פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוכל רחוב: סמבוסק במאפיית הגבול

      המונית של קובי מגיעה לקו הגבול שבין יפו לבת ים, ומוצאת שם סמבוסק מעולה, מחוזק בביצה, ב-15 שקלים בלבד. רק עשו טובה ותיזהרו מהכוויה

      אם לא הייתם בבת ים כמה שנים, ייתכן שלא תכירו אותה. העיר שינתה את פניה, הפכה יפה מאוד, כמו יהלום שהיה צריך לעבור ליטוש עמוק, שיגלה את יופיה. לפני הכניסה לבת ים יש כיכר קטנה, שאיתה אפשר להמשיך לתוך העיר. הפנייה הבאה בכיכר משלחת אתכם לתוך רחוב הגבול. בפינת הכיכר יושב מוסד בת ימי: מאפיית הגבול, ששמה הולך לפניה. אם כבר הגעתם לשם, אין מצב שאתם חוזרים הביתה מבלי להעמיס פה אספקה לכל הבית, על הדרך. גם מי שלא עובר שם על הדרך, כדאי לו לעשות מאמץ קטן ולבוא. אם לא בשביל הטעם, אז בשביל המחיר המצחיק.

      מאפיית הגבול נפתחה במתכונת הנוכחית לפני יותר מ 13 שנה על גבול יפו בת ים, בסופו של רחוב יפת. שני אחים, שותפים, אריק וקובי, שהחליטו לא לפחד מהפינה הזאת, שהיתה עד אותו זמן בעלת מזל נאחס, ובכל זאת לפתוח שם. למזלם, הצד הזה של הרחוב אינו נושא שום סימונים, מה שמאפשר חניה ללא חשש מניירת על השמשה.

      על הדלפק, בכניסה, יש כמות לא מובנת ממש של לחמניות בוקר. עושר עצום. בצד שמאל של הדלפק יש ערימה של סמבוסק, שלא נשארים יתומים אף פעם. תמיד יימצא להם הורה מאמץ. מצעד הלקוחות אינו נגמר, ואין כמעט אחד שלא מבצע ריקוד של רעב לעבר הפינה השמאלית הזאת. יש גם טוסט עצבני וענק, עם כל התוספות שתרצו. אריק וקובי לא יגבילו אתכם בכלל, ולא יגבו על זה יותר. רק תיהנו.

      מאפיית הגבול בת ים (קובי רובין)
      (צילום: קובי רובין)

      אני אישית תמיד מעדיף סמבוסק, למרות סכנת הכוויה הקבועה שאני חוטף. כן, אותה כוויה שהיא תוצאה של רעב בלתי נשלט. הריח המטרף גורם לך לקחת ביס, למרות שאתה יודע שתחטוף. ואכן, זה כמו לראות עשן של שריפה, ולא להבין שיש מאחורי הכל אש. אני נותן ביס ומאבד את חוש הטעם ל-3-4 שעות לפחות.

      הילדים והנערים שעוצרים במקום לוקחים לעצמם סמבוסק, ואז נזכרים שאם אמא תגלה שהם עצרו על הפינה במאפיית הגבול, ולא קנו לחמניות להמשך היום, יש סיכוי שהם יראו כפכף רודף אחריהם. הם מרימים טלפון לאמא, וממלאים שקית של לחמניות טריות במחיר מצחיק: 1.5-2 שקל. גם הורים עוצרים במקום, לוקחים לחמניות לילדים, ולוקחים על הדרך סמבוסק. עד הבית זה ייעלם. בטוח. רק חשוב מאוד להשמיד ראיות מפלילות, כמו פירורים על החולצה והמכנסיים. מניסיון.

      יש פה סמבוסק בכל מיני טעמים. הרגילים, של בולגרית, צהובה, בולגרית וצהובה ביחד, לאלה שלא החליטו מה הם רוצים. ויש גם בטעמי פיצה, בצל ופטריות, תפוח אדמה, תפוח אדמה עם פטריות. בכלל, פטריות הן להיט אצל בני עדות מערב אסיה. את הפטריות אריק וקובי דואגים לטגן עם בצל, לפני שמכניסים אותן לסמבוסק, לחיזוק הטעם.

      המחיר עצמו משעשע וזול להדהים: 13-15 שקלים. אם תחליטו לעבות מנה עם ביצה, תצטרכו להיפרד מעוד 2 שקלים.

      אני עצמי לקחתי סמבוסק של פיצה, הוספתי ביצה עם המון חריף, וכמות לא מבוטלת של פלפל שחור. ככה אריק שם לי, אבל הבנתי לבד שכולם סובלים ואוכלים ככה. 15 שקלים, עם הביצה. תיזהרו עם הכוויה.


      מאפיית הגבול. יפת 262 יפו, על גבול בת ים. שעות פתיחה: א'-ד' 07:00-02:30, ה'-ש' פתוח 24 שעות. 03-5084397. כשר ללא תעודה.

      אוכל רחוב: סנדביץ' בר בראשל"צ
      אוכל רחוב: חומוס בקצרין
      לכל הטורים של אוכל רחוב

      מאפיית הגבול בת ים (קובי רובין)
      (צילום: קובי רובין)