בנימינה, יוגב, בלנד ארומאטי 2012
צנוע וסימפטי
בלנד לבן חצי יבש, שמחבר פרנץ' קולומבארד וגוורצטרמינר עם מעט מוסקט אלכסנדרוני. חסר יומרה ובסיסי, אבל חביב. מתקתק בלא להגזים. מרגישים את המגע של כל אחד מהזנים השפע הארומטי של הגוורצטרמינר; החיוניות של הקולומבארד. הרבה פרי טרופי ופרחים. אם בארוחת החג שלכם יהיה מגע אסיאתי, או שתפתחו אותה בסביצ'ה, זה יין נחמד ללוות אותם. 52 שקלים.
דלתון, סוביניון בלאן רזרב 2012
אופציית Value for money ראויה
מתון תמחור, אבל יין-יין במונחי לבנים של התעשייה המקומית. סוביניון בלאן שצבעו ירקרק, ויש בו חומציות גבוהה, מידה של שמנוניות ותקיפות. הוא אמנם "קצר" מעט, יחסית לסוביניונים ברמה גבוהה ממש, ולא באמת צופן בחובו סוד, אבל אין כמותו ללוות את מאכלי שבועות עתירי הגבינות. 54 שקלים מוצדקים בעליל.
.
ווייט טוליפ 2012
כיף טהור
70% גווצטרמינר ו-30% סוביניון בלאן. פירותי מאוד (אשכולית וליצ'י) מחד, עם מידה של חדות ברורה מאידך. יין עולם חדש טיפוסי ראוי: מוחצן, שמח ועולץ. מספק ה-מ-ו-ן תמורה יחסית למחירו. 90, הציון שקיבל באחרונה מאוטוריטת היין העולמית, רוברט פארקר, ראוי אולי להרמת גבה קלה. לא בטוח שמדובר ביין של 90 נקודות, ובכל זאת אחלה יין שמספק כיף טהור. 67 שקלים.
דומיין סאינט אנטונין, לה ז'ארדין רוזה 2011
רוזה נהדר מדרום צרפת
Domaine Saint Antonin, Les Jardins, Rose 2011
קשה להפריז באיכויותיו של הרוזה הזה, מטובי היינות שאפשר להשיג היום בארץ מסוגו. 30% ענבי סינאסו, 30% מורבדרה ו-20% גרנאש. יין צנוע לכאורה, אבל חד, מדויק, פירותי במידה ומלא שמחת חיים. רוזה אמיתי ומצוין. תענוג עם פשטידות, סלטים וגבינות, בימים מהבילים של כאילו אביב, אבל לגמרי קיץ. 70 שקלים. www.ipvinum.co.il
פול מאס, פיקפול דה פינה 2010
Paul Mass, Picpoul de Pinet 2010
הלבן הכי מגניב שאתם לא מכירים
הנה הלבן הכי מגניב שאתם לא מכירים. "פיקפול דה פינה" הוא זן צרפתי מאזור לנגדוק, שפירושו בעברית עוקץ השפתיים. היין הזה, שמגיע בחצי השנה האחרונה ארצה יחד עם יינות נוספים של יקב פול מאס מלנגדוק, הוא לא פחות ממקסים. חומצי, פירותי, שמח ונגיש, ועם זאת מורכב דיו. גסטרונומי מאוד ומענג! 79 שקלים.
פלאם בלאן 2012
יבש, ארומטי ומוצלח במיוחד
55% סוביניון בלאן ו-45% שרדונה. תסיסה במיכלי נירוסטה בטמפרטורות נמוכות. ללא עץ כלל. יין יבש מתפוצץ מפירותיות וארומטיות, ומתנאה גם במגע פטרולי מסוים, שמבדל אותו ממקביליו המקומיים החנפים. גוף טוב, איזון טוב, חומציות טובה. יין שיוכל ללוות אוכל, אבל גם לשמש למטרות לגימה עצלה ולא מחייבת, לצד פירות וגבינות. 80 שקלים.
אוליבייה לפלייב, בורגון רוזה, קווה מארגוטון 2010
Olivier Leflaive Feres, Bourgogne Rose, Cuvee Magroton 2010
עוד רוזה אלוף
לפלייב הוא מהיקבים היותר מיוחסים בבורגון, האמון על יינות לבנים במיני קטגוריות, כמה מהם מהמצטיינים בתחומם. הרוזה היבש הנוכחי, על בסיס 100% ענבי פינו נואר, הוא מטובי היינות בקטגוריה: רענן, נקי, מדויק ובעל מספיק גוף ונפח, כדי לספק חוויית לגימה משמעותית. עד שיתחילו לעשות בישראל יינות רוזה טובים באמת, ההמלצות בתחום תמשכנה להיות על אלו המגיעים מצרפת. 85 שקלים.
יקבי עמק האלה, עמק האלה, שרדונה 2011
שרדונה מקומי שנמנע מחנופה
100% שרדונה, ללא עץ כלל, ומאמץ ברור וראוי של יקב עמק האלה, שלא להתפתות למכשלה אליה נוטים יינות השרדונה המקומיים. קרי - למתקתקות וחנפנות יתר. חמיצות טובה ומגע מינרלי. משחק בין יסודות של עולם ישן (בורגונדי) ועולם חדש. יין אוכל טוב בהחלט. 89 שקלים.
מיה לוצ'ה, ביאנקו 2011
הדור הבא של הלבנים בארץ
יין שאולי מסמן את המפץ הגדול שיגיע הלוואי - של זן הפרנץ' קולומבארד בישראל. 93% פרנץ' קולומבארד ו-7% שרדונה. את היין הזה מכין קובי ארביב, מצוות הייננים של רקנאטי, בגג בית הוריו באור עקיבא. זהו יקב מיה לוצ'ה הזעיר. להלכה, בקושי הערת אגב בהקשרי מאסות הייצור של התעשייה; אבל למעשה, יינות מצוינים יוצאים משם, כאלו שאמורים לעורר גורמים בתעשייה למחשבה. 130 שקלים.
לואי ז'אדו, פווי פויסה 2009
Louis Jadot, Pouilly Fuisse 2009
קלאסיקה מארץ הקלאסיקות
יין המורכב מ-100% ענבי שרדונה, מכפרי היין המיוחסים פווי (Pouilly) ו-פויסה (Fuisse), שניהם בבורגון. היין פגש נירוסטה ועץ. שניהם נוכחים בו, במיצוי תכונות פרי מחד, ובעומק וארומטיות מאידך. מלא אופי, חומציות נהדרת, מליחות מה. יין מהנה ועתיר ניואנסים, עם מקדם גסטרונומיות נפלא. קלאסיקה מארץ הקלאסיקות. 179 שקלים.
.