פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוכל רחוב: החומוס החמים של זרזיר

      המונית מגיעה בשבת בבוקר לחומוס של כרמי יוסף ומתמוגגת ממנה מפנקת עשויה כהלכה, עם תוספת לכל דורש בתמורה ל-22 שקלים. מנה ששווה להתאמץ בשבילה

      כרמי יוסף הוא אחד מאותם ישובים בשפלת החוף שכל אחד מאיתנו היה עובר לגור בו מיידית. במעלה הגבעה שמשקיפה על חלקה המרכזי של המדינה, לכל כיוון אליו תסתכל תראה תמונה של נוף, שרואים רק בסרטי תדמית של מקום אחר לגמרי, נגיד כמו טוסקנה.

      בעייפות של שבת בבוקר אני רוכב להנאתי בין פיהוק לפיהוק ביער של כרמי יוסף, עם קבוצת חברים שרזים ממני בהרבה, שגומעים בקלות את העליות הקשות אשר ביער. בעודנו מטפסים אני תמיד מדמיין על מה נאכל אחר כך. בירידות אני עף יותר מהר מכולם, פה המשקל כן משחק תפקיד, ומנסה תוך כדי באקרובטיקה לא לחבק שום עץ בדרך (ויש הרבה עצים).

      אני חולה חומוס כפי שאתם יודעים, חומוס מעולה מהווה חלק חשוב מאוד בתפריט שאני כופה על עצמי לפעמים. באחת הנסיעות מחוץ לעיר הגדולה עם הלקוח הכי חבר שיש בעולם מבחינתי, הכרחתי אותו להיכנס לאכול חומוס בעקבות שלט שראיתי תלוי על העצים של יער כרמי יוסף. אם לא השלט , לא הייתה לי דרך לדעת על על מעיין החומוס, אשר נמצא במרכז המסחרי של כרמי יוסף.

      קוראים לו זרזיר, תמיד קראו לו זרזיר, הוא הפסיק לנסות להסביר מאיפה השם בא. מה שחשוב במקרה הנתון הוא היכולת המדהימה שלו ברקיחת אחד מהחומוסים הכי טובים בארץ, מבחינתי. ואני לא היחיד שחושב כך, חומוס הוא שפה שלמה של מילות שבח או קללה, חובבנות ומקצוענות בכל רחבי הארץ של מתלהבים למיניהם, מעריצים מושבעים בעלי חיך מאותגר כמוני וסתם בולסי אוכל. חומוס אמור וצריך לעשות לי צמרמורת בגב התחתון לפחות בשלושת הביסים הראשונים ולאחר מכן לספק הנאה נינוחה של אחד שמצא את דרכו לשובע מהנה. די פשוט, לא?

      חומוס זרזיר כרמי יוסף (קובי רובין)
      (צילום: קובי רובין)

      כל דו שיח שלי עם צלחת חומוס מתחיל בבדיקת המקום בו אני אמור לאכול: פשטות המקום, ללא תוספות מיותרות מקבלת ציון גבוה. גם שקט זו מתנה בימינו והמרכז המסחרי הזעיר משרת ברובו את תושבי הישוב, שאין הרבה מהם גם ככה. רוב הפעילות של המקום מתמקדת ביום שבת, אם בכל שאר השבוע התנועה באזור לא ערה במיוחד, אז לפחות בשבת אפשר להשלים חוסרים. ממה שידוע לי, יש לקוחות שמגיעים אפילו ממודיעין לקחת אספקה הביתה, או לשבת כמו בני אדם לאכול צלחת. אני באופן אישי, החל מהיום, הולך לנסות לעלות לירושלים דרך אותה דרך ישנה נושנה, רק בשביל לטעום שוב את החומוס.

      מבחינתי, יש רק דרך אחת לאכול את החומוס של זרזיר: לאחר קבלת הצלחת יש לנשום עמוק ולא להסתער עליה כמו בלסן מצוי חסר טעם והערכה. במקום זה, צריך לקחת את כלי השום-לימון הקטן ולמזוג מתוכו בעדינות על הצלחת ולתת לו לשחות מעל החומוס בעדינות. אז, ורק אז, לבצוע חלק קטן מהפיתה בעבודת יד (שזרזיר מביא כל בוקר ממאפייה שהוא לא מוכן לחשוף את שמה), לתת לפיתה לשקוע בעדינות לתוך החומוס, לא ללחוץ חס וחלילה באלימות, לאט לאט לטעום ולהתחיל לעוף, כי בשביל חומוס מעולה אני מוכן לרכוב כל שבת. מחיר מנה הוא 22 שקלים בלי ביצה, חצי מנה 15 שקלים ולבלסנים כבדים יש מילוי חוזר בקניית מנה.


      החומוסייה של זרזיר. רחוב הגפן 1, כרמי יוסף. 08-9762535.
      053-8094779
      שעות פתיחה: ב'-ה' 11:00-20:00 ו' 09:00-15:00 ש' 09:00-16:00. לא כשר - כל המוצרים כשרים.

      חומוס זרזיר כרמי יוסף (קובי רובין)
      (צילום: קובי רובין)