פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: אלגנטיות של ירושלמים

      אבי אפרתי לוגם את יינות יקב פסגות ויקב פלם ומוצא יינות עם אחד עם תמורה טובה לכסף, וכן יינות עולם ישן מורכבים ואלגנטיים במיוחד

      טעימת השבוע מוקדשת ליינות יקב פסגות ויקב פלם. יקב פסגות שוכן צפונית לירושלים והחל לפעול ב-2003. הוא מייצר בעיקר יינות אדומים, עם נטייה לטעמים נגישים. במיטבם, יינות פסגות מספקים תמורה נאה ביותר לכסף, ללא עודף יומרות. פסגות מרלו 2010 החדש, הפותח את הסקירה, הוא דוגמה מצוינת לכך. גם פסגות אדום 2010, בלנד בורדולזי מהוגן וראוי, הוא בהחלט יין מוצלח מסוגו.

      יקב פלם הוא בעיני מטובי יקבי הבוטיק בארץ ומטובי היקבים בכלל. היקב שוכן ביער הקדושים, בפתחו של נחל כסלון, בהרי ירושלים. היינן גולן פלם מקפיד על יינות ברוח העולם הישן. היינות שלו מורכבים, אלגנטיים ושומרים על איפוק מבורך. שני היינות שעל הפרק בטעימה הנוכחית – 'פלם, סירה רזרב 2010' ו'פלם נובל 2008' – מצוינים ממש. 'סירה רזרב 2010' הוא יין עמק בסגנון עמק הרון, עשוי להפליא ומהנה במיוחד. מדובר באחד מטובי היינות בקטגוריית המחיר שלו. 'נובל 2008' הוא יין הדגל של פלם. הוא מורכב במיוחד, אלגנטי מאוד ואפשר בהחלט לספור אותו כמצטרף לגיטימי לרשימת היינות היותר משמעותיים שיצאו כאן בשנה האחרונה.

      לחיים!

      פסגות, מרלו 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי מרלו מכרמים בצפון הרי ירושלים, הגדלות בהשקיה מזערית. 13 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום. באף פרי אדום. גוף בינוני. 14.4% כוהל בנפח.

      כמה? 70 שקלים.

      הכי מתאים ל: עוף ביין (קוק או ואן), בולונז, כריכי בשר ולפיקניק.

      דבר המבקר: הרפתקנות איננה מסימני ההיכר של יקב פסגות, אבל יינות עשויים היטב שבמיטבם יודעים לספק תמורה נאה לכסף, כן ובהחלט. זה מרלו עגול, קטיפתי ואלגנטי. לא מאתגר את החיך, לא אמביציוזי, אבל נעים מאוד ויותר ללגימה.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

      בארבע מילים: מחביבי הז'אנר וקבוצת המחיר.

      פסגות, שיראז 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שיראז מכרמים בצפון הרי ירושלים המטופלים 13 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום סגלגל. באף פרי שחור ותבלינים. גוף מלא. 14.8% כוהל בנפח.

      כמה? 110 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים.

      דבר המבקר: הפחות מוצלח בטעימה הנוכחית, ומהאדומים הקצת פחות טובים של פסגות בעיני. לא רע, אין יינות כאלו בפסגות, אבל גם לא מצליח לספק את משוואת אמצע הדרך המקומי המהוגן והטוב, המקובלת ביקב. חסר בו את מימד העומק והנפח שהופכים יינות, גם כאלו שמשדרים מיינסטרים, משגרתי לטוב.

      תמורה לכסף: 2/5 (נמוכה מן הממוצע. בקבוצת המחיר יש לא מעט מרשימים ממנו).

      בחמש מילים: כבר טעמנו טובים ממנו מפסגות.

      פסגות, אדום 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר:58% ענבי קברנה סוביניון, 22% פטי ורדו, 15% קברנה פרנק ו-5% מרלו. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות. צבע אדום נוטה לשחור. באף פרי שחור, וניל ושוקולד. גוף מלא.

      כמה? 110 שקלים.

      הכי מתאים ל: מנות בשר.

      דבר המבקר: יין מהוגן ועשוי היטב. כדרכו בקודש של יקב פסגות הוא מאסיבי, מתקתק משהו וקורץ למכנה משותף רחב יחסית. לא פצצת תמורה לכסף, אבל בהחלט יין ראוי, בעיקר לארוחות בהן יש לחבר בין לוגמים מכל הסוגים.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בשתי מילים: מיינסטרים מקומי.

      פלם, סירה רזרב 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סירה מכרם דישון וכרם בן זמרה בגליל העליון. לאחר הסחיטה התיישנו היינות מהכרמים השונים למשך 12 חודש בחביות עץ אלון צרפתי בנות 225 ליטר, ולאחר מכן עורבבו ובוקבקו. צבע אדום סגול. באף פרי שחור ושפע תבלינים. גוף בינוני נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 125 שקלים.

      הכי מתאים ל: צלעות טלה בגריל. תבשילים על בסיס בשר טלה. סטייק סינטה ואנטריקוט.

      דבר המבקר: איזה יופי של יין! סירה מתון יומרות אבל כל כך נכון למקום ולאקלים. יין שעשוי ברוח יינות עמק הרון ומדגיש את זן הסירה במלוא שפעתו, בתוספת נוכחות עץ מתונה. במקום אגרסיביות, הוא מצליח לשמור על מתינות ואיפוק ולשמש בן לוויה אלגנטי ומצטיין לאוכל גם במזג אוויר חם.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת. שייך, ללא ספק, לחוליית החוד של קבוצת המחיר).

      בשתי מילים (וסימן קריאה): כן ירבו!

      פלם, נובל 2008

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של 61% ענבי קברנה סוביניון, 28% מרלו ו-11% פטי ורדו. מקור הענבים בגפנים בוגרות מחלקות נבחרות בכרם דישון ובן זמרה שבגליל העליון וכרם מטע שבהרי יהודה, שהניבו יבולים נמוכים. כל אחד מהזנים התיישן 12 חודשים בנפרד בחביות עץ אלון צרפתי חדשות. לאחר מכן עורבבו הזנים והתיישנו 11 חודשים נוספים. היין שהה 24 חודשים נוספים בבקבוק, בטרם שוחרר, בימים אלו, לחנויות. באף פרי בשל, אדום ושחור. צבע אדום עמוק. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 230 שקלים.

      הכי מתאים ל: ארוחות עשירות ומושקעות.

      דבר המבקר: היין שנסקר ממעל היה מייצג נאמן לסגנון העשייה של עמק הרון. הנוכחי מושתת על זנים המשמשים לבלנדים של יינות בורדו. בכל זאת, מכנה משותף ברור מחבר אותם בעיני: ההקפדה של היינן גולן פלם על איפוק. אפילו בלנד הקברנה-מרלו-פטי ורדו הזה, שבמקומות אחרים כאן תיכף היה הופך לפצצת פרי-עץ-אלכוהול מכבידה, כזו שניתן ללגום בישראל בקושי חודשיים בשנה, נשמר מלהכביד. הוא עדיין מתפתח; סביר שבשנה הבאה מניפת טעמיו תיפתח בחיך באופן גורף יותר, אבל אי אפשר שלא להתפעל מאיכויותיו. בנוי היטב, מאוזן, עשיר, אלגנטי וכאמור מתון וללא נטיות שתלטנות. פוטנציאל התיישנות בן 8-10 שנים בתנאי אחסון ראויים.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה בהחלט. יקר, אבל בקטגוריה הוא בהחלט מהבולטים בסעיף התמורה).

      ב-15 מילים: אפשר ללגום כבר בחורף המתקרב, אבל אם תתאפקו עד אירוע ראוי בשנה הבאה, תצאו שמחים.