בטעימת השבוע כמה מהיינות, שלא ניתן היה לשלב ברשימת מומלצי וואלה! לראש השנה לפני שבועיים. פעמים רבות אני מעדיף שלא להתייחס ליינות חדשים פחות מוצלחים. גם זו דרך לבטא ביקורת. אבל מהחדשים של ברקן ואמפורה אי אפשר להתעלם. ברקן הוא יקב ענק במונחים מקומיים, שהשקיע ממון רב במיתוג סדרת "ספיישל רזרב" החדשה, שיינותיה נסקרים כאן. ביקב הבוטיק אמפורה מושקע ממון רב בשנים האחרונות, כולל שימוש בשירותיו של יינן העל הצרפתי מישל רולאן. שלושת היינות החדשים בסדרת "מקורה" הם יינות הדגל היוקרתיים של היקב.
סדרת "ספיישל רזרב" של ברקן איננה יומרנית. ארבעת היינות שלה מתומחרים ב-70 שקלים. מטרתה לספק יינות Value For Money, אך היא איננה מצליחה בכך. היינות מתפרצים, אקספרסיביים, ורובם קצרים ונטולי אופי. עם יינות "מקורה" של אמפורה הסיפור הפוך. הם יוקרתיים מאוד. הציפיות מהם, לאחר ההשקעה העצומה, שנות ההתיישנות הממושכות והמחיר הנאה (230 שקלים) - שיתנו בראש. הם בסדר כשלעצמם, אין הרבה טענות, רק שלנוכח איכויותיהם, מחירם מוגזם עד הזוי.
מדור היין יוצא לחופשת סוכות. ניפגש אחרי החגים. לחיים!
ברקן, ספיישל רזרב, שרדונה 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מהרי ירושלים והגליל העליון. 6 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון, צרפתיות ברובן, על משקעי השמרים. צבע זהוב קש. אף פירותי מאוד. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.
דבר המבקר: לא שרדונה "בורגון סטייל", אבל יין לא רע, שמרגישים בו היטב את העץ. הפרי מוחשי, די אגרסיבי, אבל היין עצמו לא שתלטני באופן בוטה, ומשתלב לא רע עם אוכל מן הים.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בארבע מילים: שרדונה מקומי לא רע.
ברקן, ספיישל רזרב, פטי ורדו 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי פטי ורדו מהגליל העליון. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון, רובן צרפתיות. צבע אדום-סגול. באף פרי שחור ותבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים.
הכי מתאים ל: בולונז.
דבר המבקר: פטי ורדו הוא זן משלים בבלנד בורדולזי. לא מובן מאליו שיעמוד בפני עצמו כיין זני. יש מספר דוגמאות ליינות פטי ורדו מוצלחים בתעשייה המקומית. זה הנוכחי אינו אחד מהם. יין שנורא מנסה, עם שפע מסחרר למדי של פרי משולב בתבלינים באף. המפגש עם החיך חושף יין קטן, שנגמר די מהר. יין מוגבל למדי.
תמורה לכסף: 2/5.
בשתי מילים: קצר מדי.
ברקן, ספיישל רזרב, פינוטאז' 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי פינוטאז' מכרם תל צפית. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון, צרפתיות ברובן. צבע אדום. באף פרי אדום. גוף קל נוטה לבינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים.
הכי מתאים ל: כריכי בשר. פסטה.
דבר המבקר: פינוטאז' הוא זן פתייני. כזה הוא גם היין הזה. הפיתוי נמשך בחיך, שיש בו רובד ברור עד מוגזם של מתיקות. יין שמנסה לתת הרבה עם המעט שיש לו. יותר מדי אנרגיה מתפרצת בחיך במפגש עם הראשון, רק שהיא נגמרת מהר. יין פופוליסטי, שיהיה בוודאי מי שמאוד יאהב אותו. לא כוס התה הפרטית שלי.
תמורה לכסף: 2/5.
בשתי מילים: חנפנות מוגזמת.
ברקן, ספיישל רזרב, שיראז 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 94% ענבי שיראז ו-6% קברנה סוביניון, מהגליל העליון והרי ירושלים. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום כהה. באף פרי אדום ושחור. גוף בינוני. 13.3% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקלים.
הכי מתאים ל: מנות על בסיס טלה וכבש.
דבר המבקר: יין מוחצן ואגרסיבי, שכאילו לוקח את תכונותיו הבסיסיות של הסירה/שיראז לקצה, לאקספרסיביות יתר; אפילו במונחי העולם החדש.
תמורה לכסף: 2/5.
בשתי מילים: אגרסיבי מדי.
אמפורה, מקורה, מרלו ברברה 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 86% ענבי מרלו מכרם בן זמרה ו-14% ברברה מכרם כפר יובל. צבע אדום עמוק. 3 שנות התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. באף פרי אדום. גוף מלא. 13.3% כוהל בנפח.
כמה? 230 שקלים.
הכי מתאים ל: דגים ובשרים על הגריל.
דבר המבקר: בלנד לא סטנדרטי כלל ועיקר, שאפשר להבחין בנקל בתרומת כל אחד מהזנים המרכיבים אותו. המרלו מספק רכות, הברברה עוקץ. יין נחמד, אלגנטי, לא שתלטני, ונעים מאוד ללגימה. כשמגיעים לסעיף הכסף, העניין מסתבך קצת. 230 שקלים? מדוע ולמה? ברור לי שאמפורה השקיעו ביין הזה. התוצאה לא מצדיקה את המחיר. כיין טוב של קטגוריית מחירי הביניים, הוא אחלה. כיין דגל, קצת פחות.
תמורה לכסף: 1/5.
בארבע מילים: יין נחמד במחיר מופרך.
אמפורה, מקורה, קברנה סוביניון 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי קברנה סוביניון. 50% מהם מכרם פסגות בהרי ירושלים ו-50% מכרם מנרה בגליל. צבע אדום עמוק כהה. באף פרי אדום ושחור. וניל. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.
כמה? 230 שקלים.
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: מידה של אלגנטיות יש. גם גוף בנוי של קברנה סוביניון יש. רק שמרוב ניסיונות להיות רב עוצמה, היין הזה יוצא קצת חלושעס באיכויותיו. תמצאו בו יותר מדי מהכל, וגם המון אלכוהוליות, שלא עושה המון טוב. כמו קודמו, תמחורו הזוי.
תמורה לכסף: 1/5.
בשש מילים: מישהו באמפורה רצה קצת יותר מדי.
אמפורה, מקורה, בלנד 2008
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 43% ענבי קברנה סוביניון, 31% סירה, 26% מרלו; כולם מכרם כפר יובל. צבע אדום נוטה לשחור. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.
כמה? 230 שקלים.
הכי מתאים ל: קדירות.
דבר המבקר: לא יין רע, אבל תמהני כיצד חתום עליו יינן על, שבורדו מכורתו. הפצצה של עץ ופרי, לפנים ממש; רק שמה שמתחיל בתרועה גדולה, נגמר בשברים - ובמהירות. יין קצר ולא משמעותי דיו, בוודאי בהתחשב בשנות התיישנותו וביומרה העצומה שלו. אפשר היה לחיות איתו לו תומחר ב-100-120 שקלים. בתמחורו הנוכחי, לא.
תמורה לכסף: 1/5.
בשלוש מילים: עבה, אבל קצר.