בפעם הראשונה שהגעתי למקום של פאוזי הסתכלתי סביבי על קהל הלקוחות, שהיה שקוע כולו באכילה שקטה. לאט לאט הבנתי: פה לא עושים רעש, לא מפריעים, אפילו את מפתחות המונית הנחתי בעדינות על השולחן, כדי לא להתערב ללועסים במוזיקה שמתנגנת להם בראש. אפשר להבין: כאשר אתה חווה חומוס ליגה, אתה אפילו לא רוצה לדבר עם החבר הכי טוב שלך, שיושב מולך. כל דבר גורע מההנאה העל חושית שחומוס מעולה יכול לגרום.
קצה שכונת פלורנטין בתל אביב הוא אזור עמל ידוע בעיר. שוכנים בו אנשים קשיי יום יחד עם עצלנים מקצועיים, נגרים עם דבק מגע על הידיים, וחבר'ה צעירים שמסתובבים על אופניים משום מקום לשום מקום. סוג של אנשים, שהם תמיד בין עבודות. טורחים על איזשהו מיזם שמשלב אמנות וסביבה, או סביבה ואמנות, לבושים ברישול, כאילו עניים. אני רואה בזה סוג של פלצנות הפוכה.
החומוסייה של פאוזי יושבת על פינה בין שתי דרכים. לקח לו קצת זמן לעצב את המקום כרצונו. כמו כל התחלה, לא הכל הלך חלק. מדובר ברחוב סואן יחסית בשכונה, ובפינה מוזרה מעט, שצריך הרבה אומץ כדי להפוך אותה למקום מוצלח. אתה יורד במדרגות ונכנס למסעדונת עם מספר מועט של שולחנות. לא צריך יותר מזה מבחינת פאוזי, למה להגזים.
פאוזי הוא בעצם עוזי, בשמו העברי. אבל הוא כבר לא זוכר מתי קראו לו בשם הזה. כולם קוראים לו פאוזי, והוא נושא את שמו בגאווה עיראקית. הייתי מצפה מכל יוצאי ארצות ערב לא להתבייש בשמותיהם האחרים. אני אוהב בני אדם ישירים. לא כאלה שלא שולטים על הפה שלהם, אלא אנשים שלא דופקים חשבון לאף אחד בסביבתם הקרובה. אנשי עמל, שראו מספיק דברים בחייהם, עשו כמה שגיאות, והבינו בסוף איך לתקן אותן.
פאוזי מכין חומוס כבר 15 שנה. 14 שנה הוא עשה את זה בשביל מישהו אחר, שנה אחת בשביל עצמו, וכמובן - בשביל עדת המעריצים שמשתרכת אצלו. חלק גדול מלקוחותיו הולכים אחריו מאז ימי יפו הלא רחוקים. שבויים אחר ידי האומן שלו. לא מוותרים על הנאת החומוס שהוא מעניק להם, נכנסים תמיד בחשש קל, השמור לאלה שפוחדים שהחומוס כבר נגמר. חומוסולוגים מדופלמים, שנכנסים לחומוסייה המועדפת עליהם, מכירים את החשש התמידי הזה.
חוץ מסלט פאוזי, כל התפריט מתחיל במילים "חומוס עם". אני אוהב פשטות, על צורותיה השונות. לא צריך לבלבל את הלקוח במבחר לא ממומש של מנות לא מובנות. החומוס פה אינו חלק, אלא מגורען מעט, עם מטען מכובד של טחינה. כל המנות במקום, כולל ביצה, לא חוצות את ה-20 שקלים. חיוך מטאפורי נמרח על ארנקי המחושב. יש לי נטייה טבעית - יש האומרים מולדת - לא לשלם הרבה על מועט. אני חי עם העניין הזה בשלום, ועוד כותב עליה בלי בושה.
אם יש סיכוי שתגמרו את מנת החומוס בצלחת ובכל זאת לא התמלאתם מספיק, אתם מוזמנים לבקש תוספת ללא תשלום. אושר, מבחינתי, מגיע בהרבה צורות. הנה אחת מהן. יש מקרים עצובים, ששני אנשים ניסו להריץ על פאוזי מילוי חוזר על צלחת אחת. אל תנסו את זה גם אתם. המקום קטן, ופאוזי רואה הכל.
סלט פאוזי מכוון את עצמו לקהל הנשי, שתמיד ינסה לרקוד על כל החתונות. סלט גדול, שעליו יוצקים טחינה בכמויות, גרגירי חומוס חמים, ואם תבקשו - תקבלו גם שיח פטרוזיליה על הכל. 17 שקל בלבד. העסקה הכי טובה בעיר.
חומוס פאוזי. רחוב אברבנאל 3, תל אביב. 054-6211795. כשר ללא תעודה.
שעות פתיחה: א'-ה' 07:00-20:00, ו' 08:00-16:00.
לכל המדורים של אוכל רחוב