נושאים חמים

אוכל רחוב: חומוס גרוע בלוינסקי

הוא אמנם אוהב לפרגן אבל אם יש דבר אחד שמרתיח את קובי רובין זה חומוס גרוע. המונית טועמת חומוס בגרגר הזהב בת"א ומגלה חומוס פול נטול טעם במרקם נוזלי

אני מאוד אוהב לפרגן למקומות, זאת כחלק מהבטחה שנתתי לאשתי. עוד בימים שכתבתי בלוג בלי תמונות ופייסבוק, נתתי לה הבטחה שלא לכתוב לרעה. ואכן, נדירים היו המקרים בהם העברתי ביקורת, אחרי שהרגשתי צורך להזהיר את קוראי. אין סיבה לנצל במה כלשהי על מנת להוציא את כעסים או תסכולים על טעויות של מישהו אחר, אבל לעתים מאוד רחוקות, אין מנוס; אני מוכרח להמרות את בקשתה של האישה בחיי וללכת לפי צו הרעב.

לפני כמה שבועות שמתי לב שפתחו חומוסייה חדשה במרכז שכונת פלורנטין. חיכיתי להזדמנות לעבור במקום ולמצוא חנייה, השבוע סופסוף פיית החנייה עבדה. חניתי בכחול לבן המבורך, שילוב ידוע שמרחיק כל מיני תכולי מדים למיניהם אשר שורצים להם בכל אזור ונוטים להפתיע ולהרוס לכל אחד את היום אם לא השבוע.

עד עכשיו התלוננתי, לצערי אני ממשיך, נכנסתי לגרגר הזהב משאיר את כל הדעות הקדומות בצד. אפילו החלטתי לשכוח זמנית את החומוס שאני הכי אוהב בעולם, אבל רק זמנית, מחובתי לבוא נקי מכל השפעה, עם שאלה אחת שאני שואל בכל מקום, האם אחזור לכאן שוב? שאלה פשוטה שנושאת בתוכה את מלוא האחריות.

המקום עצמו יפה ונקי מכל פלצנות. התחלתי לחייך, רמת הציפיות שלי עלתה פלאים, ביקשתי את המנה שאני תמיד לוקח, חומוס פול גרגירים וביצה ובלי טחינה בבקשה.

חומוס גרגר הזהב (יח"צ , קובי רובין)
החומוס הכי גרוע בחיי (צילום: קובי רובין)

חיכיתי בסבלנות למנה שהגיעה בלי גרגירים ובלי ביצה עם זיתים ופיתות בצד. ביקשתי שוב את הביצה. היא הגיעה אחרי עוד שתי דקות. לא נורא. על הגרגירים כבר ויתרתי. לפני הביס הראשון הבטתי על הצלחת ולא האמנתי למראה עיני: הפול התחיל להתערבב עם החומוס, את התמונה צילמתי לפני שהכול הפך לבלילה. החומוס היה נוזלי כאילו לא ניקזו ממנו את המים אחרי הבישול הממושך, לא שאני לא מצפה מחומוס להיות אוורירי, אבל כן להיות בעל טעם של חומוס, לא בקשה מוגזמת. באתי לחומוסייה, לא?

זה לא היה נוזלי כמו מחית גרבר מדוללת, אל תעצרו פה, זה נהיה יותר גרוע, הפול היה נוזלי כמו מרק עוף צח. אם עוצמים את העיניים, אפשר להתבלבל בקלות. היו חלקיקים בלתי מזוהים במרק הפול, אפילו לא ניסיתי לפענח מהם. יש לציין שהביצה ביצעה את תפקידה, מגיע לה ציון לשבח. מזל שלא ביקשתי עם טחינה, אז כנראה היה מתקבל מרק בשלושה צבעים.

לא יכולתי להתאפק וניגשתי אל המלצר שהתברר לי במהרה שהוא הבעלים. שאלתי אותו אם הוא מודע למה שהוא מגיש. הוא אפילו לא הסתכל לכיוון שלי וטען שהכול בסדר. בתור אחד שבכל זאת הולך לשלם לו על החומוס הכי גרוע בחייו (19 שקלים), המשכתי ושאלתי אותו, האם אני אחזור לאכול כאן שוב? אז כבר משכתי את תשומת ליבו, הוא שאל מה לא בסדר. עניתי לו, בעדינות, אפילו שאלתי אם או אולי הוא שינה משהו במתכון הקבוע. הוא הודה שהם החליפו סוג של בלנדר, לא תירוץ מספיק טוב מבחינתי, אבל אמרתי לו שכדאי שישים לב לסמיכות החומוס, אז גם הודעתי שאני קצת מבין בנושא, אבל ממש קצת, מה שזיכה אותי בתגובה משועשעת מבעל המקום, שהרגיש שאני מגיע בגישה פטרונית.

אז בוא ואסכם לך את מה שאתה צריך לתקן: החומוס לא צריך להיות נוזלי בכלל, צריך להפריד בין הגרגירים למים, המים הם חלק מזערי מהחומוס, אם בכלל. כל מידה של תיבול נעלמת במים. הפול צריך להיות בטקסטורה של החומוס המעט נוזלי. אולי עכשיו תבין שכל אחד שאכל את מה שהגשת לא יחזור למקום. מהיום והלאה תנסה לטעום את מה שאתה מגיש כל חצי שעה ואז תשאל את עצמך אם היית משלם על זה.


חומוס גרגר הזהב. רחוב לוינסקי 30, תל אביב. 3562439־052. שעות פתיחה: ראשון־חמישי 10:00־18:00, שישי 10:00־15:00