ביקורת יין: עונג היינות הצרפתיים

טעימת השבוע מלבבת מאין כמותה. 7 לבנים ורוזה אחד מבורגון, צרפת; 4 מלואי ז'אדו (Louis Jadot) ו-4 מאוליבייה לפלייב (Olivier Leflaive Freres). שני היקבים, ז'אדו ולפלייב, הם מהגדולים והמשמעותיים בבורגון בתחום היינות הלבנים. שניהם משמשים גם כנגוסיאנט. ז'אדו פועל מ-1859 בעיר בון, לב ליבה של בורגונדי, ואוחז מכמה מהחלקות היותר טובות באזור. אוליבייה לפלייב הוא נצר למשפחת יין בורוגנית אצילה, המחזיקה למעלה מ-300 שנה בכרמי פוליני מונראשה המיוחסים.
בטעימה הנוכחית, המהנה במיוחד, תוכלו למצוא רוזה של לפלייב, אליגוטה של ז'אדו, שני יינות בורגון שרדונה, שני שאבלי, פווי פויסה אחד, של ז'אדו, ושאבלי פרמייה קרו (פרושאם) של לפלייב. כולם טובים עד מצוינים, כל אחד מסוגו ולשיטתו. יותר מזה אנחנו לא צריכים.

לחיים!

Olivier Leflaive Frères, Bourgogne Rose, Cuvée Margoton 2010

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס 100% ענבי פינו נואר מכרמים שונים בבורגון. היין תסס ושהה במיכלי נירוסטה. צבע ורדרד. אף פירותי. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 85 שקלים.

הכי מתאים ל: מנות ראשונות ומתאבנים על בסיס ירקות ו/או פירות ים. פיקניק (בתנאי שהתקרובת ראויה...). עוף, דגים וטאפאס.

דבר המבקר: מותק של רוזה. מעודן, רענן, מדויק, עם חומציות נעימה, מגע מינראלי טוב, ופרי נוכח אבל לא שתלטני. אופטימאלי לימים חמים.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).

בשמונה מילים: למה, למה לא לומדים אצלנו מהצרפתים לעשות רוזה...?

Olivier Leflaive Frères, Bourgogne, Chardonnay 2011

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מכרמים באזור הקוט ד'אור. חלק מהיין תסס והתיישן במיכלי נירוסטה, וחלקו בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב קש. באף תפוח ירוק, אשכולית וליים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 115 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, עוף ואפילו בשר עגל.

דבר המבקר: זו אמורה להיות ה"יציאה" של לפלייב, כמו גם של יקבי על אחרים מסוגו. הענבים אינם מגיעים משאבלי, אבל העשייה מייעדת אותם להיות שאבלי, או לפחות כמעט שאבלי, בקצת פחות כסף. היין הזה הוא אכן "כמעט שאבלי". הוא נהנה מרבים מהמאפיינים והיתרונות הטרומיים של יינות שאבלי, ללא הייחוס, והוא טוב וראוי בהחלט.

תמורה לכסף: 2/5 (אחלה יין אבל בעוד 15 שקלים מקבלים שאבלי אמיתי, עם מגע הטרואר החד משמעי).

בשש מילים: בורגון, לא שאבלי, ובכל זאת סבבה.

Olivier Leflaive Frères, Chablis, Les Deux Rives 2009

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי השרדונה ליין זה מגיעים משני צידי הנהר בכפר שאבלי. מכאן נגזר שמו (בעברית: "שני הנהרות"). רוב היין התיישן במיכלי נירוסטה. חלק קטן ממנו בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב-ירקרק. באף אשכולית, תפוח ירוק, וניל. גוף בינוני נוטה למלא. 12% כוהל בנפח.

כמה? 130 שקלים.

הכי מתאים ל: פירות ים, דגים, רביולי במלית עשירה של גבינות.
דבר המבקר: שאבלי קלאסי ומצוין מיקב השייך לעילית באזורו. אלגנטי, פריך, מינראלי, עם מגע מליחות. כיף גדול.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

במילה אחת: שאבלי!

Olivier Leflaive Frères, Chablis, Premier Cru Fourchaume 2007

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: כל הענבים ליין זה מגיעים מחלקת פורשאם המיוחסת בכפר, המקוטלגת כפרמייר קרו. החלקה ממוקמת בהמשך לחלקת ה"גראנד קרו". חלק מהיין התיישן בחביות עץ אלון צרפתי, שבה נעשו שימושים חוזרים. צבע זהוב-ירקרק. באף אפרסק, תפוח ושקד. גוף בינוני נוטה למלא. 13% כוהל בנפח.

כמה? 250 שקלים

הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ומתוחכמות על בסיס דגים ופירות ים.

דבר המבקר: שאבלי, פרמייר קרו של לפלייב; אחרי שמבטאים את רצף המילים רוויות המשמעות הללו, לא בטוח שצריך להוסיף. צפונה מחלקת "פרמייר קרו" תמיד נמצא את היינות מחלקות "גראנד קרו", ואת אלו שהתיישנו עוד קצת; אבל באמת, השאבלי הזה נהדר דיו, כדי ליהנות ממנו עד בלי די. האופי, העומק, המורכבות, הסיומת, האלגנטיות. כל מה שצריך.

בשלוש מילים: שאבלי מיוחס במיטבו.

Louis Jadot Bourgogne Aligote 2011

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי אליגוטה מבורגון שתססו ושהו במיכלי נירוסטה לשימור הרעננות. צבע זהוב בהיר. באף תפוחים וליים. גוף קל נוטה לבינוני. 11.5% כוהל בנפח.

כמה? 85 שקלים.

הכי מתאים ל: ארוחות קלות, סלטים, פסטות בשמן זית, כריכים, חזה עוף.

דבר המבקר: זן האליגוטה מיוחס פחות ממלך הלבנים של בורגון, השרדונה, ובכל זאת, נעים איתו. יין סימפטי מאוד, לא יומרני, יעיל בכוס במסעדה, לצהריים של דג או עוף, וחביב לצד נשנושים.

תמורה לכסף: 2.5/5.

בשתי מילים: בורגון בייבי.

Louis Jadot, Bourgogne, Chardonay 2011

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מכרמים בכל רחבי בורגון. חלק מהיין מתיישן במיכלי נירוסטה וחלקו בחביות עץ אלון צרפתי. צבע צהוב קש. באף אפרסק והדרים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 110 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.

דבר המבקר: אפרוקסימציה לא רעה בכלל ליינות שאבלי, ללא הייחוס של שאבלי. יין טוב.

תמורה לכסף: 2/5.

במילה אחת: נעים.

Louis Jadot, Chablis 2011

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מחלקות שונות בכפר היין הנודע שאבלי, בצפון מערב בורגון. רובו המכריע של היין לא בא במגע עם עץ. צבע זהוב בהיר. באף וניל ואפרסק. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

כמה? 135 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ועוף. רביולי וטורטליני.

דבר המבקר: אי אפשר לטעות בחוויה הברורה והמובחנת של יינות שאבלי טובים בחיך. המינראליות המוחשית, החומציות הטובה, מגע המליחות המעודן, החדות, הקריספיות. זה שאבלי בסיסי, כזה שאיננו מגיע מחלקות מיוחסות, ובכל זאת: תענוג!

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

ב-15 מילים: אם טרם נחשפתם ליינות שאבלי - יינות הבסיס, בתמחור סביר, הם דרך לא רעה בכלל להתחיל.

Louis Jadot, Pouilly Fuisse 2009

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מהכפר פוויי פויסה, המצוי בדרום בורגון, על הגבול עם בוז'ולה. פורמאלית, האפלסיון שייך לאזור המאקון, לא לבורגון. חלק מהענבים תססו במיכלי נירוסטה וחלקם בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב קש. באף אשכולית ותפוח ירוק. גוף בינוני נוטה למלא. 13% כוהל בנפח.

כמה? 179 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים ברטבים עשירים, על בסיס חמאה ו/או שמנת.

דבר המבקר: יין מדויק, אלגנטי, מהנה להפליא, עם מקדם גסטרונומיות בלתי רגיל. ביטוי מרנין במיוחד לאפשרויות הגלומות בשרדונה במיטבו.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית. זול זה לא, אבל על סטייל ומיתוג משלמים).

בשלוש מילים: יין אוכל מקסים.