טעימה מקסימה: צפון איטליה פינת אוסטריה

מי שטייל בדולומיטים שבצפון איטליה מכיר את אופיו רב התרבותי של האזור: פורמלית כולו שייך לאיטליה אבל חיים בו אנשים שמוצאם שונה לגמרי. חלק מהאזור היה שייך לאוסטריה וסופח רשמית לאיטליה לאחר מלחמת העולם הראשונה. תמצאו שם איטלקים ואוסטרים, תראו שלטים בשתי שפות, הארכיטקטורה תשתנה ועימה האוכל ומן הסתם גם תרבות היין.

קואופרטיב סאן מישל אפאן ממוקם בדולומיטים, בסמוך לגבול עם אוסטריה והוא מתנהל על בסיס מסורת ותרבות היין האוסטרית. הוא כולל 350 חברים-כורמים. יחסית למסורת המקומית סאן מישל אפאן נתפסים כחדשנים. הם היו הראשונים לשלב יישון בחביות בשיטות המסורתיות של האזור (מכלי נירוסטה ועץ גדולים).

בטעימה הנוכחית, המקסימה, 5 בקבוקים, כולם לבנים. שלושה מהם שייכים לסדרת הבסיס של הקואופרטיב: פינו ביאנקו, מולר טורגאו וגווצרטמינר. מדובר באזור הנחשב יוקרתי פחות מהאזורים הקלאסיים והיקרים של איטליה (פיימונטה, טוסקנה). המציאות שאפשר למצוא שם, לכן, נהדרות. הגוורצטרמינר והמולר טורגאו מספקים תמורה מצוינת ל-90 שקלים. מעציב לחשוב אלו לבנים מתוצרת הארץ אפשר לרכוש בכסף הזה.

שני היינות הגבוהים יותר, שניהם מכרמים יחידניים – פינו ביאנקו מכרם שולטהאוזר וסוביניון בלאן מכרם סאנקט ולנטין – מספקים אף הם מופת של איכות ותמורה. אלו לבנים מצוינים שמייצגים מסורת ארוכה ועמוקה, מחוייבות מלאה לטרואר ולזן. לאוהבי לבנים מהסוג הזה מדובר בחגיגה. אלו המחפשים לבנים טובים באמת במחיר שפוי לקראת הקיץ – מולר טורגאו והגוורצט... של סאן מישל אפאן הם בחירה מנצחת. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי פינו ביאנקו (ווייסר בורגונדר בגרמנית) מכרמי סאן מישל אפאן סביב אפיאנו וקלדרו. היין תסס ושהה במיכלי נירוסטה. צבע זהוב בהיר, עם גון מעט ירקרק. באף פרי לבן. גוף קל בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקלים

הכי מתאים ל: דגים ובשרים לבנים.

דבר המבקר: פינו ביאנקו האיטלקי הוא הפינו בלאן הצרפתי וה"הווייסר בורגונדר" הגרמני/אוסטרי. למעשה, על התווית של היין הנוכחי אכן כתוב "ווייסרבורגונדר", כחלק משייכותו התרבותית של האיזור לאוסטריה ולא לאיטליה. היין הנוכחי, שהיה הראשון לטעימה מבין החמישה, הכריז על זהותו מייד: מסורת הייננות האוסטרית היא הדומיננטית בכל הנוגע אליו. זה יין לא יומרני אבל מוצלח מאד, עם פרי נוכח אבל מאופק דיו, ואיכויות ברורות. יובש נעים, חומציות טובה ומקדם גסטרונומיות חביב ביותר.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשלוש מילים: אוסטריה אשר באיטליה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי מולר טורגאו מאלטו אדיג'ה. היין תסס ושהה במיכלי נירוסטה. צבע זהוב - ירקרק צלול. באף פרי לבן ותבלינים. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקלים

הכי מתאים ל: דגים, קלמרי, עוף, פסטות.

דבר המבקר: זן ה"מולר טורגאו" הוא הכלאה בין ריזלינג לסילבנר. היין הנוכחי מספק בתשעים שקלים בלבד חווייה משמחת להפליא. פרי נקי וטוב, גוף מהודק, מגע של אגוזיות, מעט מינרליות, קלילות מה אבל אופי בלתי משתמע. יין שתענוג ללגום בקיץ ישראלי לצד כל מנה תעלו על הדעת (פרט לבקר וטלה..).

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

ב-15 מילים: קשה לחשוב על יינות מתאימים מזה לקייץ וקשה לחשוב על תמורה טובה מזו לתשעים שקלים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי גוורצטרמינר מכרמי היקב סביב אפיאנו וקלדרו באלטו אדיג'ה. היין תסס ושהה במיכלי נירוסטה. צבע זהוב. אף ארומאטי מאד (תבלינים ופרחים), גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 90 שקלים

הכי מתאים ל: אפריטיף, מנות אוריינטליות מתובלות, כבד אווז, דגים.

דבר המבקר: גוורצטרמינר ללא מתיקות! מסתבר שזה אפשרי. הזן הלבן הנהדר הזה, שדיבתו הרעה הוצאה ברבים ע"י מיטב יינני העולם החדש לדורותיהם, יכול גם הרבה פחות מתוק עם מורכבות ואפי. יש כאן פרי נהדר, ארומאטיות מקסימה ואת מידת היובש הנכונה; בקיצור: כייף גדול.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

ב-15 מילים: הלוואי שילמדו כאן לשתות יינות כאלו (להבדיל מחנויות הממתקים המסתתרות בכל בקבוק "גוורץ" מהסוג הפופלארי).

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי פינו ביאנקו מכרם שולטהאוזר (( Schulthauserבאלטו אדיג'ה. 30% מהיין תסס ושהה במיכלי עץ גדולים. השאר במיכלי נירוסטה. צבע זהוב-ירקרק. באף פרי לבן (תפוח, אגס, אפרסק). גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 120 שקלים

הכי מתאים ל: בשרים לבנים.

דבר המבקר: קטיפתיות, מורכבות, חומציות טובה, עידון רב בחיך וערימות של אופי. כל אלו ועוד נוכחים ביין הזה. רק העובדה שהוא מגיע מאיזור ממותג פחות גורמת לתמחורו המתון. זה יין שיסחוב בקלות גם ארוחות מתוחכמות. אפשר ליהנות ממנו אפילו עם מנות עגל. "טאפפלשפיץ", תבשיל העגל האוסטרי הטיפוסי, יהנה מנוכחותו מאד.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

ב-11 מילים: במחיר של יין פתיחה מיקבים מאיזורים ממותגים מקבלים כאן יין-יין.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סוביניון בלאן מכרם יחידני (סאנקט ולנטין) באלטו אדיג'ה. 12% מהיין תסס ושהה במיכלי במיכלי עץ וחביות עץ אלון. השאר במיכלי נירוסטה. צבע ירקרק מעודן. אף מורכב: פרחוני מחד; מיוזע, כמעט גופריתי מאידך. גוף בינוני-מלא. % 14.5 כוהל בנפח.

כמה? 195 שקלים

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות, גבינות.

דבר המבקר: כשליינות לבנים נוספות לארומות הפרי והפרח גם ניחוחות חמודים פחות, יודעים שהעסק זז למקומות הנכונים. כשמרחרחים ביין הזה, סוביניון בלאן מצוין אמיתי, מזכרים לרגע באימונית מיוזעת, רגע אחרי אימון "קרוס פיט" אכזרי במיוחד. זה כל הקסם. בחיך נפרסת מניפת מורכבות מקסימה, מבנה טוב, חדות מצוינת ומאסה של אופי ונוכחות. לגמנו אותו עם פסטה ביתית מקסימה והרגשנו שהוא גדול עליה. זה יין שצריך ללגום, כמו סאנסר טוב, לצד פלטת צדפות מצוינת או דג ברוטב חמאה ויין לבן.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. לא זול אבל ראוי מאד).

בחמש מילים: סוביניון איכותי מאד, שונה, מעולה.