טעימת השבוע מוקדשת ליינות משני יקבים מקומיים: רמת נגב הצנוע ואמפורה עתיר ההשקעה. יינות יקב הבוטיק רמת נגב, לשעבר קדש ברנע, מתגלים כלא יומרניים במיוחד אבל חביבים מאד. "קדש ברנע, נגב 2012" ו"נווה מדבר אדום 2011" שלהם הם יינות המספקים יופי של תמורה לכסף בקטגוריית המחירים המתונה והבינונית, בהדרגה. עם יינות יקב אמפורה הסיפור משמח קצת פחות. המון השקעה, בכל רובד אפשרי, ויינות שלא מצליחים להתרומם. "איזבל 2009" ו"קברנה פרנק 2010" שלהם מנסים אבל לא מצליחים לשכנע ואינם זולים כלל. חבל.
לחיים!
1. רמת נגב, קדש ברנע, נגב 2012
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס 50% קברנה סוביניון, 30% שיראז ו-20% קברנה פרנק מכרם חלוצה. 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אמריקאיות, רובן ישנות. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום. גוף בינוני. 13.8% כוהל בנפח. בוקבק לאחר סינון גס בלבד.
כמה? 59 שקל
הכי מתאים ל: פסטות, עוף, עגל.
דבר המבקר: מרגישים מאד את נוכחות כל אחד מהזנים. הקברנה סוביניון נותן מאסה, השיראז תיבול מחד ואיזו נוכחות עגלגלה; והקברנה פרנק מידה של ירקרקות. חמוד, מאוזן, מתון יחסית, נטול יומרות וסימפטי בהחלט. יופי של תמורה ל-59 שקל.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בשתי מילים: פשוט וראוי.
2. רמת נגב, נווה מדבר אדום 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 50% קברנה סוביניון מכרם עבדת, 35% פטי ורדו מכרם חלוצה ו-15% מרלו מכרם ניצנה. 14 חודשי התיישנות בחביות אץ אלון צרפתיות ואמריקאיות, רובן חדשות. צבע סגול כהה, נוטה לשחור. באף פרי אדום ושחור. גוף מלא. 14% כוהל בנפח. היין בוקבק לאחר סינון גס בלבד.
כמה? 89 שקל
הכי מתאים ל: סטייקים.
דבר המבקר: בלנד באוריינטציה בורדולזית שמצליח להימנע ממלכודת הכובד האופיינית כל כך ליינות מקומיים מהז'אנר. בנוי כהלכה, עם פרי טוב, חמיצות טובה ואיזון נאה. יין לא רע בכלל.
תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).
בחמש מילים: מטובי היינות המקומיים בקבוצת המחיר.
3. רמת נגב, רמון, קברנה סוביניון 2011
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קברנה סוביניון מחלקה בכרם עבדת. 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי חדשות. צבע אדום סגלגל. באף פרי אדום ושחור. וניל ומעט טבק. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח. בוקבק לאחר סינון גס בלבד.
כמה? 129 שקל
הכי מתאים ל: נתח בשר גדול בצריבה איטית וממושכת בגריל. קדירות.
דבר המבקר: מעט סגור עדיין אך נראה כמי שבנוי היטב. מאסה ראויה אף אם לא מופרזת. לא עמוס מידי. מרגישים את הפרי הטוב ואת מידת המורכבות. עתיד לפתח אופי לא רע בכלל בהדרגה. מעט יקר ביחס לאיכויותיו אבל בהחלט יין נחמד.
תמורה לכסף: 2/5.
בחמש מילים: קצת יקר מידי אבל חביב.
4. אמפורה, איזבל 2009
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס 40% גרנאש, 32% סירה, 13% איזבלה, 12% סנג'ובזה ו-3% מורבדר המגיעים משלושה כרמים: דלתון, שעל וכפר קיש. 24 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בנות 300 ו-500 ליטר. צבע אדום בורדו. באף פרי אדום ותבלינים. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.
כמה? 175 שקל
הכי מתאים ל: מנות על בסיס טלה וכבש.
דבר המבקר: זה אמור להיות היין הפאנקי של אמפורה. מפגש בין זנים הטיפוסיים לאיזורי יין שונים בעולם. במקום ליצור קוהרנטיות, מפגש יסודות שיתחבר יחדיו לכדי הרמוניה, או לפחות קצת שמחת חיים לא סטנדרטית, זני היין הזה לא מצליחים באמת להתחבר. מבולגן ולא מעניין.
תמורה לכסף: 1.5/5 (יקר מידי).
בשתי מילים: ניסיון מאכזב.
5. אמפורה, קברנה פרנק 2010
בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 85% ענבי קברנה פרנק מכרם שעל ו-15% קברנה סביניון מכרם פסגות. התיישנות בת שנתיים בחביות עץ אלון בנות 300 ו-500 ליטר. צבע אדום ארגמני, אף מוחצן ובו שפע פרי אדום, תבלינים וירקרקות. גוף מלא. 15% כוהל בנפח.
כמה? 175 שקל
הכי מתאים ל: מנות על בסיס בקר ועגל.
דבר המבקר: מגובש וברור. מקצועי ומדויק. עשוי היטב ללא פגמים. כל מה שלכאורה מבקשים מקברנה פרנק זני נמצא שם. אבל אופי, נוכחות, נשמה; כל זה נפקד. יין טכני.
תמורה לכסף: 2/5.
בשבע מילים: העדר פגמים אינו חזות הכל כשמדובר ביין.