בתור נהג מונית, אני לא אוהב לסגור את המונית לזמן ארוך מדי. אני והמונית לא עושים כסף כשאנחנו לא בתנועה. זאת הסיבה שהפכתי למאמין גדול באוכל זמין במיידי, עד מהיר מאוד במקרים קיצוניים.
זה לא שאני לא אוהב לפעמים לשבת ככל האדם ולאכול לאט, אבל בינינו, למי יש זמן לעצור בכלל. אתה מרגיש כל היום איך השעון רודף אחריך, הזמן בורח לך מבין האצבעות. אני יושב לאכול רק במקרים משפחתיים קיצוניים, שבהם אני נדרש גם להיות נחמד מעבר למידותיי הרגילות.
את מה שראיתי ברמלה אפשר לתאר כחלומו של כל בעל חומוסייה: בלי כאב ראש של התנחמדות, בלי מלצרים ושולחנות מעוצבים, כן טיפ, לא טיפ, במיוחד עבורנו, התל אביבים, שלא רגילים להשאיר טיפ בחומוסייה.
אני יודע שיש ברמלה חומוסייה עם שם אחר לגמרי, שכולם פוקדים כחיילים, בכל שבת בבוקר, עם גישה בלתי אפשרית לרחוב, ופחד מתמיד שיקרה משהו לרכב, אשר לא נמצא בקשר עין איתך. חומוסייה שלא מפסיקים להלל, עם דלפק לזריזים ושולחנות למתלהבים, שהגיעו ליישובי הספר ומחכים בשולחן לקבל את המנה הנחשקת. מצטער, לא מתלהב.
השאלה המתבקשת היא, איפה הרמלאים קונים חומוס בבוקר של שבת? אז התשובה היא שהם מתחלקים: אלה שהולכים למקום הידוע, וצופים על הפלצנים שיושבים לאכול בשירות מלא, בזמן שהם לוקחים חומוס הביתה בכלים מהבית. ואלה שהולכים לאבו מאהר, ללא טקס בישבן, ופשוט מזריקים לעצמם חומוס על המקום, או לוקחים אותו הביתה.
אני יודע שהרבה רמלאים יקומו עליי עכשיו, אבל החומוס של אבו מאהר לא נופל בכלל מהחומוס הידוע ההוא, ואפילו מהווה לו מתחרה אמיתי. אבו מאהר טיפה יותר זול, ובתקופה שכל שקל נספר, הרבה אנשים מחשבים את הקנייה, גם אם זה רק חומוס.
באבו מאהר יש רק דלפק, הכי פשוט שאפשר. כמה מבני המשפחה עומדים מאחוריו ופשוט ממלאים בלי הפסקה כלים בחומוס. הרבה אנשים מגיעים מהבית בפיג'מה, בבוקר שבת, ממלאים את הכלי, ויאללה ביי.
הסתכלתי סביבי בתדהמה קלה: אין פה כלום, רק חומוס. אבו מאהר בעצמו אמר לי, שהם פשוט נידבו חלק משטח המאפייה הצמודה לטובת החומוס, כך שבסך הכל, יש שם מטר וחצי על חמישה מטר, זה הכל. מהחלון המקשר זורמות פיתות חמות, ישר לחומוסייה.
את החומוס מכינים על המקום, והוא חמים ומענג וגם חייב להיאכל על המקום. אני לא ויתרתי, וביקשתי צלחת. קיבלתי כלי אלומיניום מלא חומוס, מעט פול, שלא יפריע לחומוס חלילה, כדור פלאפל חם, סתם כי אני גרגרן ולא יודע להגיד לא לתוספות, ומזל שלא הציעו לשים גם צ'יפס. היו גם גרגירים חמים, שמן זית אמיתי למכביר, פטרוזיליה קצוצה ושום-לימון. אם הייתי יכול לקפל את האלומיניום למשפך קטן, הייתי שותה הכל יחד.
אבל אני עמדתי ליד המונית, ועל החלק האחורי של הבגאז' אכלתי לי את החומוס, וכל כך נהניתי. מגיע לי לאכול ככה - אני לא רמלאי. 18 שקל בלבד.
חומוס אבו מאהר. ביאליק 28 על פינת המעפילים, רמלה. שעות פתיחה: א'-ה' 08:30-20:00. שישי-שבת 05:30-20:00. 054-4866220. לא כשר