יין: החדשים של צ'ילאג וברקן

טעימת השבוע מוקדשת ליינות הלבנים החדשים של יקב צ'ילאג, ולארבעת היינות החדשים בסדרת אסמבלאז' של יקבי ברקן. שלושת הלבנים של צ'ילאג – סוביניון בלאן, ויונייה ווגוורצטרמינר - שעליהם חתומה הייננית אורנה צ'ילאג, מתגלים כסימפטיים מאוד. כל אחד מהם מיטיב לבטא את איכויות הזן. בולט בהם ניסיון ראוי להערכה, שלא ליישר קו עם המקובל בתעשיית הלבנים כאן, כלומר: יינות קלים, פירותיים מדי, מתקתקים משהו, חנפים.

יינות אסמבלאז' החדשים מאכזבים. בשנה שעברה עברו מהם איכות צרופה וייחוד, והם היו מופת של תמורה לכסף. השנה הם עשויים היטב אמנם, אבל קורנים לא מעט טכניות ופחות אופי. "צפית 2010" הוא המוצלח והמעניין מבין הארבעה. האחרים, כולל "ריחן לבן 2010", האסמבלאז' הלבן הראשון, תקינים ואפשריים, אבל לא באמת מלבבים. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 95% ענבי סוביניון בלאן ו-5% ויונייה מכרם בן זמרה. צבע זהוב כהה, נוטה לכתום. באף לימון ותפוח ירוק. גוף בינוני נוטה למלא. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 80 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים, פסטות ובשרים לבנים.

דבר המבקר: סוביניון בלאן ראוי בהחלט. חד, מדויק, יבש דיו, עם חומציות טובה. מוצלח בהרבה מקודמו מהשנה שעברה. יין שמצליח לבטא את תכונות הזן ללא חנפנות ופופוליזם.

תמורה לכסף: 3/5.

ב-11 מילים: סוביניון בלאן טוב, שיכול להצטרף לרשימה המצומצמת של המקומיים המוצלחים מסוגו.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ויונייה מהר הכרמל. הענבים עברו תסיסה איטית בחביות עץ אלון צרפתי בטמפרטורה נמוכה. לאחר התסיסה התיישן היין 8 חודשים על השמרים. צבע זהוב כהה. באף פרי אקזוטי ודבש. גוף בינוני נוטה למלא. 13.2% כוהל בנפח.

כמה? 80 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים ועוף.

דבר המבקר: ויונייה חביב. פירותי, כמתבקש, אבל לא מרגיש כמו סל מתפקע פירות בשלים, ולא מתקתק כמו רוב מקביליו המקומיים. צ'ילאג בחרה במתכוון ללכת על יין עם אופי. התוצאה סימפטית מאוד.

תמורה לכסף: 3/5.

בתשע מילים: מיינות הקיץ המקומיים היותר חביבים על המדפים בחנויות כרגע.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי גוורצטרמינר מאזור הכרמל. מחצית התיישנה במשך 3 חודשים בנירוסטה, והמחצית השנייה עברה תסיסה איטית בטמפרטורה נמוכה, והתיישנה בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב חום. באף פסיפלורה וליצ'י. גוף בינוני, נוטה למלא. 12.7% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקלים.

הכי מתאים ל: סושי, סשימי, אוכל תאילנדי.

דבר המבקר: מאוד פירותי, מאוד ארומאטי, לא מתוק מדי, עם חומציות טובה וגוף שבנוי היטב. כמו קודמיו שנסקרו כאן, גם הגוורצטרמינר הזה הוא יין אופי ברור, ועם זאת חביב ומהנה.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בתשע מילים: הנה "גוורצט" מקומי ראוי, ולא עוד גבב סוכר ופרי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 54% שרדונה ו- 32% ויונייה, שניהם מהר ריחן; ו-14% סוביניון בלאן מכרם בן זמרה. השרדונה והיוונייה הותססו בחביות עץ אלון, והתיישנו עם השמרים למשך 6 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי (60% מהן חדשות). הסוביניון בלאן הותסס במיכל נירוסטה ונשאר סגור שם עד להכנת הממסך. צבע זהוב. באף פירות טרופיים ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

כמה? 79 שקלים.

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.

דבר המבקר: יין לא רע, שבנוי היטב, מפגין איזון וחומציות נאה. לא שתלטני, וייטיב ללוות אוכל. עם זאת, לא באמת מפגין אופי או עומק יוצאי דופן. קצת יקר, בהתייחס לתמורה.

תמורה לכסף: 2/5.

בשמונה מילים: הבלנד הלבן הראשון בסדרת אסמבלאז' לא באמת ממריא.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 35% ענבי שיראז, 35% מרלו ו-30% קברנה סוביניון מקריית ענבים. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון, 80% מהן צרפתי והשאר אמריקאיות. 40% מהחביות חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 89 שקלים.

הכי מתאים ל: תבשילי בשר.

דבר המבקר: יין תקין, שעשוי ללא דופי, אבל הטכניות נוכחת בו יותר מאופי. אפשר לשתות אותו ללא סבל מיוחד, אבל הוא קצת קצר מדי, ובשורה התחתונה - מעט מאכזב.

תמורה לכסף: 2/5.

בשמונה מילים: אסמבלאז' איתן של השנה שעברה היה מוצלח יותר.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 72% קברנה סוביניון מכרם עלמה; 16% מרלו ו-12% שיראז מכרם בן זמרה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי, 50% מהן חדשות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 89 שקלים.

הכי מתאים ל: סטייקים.

דבר המבקר: יין סביר בהחלט, שכמו קודמו, עשוי ללא פגמים ניכרים, אבל גם ללא ייחוד בולט. אין טענות כלל, אפשר ללגום אותו, וייתכן שבמסעדות מסוימות יתייצב לצד יינות מסדרת "גמלא" של יקבי רמת הגולן. אבל להבדיל מיינות הסדרה בשנה שעברה, לא בטוח שהיין הזה, כמו גם קודמו, מצדיקים את המיתוג האקסקלוסיבי שקיבלו.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בחמש מילים: יין אמצע הדרך ישראלי טיפוסי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 51% מרסלן, 33% קלדוק, 11% פינוטאז'ו-5% קריניאן מתל צפית. 12 חודשי התיישנות, 57% מהן חדשות. 70% מהחביות עשויות עץ אלון צרפתי. 30% אלון אמריקאי. צבע אדום נוטה לסגול. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני .14% כוהל בנפח.

כמה? 89 שקלים.

הכי מתאים ל: בולונז, פסטייה, תבשילי קדירה.

דבר המבקר: הבלנד הפחות סטנדרטי בסדרה, וטוב שכך. שילוב הזנים חביב, עוקצני מעט, וייטיב להילגם גם בימים חמים יחסית. לטעמי, הסימפטי מארבעת היינות.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בשש מילים: כן ירבו כאן בלנדים קונבציונליים פחות.