לפני יותר מחצי שנה נוסעת במונית סיפרה לי על מקום זעיר על רחוב נחלת בנימין. אחרי חיפוש ארוך אחר חנייה, התחלתי את המסע הרגלי על הרחוב בחלקו המאונפף, חלפתי על פני המקום כמה פעמים עד שהבנתי שהוא באמת פיצפון. על חלקיק פינה של חנות בעובי של פחות ממטר וחצי. מתוך המקום הקטנטן הזה הוציאו מנות שלא ביישו מסעדה קטנה. שני הבחורים החרוצים שם התמודדו בקושי רב עם מעט המקום שהיה להם בעודם מכינים כל מנה. הצטרפתי אל התור מחשב את זמן ההמתנה ומנסה להבין מה אני הולך לאכול. מאחורי כבר הצטרפו ממתינים חדשים. שמתי לב שטבעונים רבים באו, להשקיע את כספם באוכל טבעוני אשר המקום מציע, גם שמתי לב שהמקום קצת יקר לי, אבל החלטתי להכין את עצמי לכל תרחיש, השארתי את סוגיית המחיר בצד.
אחרי תקופה מסוימת בה סעדתי בקאנו על ההמתנה המייגעת, אני שמח לבשר שמביני דבר הבינו את הפוטנציאל באוכל הווייטנאמי על פשטותו המרובה והמדהימה בהתאם, תמו ועברו ימי נחלת בנימין הצפופים והמקום המעולה הפך למסעדה של ממש על כל המשתמע מכך, על רחוב הרצל ההומה נפתחה קאנו שוב ובגדול.
יש שמעדיפים את האוכל שלהם מוכר וידוע, זה נכון גם לגבי, חלקית. כמו שאני אוהב מקומות שאני אוכל בהם שנים שלא שינו כלום והאיכות לא ירדה ואפילו עלתה (העיקר שלא המחיר), כך אני גם פתוח לאכול הכל מכל. רק אם אתם עושים משהו עם מיונז, תשכחו ממני, זה הדבר היחיד עלי אדמות שלא אכניס לפה אף פעם. יש תחושה מוזרה כאשר מסתכלים על תפריט שאתה לא מכיר את המנות, שאין מושג מה להזמין בכלל, אתה די אבוד, במקרה שלי אני לא רוצה סתם להוציא יותר מ-30 שקלים, על מנה לא ברורה. הסתכלתי על רשימת המרכיבים והבנתי שמה שהכי מעניין אותי זה spicy sea. הבחור הצעיר הניח עלה של אורז, עלה דקיק שאפשר כמעט לראות דרכו, על העלה הוא התחיל להעמיס חסה, צנון וסלק, דלעת קנפיו כבושה שמוכרת מהסושי, איטריות שעועית והרבה, אבוקדו, כמה פרוסות דקות של קניקמה, בשר סרטנים אשר מוכר גם מהסושי. על כל הטוב הזה הוא שפך לא מעט אפונה מטוגנת מצופה בוואסאבי, אותו חומר לניקוי סתימות שרק היפנים היו יכולים להמציא, הוא גלגל בעדינות ואז עטף באבקת קוקוס קלוי, חתך באלכסון, אני חייב להזכיר שהוא הכין שניים במקביל.
את הכל הוא הניח בתוך כלי בצורת קאנו מעץ, זה מבחינתי המאכל הכי יפה בכלי הכי מתאים שהוגש לי בתקופה האחרונה. על הצד מקבלים גם מטבל בוטנים ורוטב דגים, תבקשו ישר עוד כלי קטן עם רוטב דגים. מתחילים את האכילה בניסיון להישאר מנומס, מהר מאוד כבר נשענים קדימה מעל הקאנו ובולסים בביסים של הנאה, יסלחו לי קוראי אבל אוכל בריא במיוחד כמו המנה הזאת מייצר במוח הנאה אחרת, אתה לא יכול להפסיק. אני שקוע בכל נגיסה בעניין ובריכוז מלא, הפה מתמלא במורכבות המושלמת של הירקות, קודם כל פצפוץ הירקות הטריים, הסלק שבולט בטעמו, אטריות השעועית האווריריות שנותנות לטעמים להתחבר, האבוקדו עם הקניקמה, טעמים עדינים שמשלימים אחד את השני ואז פיצוח האפונה על הוואסאבי החריף מידי, לא לשכוח לטבול ברוטב הדגים המעולה. אתה מתחיל לנטוף קלות מצדי הפה ולא אכפת לך בכלל, אחרי הרול הראשון אתה גם יודע שתהיה שבע אחרי השני, בתאבון ולבריאות לכולם. 37 שקלים למנת חובה בקאנו.
קאנו. רחוב הרצל 77, תל אביב. 03-6430846. שעות פתיחה: א'-ה' 12:00-24:30 ו' 11:00-18:00 שבת 19:00-01:00. לא כשר
