פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מתכונים חמים

      ביקורת יין: הפתעות נעימות

      אבי אפרתי לוגם את האדומים החדשים של פסגות ואמפורה שעושים את שלהם כתמיד, אבל ההפתעה האמיתית מגיעה מיקב תמיר הזעיר

      בטעימה השבוע חמישה יינות אדומים ישראליים שיצאו לאחרונה. שלושה משני יקבים מבוססים ומוכרים – פסגות ואמפורה; ושניים מיקב הבוטיק הקטן והלא מוכר "תמיר". פסגות ואמפורה עושים את שלהם, כתמיד. תמיר מספק הפתעה נעימה מאד.

      "פסגות, אדום 2011" , יין הדגל של פסגות, הוא יין ישראלי עתיר עץ, מוחצן מאד, ועשוי היטב בתחומו. "אמפורה, ריטון אדום 2010" ו"אמפורה, קברנה פרנק 2010" שייכים לאותו ז'אנר. אלגנטיים מפסגות, פרי נוכחותם של ארקדי פפקיאן ומישל רולאן על הסט, אבל הכי מוחצנים, "עולם חדשיים" שכאלה. "ריטון", עם 15.7% כוהל בנפח וערימות פרי בשל, כמעט מזכיר חרוסת של פסח או להבדיל, בדרך להיות יין מחוזק. בכל זאת, יש בו חן. יין הקברנה פרנק שייך לאותו ז'אנר, קצת יותר אלגנטי, עשוי היטב אך יקר מידי.

      ההפתעה הנעימה מגיעה מיינות יקב תמיר. למשפחת תמיר כרמים בגבעת ישעיהו שבעמק האלה, שענביהם נמכרים ליקבים. "תמיר, שומרה 2011" ו"תמיר, חותם 2011" הם יינות עליהם חתום בן המשפחה, יאיר תמיר, בליווי מקצועי של היינן המוערך דורון רב הון (מיקב "ספירה" המצוין). מדובר בשני בלנדים אדומים שחושפים פרי נהדר ושימוש מאופק מאד בעץ. התוצאה: יינות פירותיים מאד, מאוזנים, מתונים. אנטיתזה ליינות שמתוארים ממעל. המדובר ביקב זעיר (3500 בקבוקים בשנה) והיינות, לפיכך, יקרים יחסית (150 ו-210 שקלים) אבל יותר מכדאי לשים אליהם לב. עושים כאן, למרבה הצער, פחות ופחות יינות כאלו. לחיים!

      פסגות, אדום 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. צבע אדום כהה. באף פרי אדום ושחור, תבלינים, טבק ועור. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 110 שקלים

      הכי מתאים ל: קדירות בשר וכבש.

      דבר המבקר: "אדום" הוא יין הדגל של פסגות וכמו תמיד שם היינות לא נורא מאתגרים את החיך אולי, אבל עשויים היטב ומה-זה ישראליים. פרי בשל ועץ במאסות אימתניות; וכל זה ארוז במעטפת עגלגלה, נגישה. לזכותו של היין ייאמר שלמרות שהוא מכוון ללב ליבה של הישראליות אין בו את אותה קטיפתיות סופר אלגנטית אבל חנפנית מידי, המוכרת לנו היטב ממספיק יקבים כאן. אלו שאוהבים יינות מהסוג הזה יקבלו כאן יופי של תמורה לכסף.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בחמש מילים: לא מרתק אמנם אבל ראוי.

      אמפורה, ריטון 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של 85% קברנה סוביניון, 10% סירה ו-5% מרלו. 24 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי בשל מאד. גוף בינוני נוטה למלא 15.7 (!!) כוהל בנפח.

      כמה? 95 שקל

      הכי מתאים ל: בולונז. כריך בשר.

      דבר המבקר: דבלים, צימוקים, תות שחור, קינמון, ציפורן. לא, אין מדובר בחלק ממתכון סודי לחרוסת. ריטון הוא יין מתובל, עתיר פרי בשל. מוחצן, מתקתק משהו, מפוצץ אלכוהול (15.7%!!!, עוד רגע ומדובר יהיה ביין מחוזק..) אבל חביב בדרכו. תמורה לא רעה ל-95 שקלים.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשמונה מילים: למרות האלכוהול הרב ושפע הפרי הבשל, יין חביב.

      אמפורה, קברנה פרנק 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 85% קבנרה פרנק ו-15% קברנה סוביניון. 24 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. צבע אדום אטום. באף פרי אדום, תבלינים ורמז לירקרקות. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.

      כמה? 175 שקל

      הכי מתאים ל: מנות בשר מורכבות.

      דבר המבקר: יין לא רע כלל מסוגו. הכוונה ב"סוגו" היא לערימות העץ והפרי בשילוב מקדם אלכוהוליות גבוה. לאלו שאוהבים את הבשר שלהם עם יין שמדבר חזק בעצמו ומתחרה באוכל. יקר מידי בהשוואה לאיכויותיו.

      תמורה לכסף: 1.5/5.

      במילה אחת: מוחצן ויקר.

      תמיר, שומרה 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק, שיראז ופטי ורדו. 11 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי (60% מהן חדשות). סינון גס. צבע אדום סגול עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף מלא. 14.1% כוהל בנפח.

      כמה? 150 שקלים

      הכי מתאים ל: סטייקים.

      דבר המבקר: פירותי מאד (פרי אדום), מתובל במידה ועם זאת מתון ומאופק. ניכר שנעשה שימוש מושכל ומווסת בעץ. חמיצות טובה. רכות רבה. על כמה אדומים מקומיים, מבוססי קברנה סוביניון, אפשר לכתוב משפטים כאלו? מעטים. היינות של של יקב תמיר, עליהם חתומים יאיר תמיר כיינן ודורון רב הון כמלווה מקצועי, מוצלחים במיוחד. ניכר שמדובר ביקב שאינו חושש ללכת קדימה עם האמת המקצועית, על חשבון שיקולי רייטינג. קצת יקר מידי יחסית לאיכויות (מדובר ביין שיכול להתמקם בצמרת איכויות קבוצת ה-"120" שקל) ובכל זאת: יופי של יין!

      תמורה לכסף: 2/5.

      בשש מילים: יותר משווה לשים לב ליקב תמיר!

      תמיר, חותם 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של מרלו ופטי ורדו. 11 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. סינון גס. צבע אדום כהה. באף פרי אדום ושחור, קפה. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 210 שקלים

      הכי מתאים ל: סטייקים ותבשילי קדירה.

      דבר המבקר: כמו קודמו, גם היין הזה, ראוי מאד. מלא עוצמה ומאוזן; מתובל אך לא באופן מופרז; עם חמיצות טובה, איפוק מתבקש ויופי של פרי, שאינו מרוכז או בשל מידי. אחלה יין לליווי סטייק טוב. 210 שקלים הם לא מעט כסף וכדי שיהיה אטרקטיבי צריך יהיה למתן במשהו את מחירו. עם זאת, כמו קודמו, מדובר ביין מוצלח מאד.

      בשמונה מילים: לא זול אמנם אבל איזה יופי של פרי.