ביקורת יין: החדשים של יקב מדבר

יקב מדבר, מהמיזמים היותר מסקרנים בתעשייה המקומית בשנתיים האחרונות, שחרר לאחרונה את היינות החדשים שלו, שמונה במספר. היקב, השוכן בערד, משתמש בענבים מכרמים הגדלים ברובם בנגב (וחלקם בגבעת ישעיהו שבעמק האלה). הקרקע ההררית באיזור הכה ייחודי הזה, על הבדלי הטמפרטורות הדרמטיים המתקיימים בו, מספקת יינות אחרים לגמרי. הבחירות של אנשי מדבר, לחיבורי זנים לא שגרתיים הופכת את טעימת היינות למסקרנת. ייננית מדבר היא מיטל דמרי הצעירה המלווה על ידי ותיקים, מנוסים ומוערכים מאד: דורון רב הון (יקב ספירה) בלבנים ודייגו צ'רלוטי, מיקב צ'נאטויו שבקיאנטי קלאסיקו, טוסקנה, באדומים.

מדבר הוזילו את מחירי היינות שלהם משמעותית. אף אחד מהיינות אינו עובר את רף מאה השקלים. רובם מתומחרים בין 65 ל-85 שקלים. בשוק יין מקומי המתומחר בהפרזה בלתי רגילה, זהו פקטור משמעותי. היינות של מדבר אינם יומרניים אבל יש בהם ייחוד. הלבנים נוטים להיות מאתגרים במונחים מקומיים. הייחוד של האדומים טמון במידת הרזון והאיפוק (להבדיל ממוחצנות וכובד) שבהם. הם מתאימים, לפיכך, גם ללגימת קיץ. רוב יינות מדבר מספקים תמורה טובה עד מצוינת לכסף. שווה להכירם. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס 40% ענבי סמיון, 40% סוביניון בלאן, 9% שנין בלאן, 6% ויונייה ו-5% שרדונה מהרי יהודה, רמת הנגב. צבע זהוב חיוור. באף פרי לבן וצהוב. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

כמה? 65 שקלים

הכי מתאים ל: דגים ופירות ים. בשרים לבנים.

דבר המבקר: יין הסמיון-סוביניון של מדבר כבר קנה לו לא מעט אוהדים בבציריו הראשונים. מדובר בשידוך מפתיע בין שני הזנים הלבנים של בורדו – סוביניון בלאן המוכר וסמיון. ביין הנוכחי נעשה שימוש בשנין בלאן (הנפוץ בלואר), ויונייה (קונדריו – רון) ושרדונה (בורגון) כזנים משלימים, הנוכחים יחדיו ב-20% מהבלנד. זו נוכחות שמוסיפה ממד שלא היה קודם: חומציות, מידה של טרופיות ואפילו רמז מליחות. כשכל הממדים הללו מסתובבים על החיך ביין בסיס, המתומחר ב-65 שקלים בלבד, מי אנו כי נלין? רענן, חד ומדויק.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בתשע מילים: אין שום לבן מקומי שמספק תמורה כזו התמחור כזה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס 48% סירה, 44% קברנה סוביניון ו-8% גרנאש מרמת הנגב, ההר הגבוה. שהייה במיכלי נירוסטה לאחר התסיסה ועד הבקבוק. צבע ורוד-כתום. באף תות, בננות, עשב. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 75 שקלים

הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני מכל סוג שהוא, בימי קיץ לוהטים.

דבר המבקר: רוזה יבש מוצלח במיוחד. פירותי אך לא עמוס מידי, עם יובש מצוין, גוף טוב (פועל יוצא של נוכחות הקברנה סוביניון בבלנד) ואפילו מעט מינראליות. אם אינכם זקוקים ליין ורוד שהוא תותית/מיץ פטל ממותק בצירוף אלכוהול, אלא לרוזה טוב, למביני דבר, לכו על היין הזה.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בשש מילים: מטובי (ולפיכך נדירי) יינות הרוזה בארץ.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי שרדונה מנחל צין בהר הגבוה בנגב. התיישנות על השמרים במיכלי נירוסטה, תוך ערבוב אחת חודש. צבע זהוב ירקרק. באף אגס ותפוח ירקרק-חמצמץ. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 85 שקלים

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, צדפות.

דבר המבקר: שרדונה שמגיע מנחל צין שבמדבר הוא לא בדיוק שרדונה שמגיע מפווי פויסה, בורגון. מדובר ביין אחר לגמרי שבכל פעם מחדש מרתק לפגוש בהשפעת תנאי מזג האוויר עליו. פרי מצוין עם רעננות רבה, חומציות טובה ומגע מינראלי יוצא דופן בהשוואה ליינות שרדונה מקומיים. חסרה כאן המליחות האהובה של יינות שרדונה מבורגון אבל יש כאן מספיק דברים טובים אחרים.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

ב-13 מילים: חבר של כבוד במועדון המצומצם מאד של יינות השרדונה הראויים (והייחודיים) בתעשייה המקומית.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: לבן חצי יבש על בסיס 60% ענבי גוורצטרמינר, 20% סמיון ו-20% סוביניון בלאן מכרם תמיר בגבעת ישעיהו. לאחר התסיסה האלכוהולית אוחדו היינות לבלנד ונשמרו במיכלים. תסיסת ענבי הגוורצטרמינר הופסקה בטרם נסתיימה (במטרה לשמור על רמת סוכר שיורי גבוהה יותר). צבע זהוב. באף פרי טרופי ופרחים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 100 שקלים

הכי מתאים ל: אוכל אוריינטלי.

דבר המבקר: עוד בלנד לא במיוחד שגרתי, עם דגש חזק על הטרופיות מכיוון ה"גוורץ", בתוספת הדבשיות וההדריות של הסמיון והחדות של הסוביניון בלאן. מידה של מתקתקות נעימה, לא חודרנית מידי כמו במרבית המקבילים המקומיים. יין לא רע בכלל, שייטיב להשתדך לארוחות סושי ולמטבח אורייטלי בכלל.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בארבע מילים: לבן חצי יבש נעים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי ויונייה מכרם תמיר בגבעת ישעיהו. שישה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב. באף דומיננטי פרי טרופי. גוף בינוני-מלא. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 100 שקלים

הכי מתאים ל: דגים, פירות ים, עוף ואפילו מנות עגל.

דבר המבקר: פרי עוצמתי במיוחד, עם מגע טרופי חד משמעי. יין מוחצן יחסית בהשוואה לסגנון של קודמיו. הקריצה המוחשית לטעם השולט בשוק המקומי לגיטימית כמובן, רק שהיין הזה, לפיכך, ייחודי ומעניין פחות.

תמורה לכסף: 2/5.

בשלוש מילים: הכי "ישראלי" בטעימה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 39% קברנה סוביניון, 23% גרנאש, 17% סירה, 12% פטיט סירה ו-9% מורבדרה מכרם רמת הנגב שבהר הגבוה. 10 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 75 שקלים

הכי מתאים ל: פיצה, המבורגר, בולונז, עוף, קורנביף.

דבר המבקר: עוד בלנד לא שגרתי של מדבר, יקב שחושב מחוץ לקופסה. בליל הזנים הזה, שבכוחו לייצר בלגן לא מאורגן בחיך, מצטרף דווקא ליין הרמוני ונעים. לא מאד יומרני, לא בהכרח מרתק, אבל מאופק ודי הרמוני. פרי נעים, עץ לא מעיק, מגע תיבול סימפטי ויופי של תמורה ל-75 שקל.

תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

בארבע מילים: אדום ישראלי קיצי וראוי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי קברנה סוביניון מרמת הנגב, ההר הגבוה. חמישה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. צבע אדום. באף פרי אדום. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 85 שקלים

הכי מתאים ל: רוסטביף. עוף ביין.

דבר המבקר: הרבה פחות שרירי וקטיפתי מקברנה סוביניון ישראלי מהסוג המוכר, זה עם הטבק, הווניל והשוקולד. כאן, במקום, יש דגש על פרי, חומציות, איזון, איפוק ומקדם גסטרונומיות. לא יין חשוב אבל עשוי היטב וסימפטי מאד. פוטנציאל התיישנות של שנתיים לפחות, שעשויות להביא להתפתחות משמעותית באיכויותיו.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

ב-12 מילים: קברנה סוביניון מאופק, מעודן יחסית ולא רע בכלל. חלופה חביבה למקומיים הכבדים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: ענבי סירה מכרם בנחל צין, ההר הגבוה. חמישה חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ישנות. צבע אדום-סגול כהה. באף פרי שחור, תבלינים, טבק. גוף בינוני מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 85 שקלים

הכי מתאים ל: אוכל ים תיכוני.

דבר המבקר: עושר מצד אחד, עם שפע פרי והמון תיבול; רכות מזמינה מצד שני. זה יין שמחבר את מאפייני הסירה המוכרים ובכל זאת מקפיד על מידה רבה של רכות, בואך קטיפתיות. כמו מספיק יינות אחרים של מדבר, גם הסירה הזה אחר מכל מה שאנחנו מכירים בדרך כלל בתעשייה המקומית. הוא איננו מפציץ בפרי מתקתק אבל גם לא באמת לוקח אל הים תיכוניות הדרום צרפתית הקלאסית. יין צעיר וחביב.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בשתי מילים: צנוע וטוב.