טופו למתחילים: הטבעונית החדשה לא מחדשת

לפני למעלה מחודש הכותרות במדורי האוכל הודיעו על פתיחה של מסעדה טבעונית חדשה נוספת בתל אביב. החדשות היו מעט מוקדמות והסניף השלישי והטבעוני של וילג' גרין, הירושלמית המשפחתית שקיימת כבר 20 שנה (נצח במושגי מסעדנות) נפתח ללקוחות רק בשבוע שעבר. את האוויר הצלול והקר של העיר אשר בדד יושבת, החליף רחוב יהודה הלוי הסואן, את הדתיות בחצאית החליפו טבעוניות שמאלניות, ואת האתרים ההיסטורים, החליפה דליקטסן, השכנה. וכן, גם אליה ביום שישי בצהריים עולים אל הרגל.

לארוחת צהריים מוקדמת הגעתי עם אחותי הגדולה, רגע לפני שהיא ומשפחתה נוטשים אותנו לטובת חיים בניכר, איפה שהקולה מגיעה רק בגודל דלי, וטבעונות שמורה למחבקי עצים ותמהונים- אמריקה. אבל פה זה לא אמריקה, והמקום החדש מצטרף לשכונה הכי טבעונית בעיר (זכאים, ננוצ'קה, אבא גיל, בודהה בורגר ועוד). אומנם הוילג' גרין רק נפתח, אבל כבר עכשיו אפשר לנחש מי הקהל שצפוי להגיע לכאן ואת השנקל שלי אני שמה על דרי המשרדים ברוטשילד, שימצאו כאן אופציה בריאה ולא כבדה לארוחת צהריים, חבר'ה צעירים מהשכונה ואולי גם כאלה שהתייאשו מהתור בדליקטסן הסמוך.

אווירה היא גם משהו שיוצרים לקוחות, וכרגע את האווירה נותן בעיקר העיצוב והאופי של המקום. דבר ראשון השירות הוא בהגשה עצמית, מה שזה אומר בעצם שמדובר בסוג של בופה, ואתם בוחרים לפי התפריט מה להעמיס על המגש. מה שזה אומר עבורי ועבור אחותי זה פלאשבקים מחדר האוכל בקיבוץ. ניסינו להשקיט אותם בעזרת דאחקות. זה עזר. עניין נוסף הוא העיצוב של המקום, שמזכירקפיטריה באוניברסיטה. שולחנות וכסאות גנריים בצבעים ירוק, לבן ושחור, צלחות וסכו"ם כמו בבית ומגשים. אמרתי כבר מגשים?

על השירות, למרות שהוא כביכול עצמי, יש לי רק מילים טובות, והצוות בדלפק היה מקסים, לבבי ונדיב, שזה לא עניין של מה בכך במחוזותינו. יש כאן תחושה שרוצים שתכירו, תטעמו ותצאו שמחים. נכון, זה מקום חדש וזה חלק מהיחסי ציבור, אבל יש הרגשה שפה מדובר בדי אן איי ירושלמי משובח.

התפריט משתנה לפי שעות היום. בבוקר מגישים ארוחות מגוונות לפתיחת היום, בצהריים עוברים לבר סלטים ותבשילים, פיצות, קישים, סנדביצ'ים ומרקים, ובערב תמצאו כאן חומוס אורגני, מזאטים, המבורגר, מעורב סייטן ועוד. בנוסף תמצאו כאן גם מיצים טבעיים שנסחטים במקום לפי בקשתכם, מאפינס, עוגיות ועוד הפתעות.

אנחנו בחרנו ב"בבוקר קלאסי" עם מקושקשת טופו שהוספנו לה פטריות, בצל ועשבי תיבול, קערת סלט מבר הסלטים הגדול, לחמים, והחשודים הרגילים- טחינה ממרח פסטו, עגבניות מיובשות וטפנד זיתים. אל כל זה מצטרף קפה עם חלב סויה או שקדים ומיץ שנסחט במקום (טעים ובכוס גדולה). נתחיל בחביתה. למרות המרקם הכיפי שלה והמראה המצודד, היא סבלה ממליחות גבוהה שהאפילה על כל שאר התוספות שהיו אמורות לרענן את טעם הטופו, ובסוף רק תרמו למרקם. הממרחים והלחם היו טובים וכך גם מגוון הירקות והסלטים שנבחרו מתוך מבחר גדול והחליפו את סלט הירקות הקצוץ שתקבלו בכל ארוחת בוקר סטנדרטית בארץ.

בר הסלטים מגוון ולצד סוגי ירקות שונים (לפת, סלק, גזר עגבניות, עלים ירוקים ועוד), קטניות (עדשים ושעועית מש) תמצאו בו אפילו פחמימות וחלבונים (פסטה וקינואה). אכן, מדובר במבחר נאה, אבל כמה שהוא נאה ככה הוא נטול מעוף. רוב הירקות והקטניות מגיעים ללא תיבול, ולמרות שיש רטבים מוצלחים כמו ויניגרט ושמן זית מתובל, זה מרגיש כמו בר סלטים שאכלתי בו מחצית מארוחות הצהריים שלי באוניברסיטה. לא שזה נורא, אני פשוט לא בטוחה שזה מספיק, בטח לא כשמסביב יש שפע של מקומות לאכול בהם.

בבר התבשילים, אתם מקבלים שתי קערות, אחת לסלטים ואחת לבחירה מתוך כעשר אופציות שמוגשות בתוך סירים גדולים. בין הבטטות, הקוסקוס עם החומוס, האורז המלא ותבשיל החצילים, שלכולם היה טעם דומה, בלט במיוחד תבשיל הצ'ילי עם השעועית השחורה והטופו. ולמרות שהוא היה נטול חריפות היה לו אופי. לצד התבשילים מוגשים גם רוטב עגבניות, רוטב חמאת בוטנים, ראשי שום אפויים ועוד. אני לא יודעת אם זה ניסיון לקלוע לטעם של כולם, או אולי פתיחה מהוססת, מה שכן, את הטעמים פה כנראה אוהבים כשהם מוגשים בצד.

ארוחת בוקר- 52 שקלים. בר סלטים ותבשילים- 44/59 שקלים (תלוי בגודל)

7.5

למרות שזה קצת אולד סקול, הייתי שמחה אם היו פותחים מקום כזה ליד העבודה. החומוס והפלאפל בצהריים כבר מתחילים לגבות ממני מחיר כבד ועוד לא ממש חורף. אללי.

וילג' גרין. יהודה הלוי 85, תל אביב. 03-6760909
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 8:00-00:00, שישי 8:00-כניסת השבת. במהלך תקופת ההרצה:10:00-19:00.