פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ביקורת יין: לגימה מקומית

      אבי אפרתי לוגם חמישה אדומים מארבעה יקבים מקומיים ומסמן את הטובים שבהם

      בטעימת השבוע חמישה יינות אדומים, כולם מיקבים מקומיים. שניים מיקב עבייה והשאר מאור הגנוז, יתיר וטורא. זוהי דגימה מקרית לגמרי חמשת היינות יחדיו מהווים סוג של תשקיף, לא מלא אולי אבל בכל זאת כזה המייצג משהו, באשר לסגנונות עשיית היינות האדומים בארץ.

      עבייה הוא יקב הבוטיק הזעיר (6600 בקבוקים לשנה) של יוסי יודפת, העוסק בניטור מזיקים בכרמי יין עבור כורמים ויקבים. שני היינות האדומים שלו – "עבייה, אדום 2011" ו"עבייה, MOON A 2011" הם יינות בסגנון ים תיכוני. יש משהו רב חן ואפילו קסם ביינות הללו, שאינם מלוטשים וקטיפתיים, אבל יש בהם אופי, נשמה ומקדם גסטרונומיות ראוי במיוחד.

      קברנה סוביניון 2010 מכרם שמאי של אור הגנוז ו"מאונטיין פיק 2011" של יקב טורא מייצגים את הקוטב המסורתי של היינות האדומים בישראל. זה הפירותי, העמוס ועתיר העץ. הקברנה של אור הגנוז מספק תמורה לא רעה למחירו. זה של טורא לא רע לשיטתו אבל מעט יקר מידי.

      מרלו-שיראז-קברנה 2010 של יקב יתיר הוא אדום "עולם חדש" טיפוסי אבל ניכר שנעשו בו מאמצים שלא להעמיס יתר על המידה. התוצאה: יין מאוזן ומוצלח, כמו בדרך כלל בשנים האחרונות.

      לחיים!

      עבייה, אדום 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של 54% ענבי סירה, 38% קברנה סוביניון ו-8% פטיט סירה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בנות 2-5 שנים. צבע אדום ארגמני. אף מתובל למדי. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 85 שקלים

      הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני.

      דבר המבקר: חמיצות טובה, מוחשית מאד; פרי ברור, לא עמוס מידי; תיבול חד משמעי. כשמחכים קצת, כחצי שעה לפחות לאחר הפתיחה, נחשפים המתינות והאיפוק. יין ים תיכוני חמוד ביותר, גסטרונומי בהחלט.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשש מילים: יין ים תיכוני נטול יומרות וראוי.

      עבייה, Moon A 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% סירה, 25% קברנה סוביניון ו-25% פטיט סירה. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי משומשות. צבע אדום-סגלגל. אף מתובל, פירותי במידה. גוף בינוני. 13.2% כוהל בנפח.

      כמה? 105 שקלים

      הכי מתאים ל: סטייקים ותבשילי קדירה.

      דבר המבקר: מרגישים כאן בבירור את השפעתו של כל אחד מהזנים. הגוף של הקברנה, החום והמתובלות של הסירה והשפיציות של הפטיט סירה. ביחד הם יוצרים מרקם נעים, ים תיכוני בעליל. זה לא יין מהוקצע אולי אבל יש בו איזו שמחה, כזו שאינה חוששת להתבטא, ומקדם גסטרונומיות נאה ביותר. חלופה שפויה וטובה לאדומים המלוטשים כל כך והמה-זה משעממים של התעשייה המקומית. פוטנציאל התיישנות לא רע בכלל של 3-5 שנים.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשש מילים: לא אלגנטי ומפונפן אבל מוצלח בעליל.

      אור הגנוז, כרם מרום, חלקת שמאי קברנה סוביניון 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון ממרום הגליל. 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום-בורדו. באף פרי שחור, טבק, עור. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 110 שקלים

      הכי מתאים ל: סטייקים.

      דבר המבקר: כדרכם בקודש של היינות המגיעים מיקב החסידים בצפון, היין הזה מוחצן מאד, נטול ניואנסים, מלא בפרי ומפוצץ בעץ. לאקספרסיביות העוצמתית הזו יש הרבה אוהדים. הם יאהבו אותו מאד. לאוהבי הז'אנר, הוא מספק תמורה לא רעה בכלל לכסף.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשבע מילים: !What you see is what you get

      יתיר, מרלו-שיראז-קברנה 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 27% מרלו, 39% שיראז, 23% קברנה סוביניון ו-11% מלבק מכרמים ביער יתיר. היינות מהזנים השונים התבגרו בנפרד 12 חודש עד ליצירת הבלנד. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה? 110 שקלים

      הכי מתאים ל: סטייקים, קורנביף, רוסטביף.

      דבר המבקר: שפע פרי, לא מעט עץ אבל ללא תוקפנות יתר. איזון טוב ונכון בין הזנים, שכל אחד מהם תורם את חלקו בהצלחה. יין 'עולם חדש' טיפוסי טוב מסוגו, שכמעט תמיד מספק בהצלחה את הסחורה. גם הפעם.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשש מילים: יין שמסמל יציבות ועקביות ראויות להערכה.

      טורא, מאונטיין פיק 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד של 70% ענבי קברנה סוביניון, 14% מרלו, 11% פטי ורדו ו-5% קברנה פרנק מהר ברכה. 22 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף מלא. 14.8% כוהל בנפח.

      כמה? 180 שקלים

      הכי מתאים ל: ארוחות מורכבות ועשירות על בסיס בשר.

      דבר המבקר: בלנד בורדולזי כבד, עמוס, שלא לומר מתפקע מפרי. הפירותיות בשלה במיוחד, מתוקה כמעט. גם העץ נותן, מצידו, בראש. יין ישראלי מאד, שייתכן שניתן היה להתאפק קצת בעשייתו. בכל זאת, אוהבי הסגנון – חסידי יקב אלכסנדר למשל, בוודאי ייהנו ממנו.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בשלוש מילים: כבד, עוצמתי ומוחצן.