנת פסטה, לא דקיקה כלל אלא עבה. האטריות היו סבירות אבל השאר הזכיר סטנדרטים של מטבח צבאי רע. מחזה העוף טעמנו וסירבנו להמשיך. כן, חסרו לנו חלבונים בארוחת הפחמימות הזאת. לא, לא יכולנו ולא רצינו לאכול ממנו. גם לנו יש גבולות. הוא היה רחוק מרעננות וטריות ותפל להפליא. המרחק בין דמי גלאס כהלכתו למה שקיבלנו בצלחת היה בלתי נתפס.
זה הרגיש כמו הארוחה הכי מיותרת של הזמן האחרון. הקינוחים - וריאציות שוקולד (34) ומוס יוגורט על מרק מלון וקדאיף (32) הוזמנו, לפיכך, מסיבות פורמליות בלבד, הקשורות במשימה העיתונאית. ואז הם הגיעו וההפתעה קצת הדהימה. במנת שוקולד היה מוס שוקולד, שוקולד נוזלי וטראפלס - החשודים המיידיים של הז'אנר; אבל כל אחד מהם משובח באמת. במרקם הנכון בדיוק, במתיקות הנכונה, עם העומק השוקולדי הראוי. טעים לאללה. מוס היוגורט היה רענן להפליא ושילב בחן רב חמצמצות ומתיקות. מרק המלון היטיב לפלרטט איתו.
זו הייתה מצוינות ברורה והיא שימשה אנטיתיזה די קיצונית למה שקדם לה. פערי האיכויות מחזירים אותנו לשאלה מראשיתה של רשימה זו: מה לקונדיטור כשרוני ומיומן, שעושה מתוקים מעולים ואולי יודע להעמיד בצקים טובים, ולאחריות על מטבח שלם? לקברניטי BLD הפתרונים. אם כבר אלו יתרונותיו הטרומיים של הבחור, למה להתעקש על מסעדה איטלקית ולא על בית קפה מושקע?
אז לאנשי 'גימל' יש עכשיו מקום לאכול מתוקים טובים ב'שוסטר', אבל השכונה תיאלץ להיוותר חפה ממסעדות ראויות. את אופציית הנהנתנות הקולינרית ימשיכו אנשיה לחפש, בדיוק כמו עד כה, בתל אביב.
BLD. רחוב אבא אחימאיר 29, רמת-אביב ג', תל-אביב. 03-6415555