קשה להפריז בהערכת מרכזיותה של משפחת אנטינורי על עולם היין האיטלקי. פיירו וניקולו אנטינורי היו אחראים למהפכה של ממש באופני סיווג היינות בטוסקנה, והחדירו הרבה מודרניזם למסורת המקומית. רוב יינות אנטינורי, המיוצרים בטוסקנה ואומבריה, הם אדומים. הסקירה הנוכחית, בלב ליבו של אוגוסט המהביל, מוקדשת דווקא ללבנים של אימפריית אנטינורי. תמצאו בה לבנים מכל הסקאלה. מיינות לבנים בסיסיים (קאסה סולה 2011, ואנטינורי ביאנקו 2011), דרך יינות הביניים של טנוטה מונטלורו מפייזולה (סקבארצו 2011, ומצו בראצ'יו 2010), ועד יין מרשים ומהולל (צ'רבארו דלה סלה 2008 הנהדר).
ואם כבר טוסקנה, אי אפשר בלי וינסנטו היין המתוק עתיר האלכוהול. הוא מוגש בפיאצות המקומיות לצד עוגיות הקנטוצ'י, הנטבלות בו, והפאנפורטה עוגת הפירות היבשים והתבלינים המקומית המסורתית. כאן תמצאו את וינסנטו דלה ולדיצ'ינה 2008 של סנטה כריסטינה. לחיים!
סנטה כריסטינה, אורבייטו, קאסה סולה 2011
Santa Cristina, Orvieto Casasole 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן חצי מתוק, המורכב מענבי פרוקניקו, גראצ'טו, מלווזיה, ורדלו ודורפג'יו. צבע זהוב חיוור. באף מלון, אננס ותפוז. גוף קל. 40 גרם סוכר שיורי. 12.5% כוהל בנפח.
כמה? 54 שקלים.
הכי מתאים ל: אוכל מתובל אסיאתי. צלחת פירות וגבינות.
דבר המבקר: בסיסי, קליל, לא יומרני. מיועד ללגימת אחר צהריים נינוחה, לא גסטרונומית כלל. פירותי, סימפטי.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בשלוש מילים: חסר יומרה וחביב.
וילה אנטינורי לבן 2011
Villa Antinori Bianco 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס 50% טרביאנו טוסקני ומלווזיה, 35% פינו בלאן ופינו גריג'יו, ו-15% ריין ריזלינג. צבע זהוב חיוור. באף אננס, הדרים ופרחים. גוף קל נוטה לבינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 66 שקלים.
הכי מתאים ל: פסטות ברוטבי שמן זית וחמאה. כריכים.
דבר המבקר: יין קלאסי ופשוט, שלא מכוון גבוה. הוא עשוי היטב, מאוזן, עם חומציות טובה. נעים ללגום אותו. לא פחות אבל גם לא יותר.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בשתי מילים: טוסקני נעים.
טנוטה מונטלורו, סקאברצה 2011
Tenuta Monteloro, Scabrezza 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש מיקב טנוטה מונטלורו, הממוקם בעיירה פייזולה( Fiesole)
12 ק"מ מפירנצה. בלנד של פינו בלאן ופינו גריג'יו. צבע זהוב. באף הדרים ופרחים. גוף בינוני. 12% כוהל בנפח.
כמה? 94 שקלים.
הכי מתאים ל: פירות ים.
דבר המבקר: יין מרענן ונעים, פירותי, מעט מינראלי. לא תקיף ולא שתלטני.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בארבע מילים: יין גסטרונומי לא רע.
טנוטה מונטלורו, מצו בראצ'יו 2010
Tenuta Monteloro, Mezzo Bracio 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי ריין ריזלינג. צבע זהוב. באף דבש ותבלינים. גוף בינוני נוטה למלא. 12% כוהל בנפח.
כמה? 119 שקלים.
הכי מתאים ל: דג ברוטב חמאה. בשרים לבנים.
דבר המבקר: מתקתקות מינימלית, חומציות מוחשית, מעט פטרוליום, קריספיות. יין טוב בהחלט. בן לוויה ראוי לאוכל. מעט יקר יחסית לאיכויותיו.
תמורה לכסף: 2/5.
בתשע מילים: עד עכשיו טעמנו בסיסיים. היין הנוכחי הופך משמעותי יותר.
סנטה כריסטינה, וינסנטו דלה ואלדיצ'יאנה 2008
Santa Cristina, Vin Santo della Valdiciana 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין מתוק, מחוזק ענבי טרביאנו טוסקניים ומלווזיה. צבע ענברי. באף דבלים וצימוקים. גוף מלא. 17% כוהל בנפח.
כמה? 124 שקלים.
הכי מתאים ל: קינוחים, פאנפורטה (עוגת הפירות היבשים והתבלינים המפורסמת מטוסקנה), ועוגיות קנטוצ'י.
דבר המבקר: וינסנטו הוא יין הקינוח הטוסקני הקלאסי. בבתי הקפה והברים בפירנצה ובסיינה לוגמים אותו בשעות אחר הצהריים, לצד עוגיות, במקום קפה או אחריו. הוינסנטו הזה, מהקלאסיים מסוגו, עשוי מצוין. מתוק, ארומטי, סמיך ואינטנסיבי, דבשי מאוד, מלא בנוכחות פרי יבש וקרמל. זה לא יין לרדת עליו בשניים. וינסנטו פותחים לארוחה מרובת אורחים, כשכל אחד מקבל כוסית בסוף הארוחה.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).
בארבע מילים: קלאסיקה שצריך לדעת להעריך.
אנטינורי, קסטלו דלה דלה סלה, צ'רבארו דלה סלה 2009
Antinori, Castello della Sala, Cervaro della Sala 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש מאומבריה, על בסיס 85% ענבי שרדונה ו-15% גראצ'טו. היינות התיישנו בנפרד כשישה חודשים, כשהשרדונה נותר על שמריו. לאחר מכן נוצר הבלנד, והיין התיישן 10 חודשים נוספים בחביות עץ אלון. צבע זהוב ירקרק. באף הדרים ופרחים. גוף מלא. 13% כוהל בנפח.
כמה? 256 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. בשרים לבנים.
דבר המבקר: עשיר, מורכב, אינטנסיבי ושמנמן, מינרלי מאוד, פטרולי, מעט קריספי. יין מצוין ממש, שתענוג ללגום לצד התקרובת המתאימה, אבל גם כייף ללגום סתם כך, לשם ההנאה הצרופה.
בשלוש מילים: לבן גבוה אמיתי.