פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יינות מארבעה יקבים ישראליים

      אבי אפרתי טועם 9 יינות ישראליים חדשי לפסח ומתפעל עמוקות מיער יתיר 2009, הטוב ביותר שיוצר עד כה ביקב המוערך מדרום הארץ

      בטעימת השבוע יינות של יקבי תבור, אדיר, טריו ויתיר. כולם מיוצגים עם יינות, המושקים עכשיו לרגל הפסח הממשמש. יקבי תבור שחררו 3 יינות לבנים זניים: ויונייה, גוורצטרמינר ורוסאן. שלושתם עשויים ברוח העולם החדש, כלומר נגישים וקומוניקטיביים במיוחד. הוויונייה הוא הטוב מבין השלושה. יין הקברנה סוביניון כרם בן זמרה החדש של יקב אדיר, ויין ספיריט הרי ירושלים של יקב טריו, עשויים היטב, אך חסרים את המקדם שיספק את מימד המצוינות. לעומתם, טריו, ספיריט הגליל משכנע בהחלט.

      גולת הכותרת של הטעימה ומגולות הכותרת של שנת היין האחרונה הם יינות יתיר החדשים. יתיר סירה 2009 ויתיר, פטי ורדו 2009 מוצלחים להפליא. יער יתיר 2009, ספינת הדגל של אחד היקבים המוערכים ביותר בישראל, הוא יין מוצלח במיוחד. קנו עכשיו, השכיבו במקרר, ופתחו בעוד שנתיים.

      לחיים!

      תבור, אדמה, ויונייה 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 100% ענבי ויונייה מצפון רמת הגולן. היין תסס במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. אף מתפקע מפרי. גוף בינוני. 15.4 (!) כוהל בנפח.

      כמה? 65 שקלים.

      הכי מתאים ל: פיצה. פיקניק.

      דבר המבקר: ויונייה מגיע במקורו מעמק הרון, ובמיטבו הוא יין שכולו אופי. ליין הזה יש יותר יופי מאופי. אם אתם פריקים של ויונייה במובניו המקוריים, זה לא היין שלכם. אם אתם בעניין של לבן עם מתקתקות, שיהיה יותר אפריטיף ויין אחה"צ אביבי, יין פיקניק לא מחייב, או יין לליווי פיצה של אחרי העבודה בבית, תסתדרו איתו.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בארבע מילים: חנפן לא רע מסוגו.

      תבור, אדמה, גוורצטרמינר 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי גוורצטרמינר מהגליל העליון. צבע זהוב ירקרק. באף פרי טרופי. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה? 65 שקלים.

      הכי מתאים ל: אוכל אסייתי.

      דבר המבקר: אם הוויונייה שנסקר ממעל היה חנפן מהסוג הסימפטי, כאן יש מתקתקות בלתי משתמעת. זו תכונה שאמנם הופכת את היין לנגיש במיוחד לבעלי חיך בלתי מנוסה, אבל תרחיק ממנו, ככל הנראה, לוגמים מנוסים יותר, שיודעים דבר או שניים על "גוורצט" אלזאסי ראוי.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בחמש מילים: יין עולם חדש מוגזם מעט.

      תבור, אדמה, רוסאן 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי רוסאן מצפון רמת הגולן. צבע זהוב. גוף קל נוטה לבינוני. 14% כוהל בנפח.
      כמה? 65 שקלים.

      הכי מתאים ל: עוף ודגים.

      דבר המבקר: הוויונייה והגוורצטרמינר היו יינות מוחצנים מאוד. היין הנוכחי מנסה, אבל לא כל כך מצליח. יש בו משהו שטוח, כזה שלא מתפתח לחוויה משמעותית דיה, או סתם נעימה.

      תמורה לכסף: 1.5/5

      בשתי מילים: לא משהו.

      אדיר, קברנה סוביניון, כרם בן זמרה 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי קברנה סוביניון מחלקת הפלאטו של היקב, בכרם בן זמרה. שנת התיישנות בחביות עץ אלון, 80% מהן צרפתיות ו-20% אמריקאיות. צבע אדום סגול. באף פרי אדום ושחור. גוף מלא 14% כוהל בנפח.

      כמה? 90 שקלים.

      הכי מתאים ל: רוסטביף. סטייקים.

      דבר המבקר: כל מה שצריך יש בו, בקברנה סוביניון הזה. אבל הדבר ההוא, זה שהופך יין OK בכל פרמטר, ליין משמעותי ואיכותי מסוגו ובקבוצת מחירו, חסר כאן. אפשר ללגום ללא טענות וללוות מנות בשר. התמחור איננו מופרך, אבל חוויית הלגימה מספקת שטיחות מה. ככזה, הוא בהחלט מאכזב.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בחמש מילים: תקין ואפשרי, אבל לא באמת מרשים.

      טריו, ספיריט, הרי ירושלים 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי קברנה סוביניון מהרי ירושלים. שישה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 90 שקלים.

      הכי מתאים ל: רוסטביף.

      דבר המבקר: הקברנה הנוכחי אמנם טוב מקודמו, אבל סובל במידה מסוימת מאותה תסמונת: הוא תקין מאוד בכל מובן. אין ספק שעשייתו מעידה על מקצועיות והבנה טובה. אבל חסר בו משהו שיהפוך אותו לנכון וראוי מסוגו: נפח, עומק, אופי, סוד או חידה. אפשרי בהחלט ללגימה ומספק תמורה ריאלית למחירו, אבל כדי לסמן מצוינות, יש צורך ביותר מזה.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בשלוש מילים: We want more!

      טריו, ספיריט, הגליל 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% קברנה סוביניון, 28% שיראז ו-7% פטי ורדו מעמק קדש שבגליל העליון. שישה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני נוטה למלא. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 90 שקלים.

      הכי מתאים ל: צלעות טלה.

      דבר המבקר: טוב ומעניין מקודמו. השיראז והפטי ורדו מוסיפים ממד של רכות ועומק. יין סימפטי בהחלט וגסטרונומי למדי.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בתשע מילים: יכול בהחלט להצטרף לרשימת האדומים החביבים בקבוצת מחיר הביניים.

      יתיר, סירה 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 98% ענבי סירה ו-2% ויונייה מחלקות ביער יתיר. היינות מהכרמים השונים התיישנו כשנה בחביות עץ אלון נפרדות, ולאחר יצירת הבלנד - שנה נוספת יחדיו. לאחר הביקבוק התיישן היין למשך שנה נוספת. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 140 שקלים.

      הכי מתאים ל: קורנביף, צלעות טלה, שיפוד סינטה בקר (לא עגל!) צרוב לדרגת מידיום רייר.

      דבר המבקר: מגע מעט מעושן מחד; רכות ועומק של סירה אמיתי במיטבו מאידך. חומציות טובה. עוד סירה מהסוג הטוב, המתכתב בהצלחה עם עמק הרון. בשל ללגימה, אם כי שנתיים-שלוש בתנאי אחסון ראויים ייטיבו עמו אפילו יותר. יינות יתיר זוכים בשנים האחרונות, ובצדק, להערכה ממובילי דעת קהל עולמיים בתחום היין. נהדר שכך, רק שזה מתבטא בתמחור.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בשלוש מילים: סירה מוצלח במיוחד.

      יתיר, פטי ורדו 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 85% פטי ורדו ו-15% מרלו מיער יתיר. היינות התיישנו בנפרד כשנה בחביות, ולאחר מכן שנה נוספת, כבלנד. לאחר הביקבוק התיישנו שנה נוספת בטרם שוחררו, בימים אלה ממש, לחנויות. צבע אדום כהה. באף פרי שחור. גוף בינוני נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 140 שקלים.

      הכי מתאים ל: סטייקים. תבשילי קדירה.

      דבר המבקר: טיפ טיפונת עפיץ עדיין, אבל ללא ספק יין מ-צ-ו-י-ן. להלכה, פטי ורדו הוא זן משלים בבלנד בורדו; למעשה, זהו זן שיכול להוביל בגאון יינות מרשימים. זה מה שקורה ביין הזה, שיש בו מורכבות, עומק, אופי ומקדם גסטרונומיות מרשים. חברו אותו לכל ארוחת בשרים, והוא יספק את הסחורה בגדול. ועדיין, אפשר וצריך היה לתמחר את היין הזה בלפחות 20 שקלים פחות.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בתשע מילים: אחלה, רק אנא, אתם שם, תרגיעו קצת עם המחירים.

      יתיר, יער יתיר 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 49% ענבי קברנה סוביניון, 41% פטי ורדו ו-10% מרלו מיער יתיר. 16 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, שליש מהן חדשות, וכן שנה נוספת בבקבוק. צבע אדום כהה אטום. באף פרי שחור, תבלינים, וניל וטבק. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 260 שקלים.

      הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ומושקעות על בסיס בשר.

      דבר המבקר: בלנד על בסיס 3 מזני הבלנד הברודולזי הקלאסי, עם דגש על המפגש בין קברנה סוביניון לפטי ורדו. זה יער יתיר מפתיע, לטעמי המוצלח ביותר שנוצר עד היום. במקום הנטייה לממסכים עמוסים כל כך, שאפיינה את היין הזה בעבר, נראה שסוד האיפוק נלמד גם כאן. לא יין שתופס את מקום האוכל, והופך לשחקן הראשי בארוחה, אלא יין גסטרונומי מעולה ביותר. אפשר לחוש בכל אחד מרכיבי הבלנד שלו, היושב בדיוק במקום. בנוי היטב. מאוזן. חומציות טובה. מורכבות, עושר, אופי ועומק. זה יין דגל, שגם מוערך בעולם. כמעט כל יינות הדגל בתעשייה הישראלית מתומחרים גבוה מדי. במובן זה, יער יתיר 2009 איננו חורג מהמקובל בשטח, רק מיישר קו. ואחרי שכל זה נאמר, אי אפשר בלי לחזור להנאה הרבה שהיין הזה מספק. באמת כיף אמיתי.

      בשש מילים: הכי טוב של יתיר עד היום.