פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ברטי: כל המידות הטובות

      ביקור חוזר במסעדת ברטי ששופצה לאחרונה מגלה מנות ים תיכוניות פשוטות לכאורה עם טעמים אנינים ומענגים - אבי אפרתי נכבש מהרגע הראשון

      מסעדת ברטי (יח"צ)
      ברטי (צילום: יח"צ)

      ברטי בשטח קצת יותר משנה. היא הגיחה לעולם בקיץ שעבר כמקום קטן, צנוע וסימפטי, מין הפתעה נעימה לטובה שכזו. מי היה מאמין אז שהפריצה ללב סצינת המסעדות התל אביבית תהיה כה חד משמעית. הצצה באתר דירוג הגולשים TRIP ADVISOR, בעמודת המסעדות של תל אביב, מגלה שברטי ממוקמת שנייה ברשימת המקומות האהודים. עד לא מזמן היא הייתה ראשונה. אבל אלו אינם רק גולשי TRIP ADVISOR. ברטי הפכה, מהר, למסעדה אהובה ומוערכת.

      בזמן שעבר מאז הפתיחה התרחבה ברטי אל החלל הצמוד לה, בו פעלה בעבר חנות. עיצוב המקום השתנה לבלי הכר. ממסעדונת עם בר קטן וכמה שולחנות בחוץ, היא הפכה למקום עם קיבולת גדולה בהרבה, שמשדר ים תיכוניות מעודנת ומסוגננת, טובת טעם. גם המוזיקה בברטי מקפידה על קו ים תיכוני. פס הקול במהלך הערב היה לא פחות ממענג, כולו מלא בבחירות ים תיכון מהסוג הרך, המעודן והאנין. במקום ווליום עוצמתי, שהיה הופך את כל העסק לאגרסיבי משהו, נשמרה המוזיקה כסוג של רקע מתון, ללא כל זליגות לכפיים. זה הרגיש כמו במסעדות המסוגננות היותר נכונות באיסטנבול.

      יש ארוחות שההכרה במצוינות שלהן מתגבשת בהדרגה, ויש כאלו שעושות את זה תיכף מהרגע הראשון. הארוחה שלנו בברטי, בערב סתיו של 'כיפת ברזל', הייתה מהסוג השני. פור פליי שלא מותיר מקום לספק ולאחריו מצעד מנות נהדרות ממש.

      תמנון טרי וכרוב ערבי כבוש על פחמים (יח"צ)
      כרוב ערבי כבוש על פחמים (צילום: יח"צ)

      ברטי מגדירים את המטבח שלהם כ'לבנטיני, מזרח ים תיכוני'. לא תמצאו שם חמאה או שמנת וגם לא פרודוקטים מיובאים. האוכל אכן מתכתב עם אגן הים התיכון כולו ועושה זאת באקלקטיות יצירתית רבת חן. הוא איננו יומרני ואינו מנסה לכוון גבוה ובכל זאת, האוכל שם נפלא. שילוב אנין של חומרי גלם הכי טובים שיש, ללא שמץ פשרה, עם נגיעה בוטחת, מדויקת ומעודנת מאד במטבח. ברטי מפליאים לעשות את כל מה שכולם נורא מנסים ולא באמת מצליחים: להפוך את היומיומי והשגור לכאורה לאנין.

      לפני האוכל הגיע הלחם (15 שקלים), טרי וטוב, ואיתו זיתים שחורים נהדרים ממש, כבושים במתינות, כמתבקש. הייתה גם פנכת שמנת חמוצה וסחוג נהדר. צאו והשוו את מנת הלחם הזו לאלו המוגשות ברבות ממסעדות תל אביב שגובות 18 ו-19 שקלים ומגישות לחם תעשייתי רע, עם תוספות מיותרות לידו.

      מנות פתיחה: ספיחה בשר בקר ותמרהינדי על מאפה בצק עלים (38 שקלים), מנת מולים, ארטישוק, עגבניות וצלפים (56 שקלים) ותמנון טרי וכרוב ערבי כבוש על פחמים (58 שקלים). שלוש צליפות חד משמעיות.

      נתח קצבים ובצל ממולא (יח"צ)
      נתח קצבים ובצל ממולא (צילום: יח"צ)

      בבסיס הספיחה היה מאפה בצק עלים מעודן ומצוין. הבשר הטחון בפנים תובל כך שיהיה נוכח דיו ועם זאת לא גס. טחינה סמיכה וטובה וביצה קשה הגיעו אף הן ליד. המולים – טריים ואיכותיים, רחוקים מרחק שנות אור מאלו הקפואים שאתם מקבלים בדרך כלל – היו מצוינים. לא רבים אמנם, ככה זה כשרוצים פירות ים איכותיים, אבל משמחים. הרוטב עטף אותם בעסיס מגובש היטב, מהודק, טעים לאללה.

      מנת התמנון בכרוב המשיכה את הרצף. כל כך מעט מקומות כאן מתעסקים עם תמנון. לאף אחד אין כוח לניקוי המתיש שלו, להשרייה הממושכת ביין, עד ריכוך. גם אלו שכן, די מתקשים לספק את הסחורה. התמנון שקיבלנו רוכך בהצטיינות יתרה. מעליו נפרסו עלי הכרוב הכבוש, שהוסיפו טעם עז ומצוין. שוב, תענוג.

      נתח קצבים ובצל ממולא (98 שקלים) וקלמרי טרי בגריל עם קרם חומוס וחציל שרוף (75 שקלים) היו העיקריות. נתח הקצבים הגיע מידיום רייר, כמתבקש, בלא שביקשנו ובלא ששאלו אותנו. הוא היה מבקר מצוין, נטף בשרנות נהדרת והיה ניחוחי, כמו שנתח קצבים במיטבו יכול. גלדי הבצלים הממולאים שלידו, עסיסיים עם מגע מתקתקות עדין, היו תוספת לא פחות ממקסימה. מנת הקלמרי, נדיבה במינוניה, מקלמרי חצויים, מופרדים מראשיהם, הייתה משמחת ביותר. שום דבר שלא פגשנו במקומות אחרים קודם מבחינת קונספט אולי, אבל טריות, איכות, תיבול ומוקפדות ברמה אחרת לגמרי. עונג.

      מנת מולים, ארטישוק, עגבניות וצלפים (יח"צ)
      מנת מולים, ארטישוק, עגבניות וצלפים (צילום: יח"צ)

      מוס שוקולד מריר, עוגיית תבלינים ורוטב קפה (40 שקלים) וקרם גבינה עם חבושים (40 שקלים) היו הקינוחים. המוס היה המנה היחידה בארוחה שלא התעלתה. הוא היה קצת מתוק מידי ונדמה שאפשר היה עוד טאץ' שוקולדי ממנו. זו לא הייתה מנה רעה. היא הייתה סתם בסדר גמור. אבל כשכל המצוינות הזו נוכחת מסביב, גם לסטייה קלה ממנה יש נוכחות. קרם הגבינה לעומת זאת היה, כמו כל הארוחה הזו, תאווה. לא מתוק מידי, במרקם הנכון, עם שבירת הפרי הנכונה. יאמי בלתי משתמע. גם האספרסו לסיום היה חד ומדויק, עם גוף טוב וקרמה ראויה.

      נדירות הפעמים שמפגש עם מסעדה שאיננה ממותגת יוקרה מייצר חוויה משכנעת ומהנה כל כך, בכל הרבדים. יש בה, בברטי, את כל המידות הנכונות, אבל במדויק. לפני שיצאנו הצצתי שוב בתפריט. היו שם עוד המון מנות מעוררות חשק, שלא טעמנו, כאלו שבא לך לחזור כדי להכיר. זו אולי המחמאה היותר גדולה שאפשר לתת למסעדה. המקום היותר מקסים בתל אביב נכון לכרגע.

      ברטי. רחוב קינג ג'ורג' 86, תל אביב. 072-2512950. לא כשר

      חשבון:

      חשבון מסעדת ברטי (מערכת וואלה! NEWS)