וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המוסד: פינגווין

25.2.2013 / 14:55

ארנסט אופנהיימר פתח בנהריה קיוסק, וקרא לו פינגווין. השנים חלפו, הקיוסק הפך למסעדה מצליחה, אחת מסמליה של נהריה, שמנוהלת על ידי בן הדור השלישי. מדור המוסד קפץ לביקור

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מסעדת פינגווין/מערכת וואלה!, צילום מסך

תעודת זהות

שנת הקמה: 1940

בעלות אז: ארנסט אופנהיימר

בעלות היום: אילן ואמיר אופנהיימר

אז בתפריט: מרק גולאש, שטרודל עם קצפת, שניצל

היום בתפריט: תפריט עצום ובו הכל מהכל: ארוחות בוקר, סנדוויצ'ים, פסטות, פיצות, דגים, סלטים, המבורגר, בשרים, קינוחים ועוד.

מיקום ובעלות

משפחת אופנהיימר פתחה קיוסק קטן בנהריה. ארנסט הוא שיזם את הפתיחה, והוריו, הוגו וריחה, שעלו עמו, סייעו לו לנהל את העסק. עם השנים התחתן ארנסט עם מריאנה, שהצטרפה לעבודה בעסק, ונולד בנו, אילן. הקיוסק הפך למסעדה, ואילן, שניהל את המסעדה שנים רבות, העביר לא מכבר את שרביט הניהול לבנו, אמיר.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
שטרודל התפוחים המיתולוגי/מערכת וואלה!, צילום מסך

היסטוריה

ארנסט אופנהיימר ניהל בית קפה מצליח בגרמניה, עד אשר נאלץ לברוח עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1936, מאימת הנאצים. המשפחה התיישבה בנהריה. בתחילה ניסה ארנסט אופנהיימר להשתלב בעבודה חקלאית, אבל התייאש כעבור זמן קצר. במקום לעבוד כחקלאי, החליט לפתוח קיוסק קטן בנהריה והעניק לו את השם פינגווין, על שם הוצאת ספרים מפורסמת בשם זה.

המיקום הנבחר היה שדרות הגעתון, שעם השנים הפכו לעורק הפועם ושוקק החיים של נהריה. הלקוחות הראשונים שנהנו מהמקום היו בעיקר חיילים זרים, ששירתו באזור באותה תקופה, רובם בריטים. הם נהגו להגיע לפינגווין לעתים קרובות, להשתכר וללכת מכות. העובדה שהחיילים האנגלים השתכרו שם אמנם הייתה לא נעימה, אבל שיחקה לא פעם גם לטובת היישוב. כשהגיעה אוניית מעפילים לחופי נהריה, דאגו אנשי ההגנה לשלוח את הבחורות הכי יפות לפינגווין, כדי להסיח את דעתם של החיילים, בעת שהם מבריחים ארצה מעפילים.

בשנותיה הראשונות של המדינה התיישבה בנהריה אוכלוסייה שונה לחלוטין מזו היושבת בה כיום. צעירים רבים, שהגיעו להפריח את אזור הצפון, וכיוון שהיו רווקים ונטולי משפחה, נהגו לבלות בפינגווין את שעות הפנאי. במקום להישאר בבית, הם חיפשו אחר חברה צעירה ומשכילה, ומצאו אותה שם. מורים חלוצים ישבו בפינגווין שעות ובדקו מבחנים, ובהמשך גם התדיינו על מיני נושאים חינוכיים, עד שלבסוף נוצרו שם פרלמנטים מקומיים. חבורות של אנשים שהגיעו בימים קבועים. בתקופת המצור על נהריה היו התושבים מתכנסים בפינגווין לשמוע חדשות ולקרוא ידיעות מהעיתון היומי שתלו על לוח קיר, כדי שכל תושבי העיר יוכלו להתעדכן.

גם אילן בילה את רוב שעותיו הפנויות במסעדה. הוריו, ארנסט ומריאנה, שעבדו בה שניהם, הביאו אותו עימם בכל הזדמנות. גם הוגו וריחה בילו לא מעט במסעדה ונתנו כתף. הוגו נהג לומר בקביעות לכל לקוח, ובגרמנית: "בדיוק את זה אכלתי היום".
יש לפינגווין כמה מנות דגל, המלוות את המקום לאורך השנים: שניצל, שטרודל תפוחים ומרק גולאש. השטרודל מוגש עם כדור גלידה, שהגיע ממחלבות שטראוס. מיכאל שטראוס, שהוריו ייסדו את המחלבות ואשר היו מיודדים עם אילן, נהג להעביר למסעדה בכל יום פחים עם 10 קילו גלידה. עוד מנה מנצחת: תות שדה עם קצפת. באותן שנים לא ניתן היה להשיג את המנה הזו באף מקום בארץ, ואנשים הצפינו לנהריה מכל קצוות ישראל, על מנת לטעום את המעדן האגדי.

מדי שנה, לאחר טקס בחירת מלכת היופי, הגיעו הזוכות לנהריה, כחלק מהמסורת. ביום שלמחרת התחרות הגיעו הזוכות לפינגווין, שם התקיימה תצוגת אופנה בהשתתפותן.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מסעדת פינגווין/מערכת וואלה!, צילום מסך

ניים דרופינג

כשצילמו את הסרט יהודית בגליל המערבי, הגיעו כוכביו – פיטר פינץ וסופיה לורן - פעמים רבות לפינגווין. גם פוליטיקאים רבים אכלו שם: דוד בן גוריון, לוי אשכול, משה דיין ועוד. אפילו אל גור, בעודו סנטור צעיר ונמרץ, הגיע למסעדה במסגרת ביקור בצפון ישראל. אחד הסיפורים הידועים הוא שערב אחד הגיע לוי אשכול, שהיה באותה עת שר האוצר, לאכול במסעדה. לקוח בשולחן הסמוך שאל בהומור את המלצר: "לשלם לך, או ישירות לאדון הזה?" והצביע על אשכול.

עוד מבקרים ידועים: יאיר לפיד, יאיר ניצני, איתן ורטהיימר, כתבי חדשות כמו אהרון ברנע, ועוד. בתקופה מסוימת אירח המקום גם הופעות חיות. בחצר האחורית העלו הופעות אמנים כמו יפה ירקוני, שייקה אופיר, הגשש החיוור, שושנה דמארי, אריק לביא, אורי זוהר ועוד.

מאז ועד היום

אילן ואביו הצליחו לשמור על המקום פתוח כל השנים, 7 ימים בשבוע, למעט ביום כיפור. גם כששופץ, דאגו תמיד שהשיפוץ יהיה רק בחלק מהאגפים. בשנות ה-50, כשהפכו את הצריף למבנה אבן, פתחו לפני ההריסה צריף אלטרנטיבי למשך ימי השיפוץ. בעתות מלחמה, הייתה חשיבות מיוחדת לפתיחתו של פינגווין, כיוון שתמיד שימש כחמ"ל של העיתונאים. בשנות ה-60 התקבצו בו עיתונאים זרים, והוא שימש מקום המפגש של אנשי מודיעין ישראלים ולבנונים. שנים אחר כך, במלחמת לבנון השנייה, היה זה העסק הצפוני היחיד, שתמיד נשאר פתוח, למרות איום הטילים, ושימש כבסיס לכתבי החדשות. עם סיום המלחמה צבאו על המקום עשרות סועדים מרחבי הארץ, שבאו להביע הערכה ותמיכה.

במהלך השנים העיר השתנתה, וכך גם הלקוחות. אילן מספר, שבשנים שבהן נהריה נחשבה לעיירת נופש שוקקת חיים, היתה בה אווירה אחרת. פעם אנשים מכל רחבי הארץ הגיעו לנהריה לנופש, ולחגיגה הצטרפו גם חיילי או"ם סקנדינביים, שהרבו לבלות בה, עד שעברו לביירות. עם חלוף השנים התערער מעמדה של נהריה כעיירת נופש, והעיר התרוקנה מתיירים.

אחת ההמצאות המכוננות של המקום היא קפה אילן, שנקרא על שם הבעלים. אילן לא אהב לשתות קפה בספל עם ידית. לכן ביקש שיכינו לו במסעדה קפה בכוס זכוכית, עם מנה גדולה של קפה, מעט חלב וקצף. בכוס הזכוכית נוצר קפה עם מספר שכבות. הלקוחות הקבועים התלהבו, רצו קפה כזה בדיוק, ומשם ועד להתפשטות הגרסה בכל רחבי הארץ הדרך היתה קצרה.

בנו של אילן, אמיר, הוא שמנהל היום את העסק. אילן חונך אותו, ובמקביל מנהל גם את מסעדת אדלינה בקיבוץ כברי.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אילן ובנו אמיר/מערכת וואלה!, צילום מסך

מה כל כך מיוחד כאן?

אילן: "הבעלות המשפחתית על המקום. תמיד מישהו מבני המשפחה נמצא פה, ולא רק מנהל משמרת שמחזיק את המסעדה. לניהול המשפחתי מצטרפים גם הייקיות, השירות, הניקיון וטיב המוצר".

הסוד לאריכות ימים

"התמדה".

פינגווין. שדרות הגעתון 31, נהריה. 04-9920027 לא כשר
שעות פתיחה: כל השבוע 08:00 עד לקוח אחרון.

  • עוד באותו נושא:
  • פינגווין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully