ביקורת יין: המתינות של עמק הרון

טעימת השבוע מוקדשת ליינות שאפוטייה (CHAPOUTIER). אלו יינות, שהטובים שבהם נהנים מהערכה עצומה בעולם היין. את היקב הגדול (5 מיליון בקבוקים בשנה), המצוי בצפון עמק הרון, מוביל מישל שאפוטייה. יש ליקב הרבה מאוד חלקות בכל רחבי עמק הרון (צפון ודרום), בחלקות ובכפרי יין מיוחסים מאוד (הרמיטאז', קרוז הרמיטאז', קוט רוטי, שאטונף דו פאפ, ז'יגונדאס, סאן ז'וזף ועוד). ובעמק הרון, כמו בעמק הרון – ענבי סירה וגרנאש נותנים את הטון, היינות עשויים במתינות ובאיפוק, וההתאמה לאוכל אופטימלית.

הטעימה הנוכחית נעה מיינות הבסיס – "קוט דה רון בלרוש" לב ואדום; דרך אמצע הדרך – סאן ז'וזף דשאן ושאטונף דו פאפ "לה ברנרדין"; ועד הרמיטאז' "לה סיזראן" היוקרתי. רוב היינות מספקים תמורה טובה עד מצוינת לכסף, והרמיטאז' "לה סיזראן" הוא קלאסיקה עילאית.

מי שלא מכיר ואוהב את העשייה הייננית של עמק הרון, שמתחילה לקנות לה אחיזה גם בתעשייה הישראלית, ייהנה מהיינות הנסקרים כאן מאוד. למיודעים - אין צורך להציג. לחיים!

Côtes du Rhône Blanc, ‘Belleruche’ 2010

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יש המבוסס על בלנד של ענבי גרנאש לבן, קלארט (CLAIRETTE) ובורבולנק (BOURBOULENC) מעמק הרון. צבע זהוב חיוור. אף פירותי )תפוח חמצמץ, לימון). גוף קל נוטה לבינוני. התיישנות במיכלים. 13% כוהל בנפח.

כמה? 55 שקלים.

הכי מתאים ל: גריל דגים ופירות ים, או דגים ופירות ים במחבת, ברוטב שמן זית-שום-עשבי תיבול.

דבר המבקר: לבן קליל, חביב ולא יומרני, שעשוי היטב. בנוי כמו שצריך, מאוזן, עם טוויסט חוצפני קטן. יין שהוא יותר מסתם לבן, נעים וחמוד. ביטוי סימפטי בהחלט ליין "קוט דה רון" לבן, העממי והטוב.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בחמש מילים: לבן לא יקר, גסטרונומי וראוי.

Côtes du Rhône Rouge, ‘Belleruche’ 2009

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של ענבי גרנאש וסירה מעמק הרון. התיישנות בת כחצי שנה במיכלים וערבוב בסוף האביב, בטרם ביקבוק. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, בעיקר דובדבן. גוף קל נוטה לבינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 55 שקלים.

הכי מתאים ל: עוף בגריל, כריכי בשר, פסטות, נקניקיות, קבב וצלעות טלה במנגל. פיקניק.

דבר המבקר: זול, נטול יומרה, ובכל זאת: אחלה יין. קוט דה רון אדום הוא קלאסיקה עממית צרפתית. יין שולחני זמין, שקונים בסופר ב-5-6 אירו, ולוגמים על בסיס יומיומי בבית או בביסטרואים צנועים. הבלרוש הנוכחי מראה את המובן מאליו: קוט דה רון אדום במיטבו יכול וצריך להיות יין הבית אצל אוהבי יינות טובים ומאופקים. מספיק רכות מחד, ומספיק אופי מאידך – כל מה שמאפיין את היינות המשמעותיים יותר של האזור, רק בקטן, צנוע וזול. תמורה מעולה לכסף.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

ב-12 מילים: מחפשים את יין הבית שלכם בלי להוציא הרבה יותר מ-50 שקלים? מצאתם!

Saint-Joseph ‘Deschants’, 2007

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סירה מהחלקה של שאפוטייה בסאן ז'וזף, צפון עמק הרון. התססה בחביות עץ, עם שתי מעיכות יומיות. התיישנות בחביות עץ אלון ומיכלים לתקופה של בין 12 ל-18 חודשים. צבע אדום עמוק. אף מתובל מאוד. גוף בינוני, נוטה למלא. 13% כוהל בנפח.

כמה? 120 שקלים.

הכי מתאים ל: צלעות טלה. קדירות טלה. גבינות עזים.
דבר המבקר: השיחוק, בה' הידיעה, של הטעימה. סינגל ויניארד צנוע יחסית, שמספק המון יין בתמחור ביניים, ויש בו את כל הטוב של יינות עמק הרון. עמוק טעמים, עשיר, מורכב, ועם זאת שומר על איפוק מבורך. זהו יין גסטרונומי מן המדרגה הראשונה – מלווה נהדר לאוכל. אם את ה'קוט דה רון בלרוש' תלגמו בערב, אחרי העבודה, עם העוף או הפיצה, סאן ז'וזף הוא תענוג של יין לארוחת שישי בערב.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

בעשר מילים: יין מקסים עם בונוס - תענוג יהיה ללגום אותו גם בקיץ.

Châteauneuf-du-Pape, ‘La Bernardine’, 2008

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין המושתת בעיקר על ענבי גרנאש מאזור שאטונף דו פאפ, דרום עמק הרון. הענבים תוססים מיכלי בטון. רוב ההתיישנות מתרחשת במיכלי בטון, חלקה בחביות. צבע כהה, אטום. באף פרי אדום ושחור, תבלינים. גוף מלא. 14%כוהל בנפח.

כמה? 165 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים וקדירות על בסיס בשר בקר וכבש.

דבר המבקר: שאטונף דו פאפ איכותי ומוצלח. בנוי היטב, מאוזן, מרוכז, מלא בפרי ותבלינים, ועם זאת לא מתפוצץ בחיך. מלווה ראוי לסטייקים ואופטימאלי לתבשילי קדירה, עם הרבה ירקות שורש, עשבים ויין אדום טוב. דוגמה טובה, במחיר נגיש, ליין המגיע מאזור מיוחס ומוערך.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בחמש מילים: יין קלאסי לארוחת חורפית דשנה.

Hermitage ‘La Sizeranne’, 2005

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין המבוסס על ענבי סירה מגבעת הרמיטאז' הידועה, צפון עמק הרון. תסיסה בחביות עץ פתוחות ושתי מעיכות יומיות במהלכה. 12-14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון (מחציתן חדשות). היין בוקבק ללא סינון, ועתידים להיווצר בו משקעים. צבע אדום כהה, נוטה לסגול. באף פרי אדום ושחור, ותבלינים (פלפל שחור). גוף מלא. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 345 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות עשירות ומורכבות על בסיס בשר.

דבר המבקר: אם היה עלי לבחור עשרה יינות, שאותם אוכל לקחת לאי בודד, נדמה לי שזה היה אחד מהם. התיבול, שנראה דומיננטי באף, מתון בהרבה בחיך. מרוכז אך לא דחוס מדי. בנוי היטב. אלגנטי להפליא. מתברך בריסון ובאיפוק הידועים של אזור היין ממנו מגיע, וחושף המון – ושוב: המון - אופי. יין יקר, ששווה להתפנק עליו. נהדר!

בארבע מילים: קלאסיקה דרום צרפתית במיטבה.

לכל ביקורות היין של אבי אפרתי