יין: בקבוקים מופלאים מלנגדוק בצרפת
השבוע בטעימה - יינות שיותר מכדאי לשים לב אליהם. אורי כפתורי ואהרון טלר מחברת Isprovinum מייבאים יינות מאזור לנגדוק, שבדרום מערב צרפת. הוא איננו ממותג כמו אזורי היין הגדולים של צרפת בורדו, בורגון או עמק הרון, למשל - אבל עושים בו יינות נהדרים ממש. יינות נדיבים, מלאי עוצמה ואופי. יש לא מעט חודשים חמים בלנגדוק, ומסורת היין שם מותאמת למזג האוויר. זה אומר, שלהבדיל מרבים מהאדומים הגדולים של צרפת, את יינות לנגדוק, בדיוק כמו יינות הרון, אפשר גם אפשר ללגום אצלנו אפילו כשחם. הם מתאימים למזג האוויר ומתאימים לאוכל שאנחנו רגילים לאכול. יתרון דרמטי נוסף: כיוון שלנגדוק הרבה פחות ממותגת, היינות שם יקרים פחות.
אפשר למצוא יינות לנגדוק מצוינים עד מופלאים, במחירים מתונים עד סבירים. זה מה שבולט בטעימה הנוכחית.
התמורה לכל היינות המופיעים בסקירה הנוכחית טובה מאד עד מצוינת לכסף. חלקם אף מספקים תמורה נדירה ממש. הרוזה של דומיין סיינט אנטונין הוא מהמצוינים הקיימים כאן. "לה סימל" של שאטו ד'אור א דה גל הוא מיינות האוכל הכי טובים פה בסקאלת התמחור הבינוני. "לה בולידה" של שאטו ד'אור א דה גל הוא יין גדול לכל דבר ועניין. מחירו, ביחס לאיכויותיו, מצוין. ויש עוד.
את יינות סיינט אנטונין ניתן לרכוש ברשת: www.ipvinum.co.il ודרך כתובת המייל: Caftory@ipvinum.co.il (052-6133926).
לחיים!
דומיין סאינט אנטונין, לה ז'ארדין, רוזה 2011
Domaine St. Antonin, Les Jardins Rose 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס 50% סינאסו, 30% מורבדרה ו-20% גרנאש. סיווגו של היין: Faugeres AOC. היינות מהזנים השונים עברו תסיסה במיכלי אל חלד בטמפרטורה מבוקרת, ולאחר מכן שהו במנוחה בת 4 חודשים במיכלי בטון בטרם בוקבקו. צבע ורוד. אף פירותי. גוף קל נוטה לבינוני. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים.
הכי מתאים ל: בראנץ', פיקניק ביום חם. לגימת אחה"צ וערב לא מחייבת.
דבר המבקר: להלכה מדובר ברוזה יבש בסיסי, צנוע ונטול יומרות. אבל בחיך נפרס יין לא פחות ממקסים. קל ולא מחייב אכן, אבל עשוי להפליא: רענן, מאוזן, כייפי, עם חמיצות טובה, דיוק. רוזה מצוין. יין מושלם לקיץ הישראלי. אנטיתזה מוחלטת לגזוזים האלכוהוליים שמייצרים אצלנו תחת הקטגוריה "רוזה", שרבים מהם מוציאים את דיבתו הרעה של הז'אנר. תענוג.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בחמש מילים: ככה, אבל בדיוק, עושים רוזה!
דומיין סיינט אנטונין, לה ז'ארדין 2011
Domaine Saint Antonin, Les Jardins 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 33.3% גרנאש, 33.3% סירה ו-33.3% קריניאן מלנגדוק. כל אחד מהזנים תסס בנפרד. לאחר יצירת הבלנד שהה היין 9 חודשים במיכלי בטון. צבע אדום. גוף קל, נוטה לבינוני. באף פרי שחור ותבלינים. 14% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים.
הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני עם נוכחות לשמן זית, זיתים, ירקות, דגים, בשר טחון (קבב).
דבר המבקר: יין ענייני, ממוקד, נטול יומרות, עם נגיעת מתיקות קלה. לא מורכב, לא מאתגר, אבל כייפי, מאופק דיו, גסטרונומי מאוד, מתאים להפליא לקיץ הישראלי.
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
ב-15 מילים: מחפשים אדום שתוכלו ללגום באמצע אוגוסט בכמויות, בלי להרגיש כובד ולערוג לדצמבר? הנה היין שלכם!
דומיין סיינט אנטונין, לו קאזלה 2010
Domaine Saint Antonin, Lou Cazalet 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 30% גרנאש, 30% קריניאן ו-20% מורבדרה. תסיסה במיכלי אל חלד לשלושה שבועות, ולאחר מכן 12 חודשי יישון במיכלי בטון בטרם הבקבוק. צבע אדום. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 95 שקלים.
הכי מתאים ל: עוף בצלייה ממושכת בטמפרטורה נמוכה, רוסטביף.
דבר המבקר: יין מוצלח במיוחד, שמצליח להעביר את כל האיכויות של האזור ממנו הוא מגיע ללא יומרות, בתמחור מתון מאוד, ובאיכויות ראויות יחסית למחירו. אין כאן רבדים נסתרים וסודות, אבל יש דיוק, רכות ונגישות נאות ביותר. וכן, גם אותו אפשר יהיה בקלות ללגום בקיץ בלא שיכביד.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאוד).
בארבע מילים: יין ים תיכוני במיטבו.
שאטו ד'אור א דה גל, לה סימל 2009
Chateau d'Or et de Gueules. Les Cimels 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יקב שאטו ד'אור אה דה גל שוכן סמוך לכפר סט. ז'יל, על שפך נהר הרון. 60% סירה, 30% קריניאן ו-10% גרנאש. הזנים תססו בנפרד, ולאחר מכן עברו שנתיים התיישנות במיכלים בטרם בוקבקו. צבע אדום כהה. באף תבלינים ופירות שחורים. גוף בינוני, נוטה למלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 85 שקלים.
הכי מתאים ל: בשרים בגריל ועל המחבת.
דבר המבקר: מאוד ים תיכוני, מאוד מתובל, עם פרי מרוכז ועוצמתי, דחיסות, חמיצות טובה. בתקיפה ראשונה מרגיש קצת כמו אגרוף קפוץ, אבל לאחר חצי שעה - מתאזן ומתחיל להפגין, לצד העוצמה, גם רכות, איפוק ומורכבות נהדרות. לא זוכר מתי טעמתי יין, מקומי כמיובא, שמספק כל כך הרבה איכויות ב-85 שקלים. תמורה מדהימה לכסף! ממש פצצת Value for money.
תמורה לכסף: 5/5 (נדירה).
בחמש מילים: יין אוכל מנצח. קנו ארגז!
שאטו ד'אור א דה גל, טראסגום 2005
Chateau d'Or et de Gueules, Trassegum 2005
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% סירה, 25% קריניאן ו-15% מורבדרה מגפנים בוגרות. כל זן תסס 28 יום בנפרד במיכלי אל חלד. חלק מהקריניאן עבר תסיסה קרבונית. 12 חודשי התיישנות בחביות באריק צרפתי, ישנות וחדשות. 24 חודשי התיישנות נוספים במיכלי בטון, בטרם הביקבוק. צבע אדום כהה, נוטה לשחור. באף פרי בשל, תבלינים. גוף בינוני, נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 105 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: מורכב ומשמעותי יותר מקודמו. יין עם אמירה, עם נוכחות ברורה ומוחשית יותר לעץ. מורכבות מפתיעה יחסית למחירו. מצוין!
תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).
בשלוש מילים: אזור לנגדוק במיטבו.
שאטו ד'אור א דה גל, לה בולידה 2008
Chateau d'Or et de Gueules, La Bolida 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% מורבדרה מגפנים בוגרות, בעלות יבולים נמוכים במיוחד; ו-10% גרנאש. 18 חודשי התיישנות בבאריק צרפתי, חדש וישן. באף פרי שחור בשל, תבלינים (קינמון) וצימוקים. צבע אדום כהה, נוטה לשוחר. גוף בינוני, נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 225 שקלים.
הכי מתאים ל: ארוחות עשירות ומורכבות על בסיס בשר בקר וכבש.
דבר המבקר: "לה בולידה" הוא יין גדול אמיתי: רחב יריעה, עמוק, מורכב, עשיר, מלא ברבדים. את הנוקשות והקשיחות הטבעיות של זן המורבדרה הצליחו לרסן ולעדן. יש איזו מאובקות ביין, שמוסיפה לו נופך. הוא רחב הבעה, אנין מאוד, ואין בו טיפה שתלטנות. תוכלו ללוות איתו אוכל ברמות היותר גבוהות, ללא כל חשש לדומיננטיות יתר. תמורה מצוינת למחירו. יין שחייב חדרור משמעותי בטרם לגימה. פוטנציאל התיישנות בן 4-5 שנים, שיהפכו אותו למרשים עוד יותר.
תמורה לכסף: 4.5/5 (נדיר שיינות דגל מצדיקים את מחירם. היין הזה הרבה יותר ממצדיק. קשה להעלות על הדעת יין טוב ממנו בתמחור זה).
בשלוש מילים: יין גדול באמת.