יקב טריו פועל מאז שנת 2006. זהו יקב הבוטיק של משפחת שקד מיבואני היין והאלכוהול הגדולים בישראל ובעלי "דרך היין". היקב ממוקם ברמות נפתלי שבגליל העליון ועליו אחראים בני הדור הצעיר למשפחה ובראשם אורן שקד. הענבים מגיעים מכרמים בהרי ירושלים, הגליל ועמק אלונה הסמוך לזכרון יעקב.
בטעימה הנוכחית חמישה יינות. לבן אחד וארבעה אדומים. כולם סימפטיים ומאופיינים בקו ברור: נגישות לטעם הקהל הישראלי כלומר פירותיות חד משמעית וממשק ידידותי למדי לחיך, גם זה המנוסה פחות. מאידך, היינות אינם חנפניים או מוגזמים וגם לוגמים מנוסים יותר, עם חיך מובחן ומעודן יותר יוכלו ליהנות מהם. רוב היינות מייצגים ערכי Value for moneyטובים בהחלט. רובם אינם כבדים מידי ויתאימו לשתייה גם בקיץ. כל היינות כשרים. לחיים!
טריו, ספיריט, הרי ירושלים לבן 2013
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן יבש על בסיס 60% ענבי ויוניה מכרם במטע ו- 40% שרדונה מכפר אוריה. רבע מהשרדונה תסס ושהה בחביות עץ אלון והיתרה במכלים. הויונייה תסס ושהה במכלים. לאחר שהתפתחו בנפרד עורבבו היינות מהזנים השונים לבלנד. צבע זהוב בהיר. באף פרי לבן ופרי טרופי. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.
כמה? 70 שקל
הכי מתאים ל: עוף, דגים, כריכים.
דבר המבקר: פירותי, ללא עודף עץ, עם מידה קלה ונעימה של מליחות; היין חסר היומרה הזה סימפטי ומצליח במשימה שאיננה קלה במונחי לבנים יבשים ישראליים: לא ליישר קו עם מצעד יינות המיץ, הפירותיים-מתקתקים מחד; וגם לא עם יינות המים, הריקים ממהות.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשתי מילים: רענן ונעים.
טריו, ספיריט, הרי ירושלים אדום 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 89% קברנה סוביניון ו- 11% מרלו מהרי ירושלים. התיישנות קצרה ("מספר חודשים" כהגדרת היצרן) בחביות עץ אלון. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.
כמה? 90 שקלים
הכי מתאים ל: פסטות ברוטבי בשר, רוסטביף.
דבר המבקר: פרי נעים, רך; עץ מוחשי אבל לא מוחצן מידי. חמיצות טובה. נגיעה קלה של מתיקות שהופכת את היין לידידותי גם ללוגמים מנוסים פחות. עם זאת, זה יין שמצליח להישמר מחנפנות יתר.
תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה. בהחלט בשורה הראשונה בהשוואה למקבילי התמחור המקומיים).
במילה אחת: חביב.
טריו, ספיריט, הגליל אדום 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס 40% ענבי קברנה סובניון, 35% סירה, 15%, מרלו ו-10% פטי ורדו; כולם מכרמים בגליל העליון. שמונה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.
כמה? 90 שקלים.
הכי מתאים ל: בולונז, קדירות.
דבר המבקר: יין שופע, כמעט עמוס בפרי. מתובל. נגיש מאד. ללא יומרה לעידון, אנינות או ניואנסים רבים מידי. מצד שני, חשים כאן בפחות מתיקות מקודמו המגיע מהרי ירושלים. לא כבד מידי, כך שיתאים אפילו לקיץ הישראלי. לא יין אופי אבל ללא ספק מוצר מוצלח ויעיל מאד מסוגו.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד. מעטים היינות המקומיים שמספקים די הרבה יין בתשעים שקלים).
בשבע מילים: לא לסטייליסטים אולי ובכל זאת: ראוי מאד.
טריו, דה סיקרט 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 88% קברנה סוביניון מהרי ירושלים ו- 12% סירה מהגליל העליון. הענבים ליין זה נבחרים לאחר התסיסה המלולאקטית. שנת התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, תבלינים, טבק ו-וניל. גוף מלא. 13.5% כוהל במפח.
כמה? 120 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים. בף בורגיניון.
דבר המבקר: יין פירותי מאד, דחוס ומרוכז, רב הבעה ועוצמתי. בנוי היטב, ניהנה מחמיצות מאוזנת. טאנינים רכים יחסית. מצליח להיות מאד ישראלי ועם זאת לא להרגיש כמו השגריר האולטימטיבי של קליפורניה בארץ הכחול-לבן. פוטנציאל התיישנות בן שלוש עד חמש שנים.
תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).
בשלוש מילים: ישראלי (ולא לרעה).
טריו, Special Cuvee 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: יין הדגל של יקב טריו מיוצר רק בשנים עם איכות ענבים הנחשבת טובה מהרגיל. 59% קברנה סוביניון מהרי ירושלים ו-41% סירה מהגליל העליון. היין התיישן כשנה בחביות עץ אלון בנות 1000 ליטר ו-225 ליטר. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור, תבלינים, וניל ושוקולד. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.
כמה? 140 שקלים
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: אלגנטי, קטיפתי כמעט, בנוי היטב, מאוזן. עשוי במקצועיות חד משמעית ועם זאת, מכל אדומי היקב היותר דומה ליינות האקספרסיביים והחנפניים של תעשיית היין המקומית. נראה שהמאמץ ליצור יין עם יומרה גדולה יותר מקודמיו מביא לעיגול הפינות ולהשטחת הייחוד והאופי.
תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).
בשש מילים: דווקא יין הדגל משמח פחות מהאחרים.