פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יקב סומק: יינות מעניינים מזכרון יעקב

      אבי אפרתי טועם את יינות יקב הבוטיק סומק מזכרון יעקב ומגלה כמה וכמה יינות טובים ומעניינים

      השבוע בטעימה יינות יקב הבוטיק סומק מזכרון יעקב. סומק הוא יקב קטן, משפחתי, שכל כרמיו נטועים בבקעת הנדיב, שלמרגלות זכרון יעקב מאז 1882. במונחים מקומיים מדובר בהיסטוריה של ממש. היינן הוא ברק דהאן.

      גם בסומק עושים יינות על בסיס זנים ים תיכוניים. סירה וגרנאש הם נותני הטון כאן. שישה יינות בטעימה – רוזה, לבן וארבעה אדומים. קשת המחירים נעה מ-69 ל-150 שקל לבקבוק. לא כל היינות אחידים ברמתם. כך למשל, הלבן, על בסיס רוסאן, שנין בלאן ו-ויונייה, טוב פחות; וגם הרוזה לא מבריק. היינות הטובים לעומתם, טובים במיוחד. כזה הוא, למשל, "סומק, אדום 2011" הצנוע, הנגיש והראוי; שלא לדבר על "סומק, קריניאן 2009" שכולו מצוינות צרופה והוא, ללא ספק, מטובי היינות בסצינת הקריניאן המקומית המפתחת. שימו לב ליקב הזה. עוד נלגום ממנו יינות טובים. לחיים!

      1. סומק, רוזה 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: רוזה יבש על בסיס ענבי סירה וגרנאש. צבע ורוד-אדמדם צלול. באף פרי אדום. גוף קל-בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה? 69 שקל

      הכי מתאים ל: כריכים, פיקניק.

      דבר המבקר: רוזה לא רע שמנסה, ורוב הזמן גם מצליח, שלא ליפול למכשלת הרוזה הישראלי הטיפוסי, עתיר הפרי והמתוק מידי. הפרי נעים, החומציות טובה ובכל זאת, לקראת סיום הגלגול בחיך, נחשפת מידה של מתיקות שאפשר בהחלט היה בלעדיה.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      ב-13 מילים: לא רוזה רע במונחים מקומיים אבל עדיין לא בליגה (המצומצמת) של טובי המקומיים.

      2. סומק, אדום 2011

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד על בסיס 50% סירה, 30% מורבדר ו-20% מלבק. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי ושנה נוספת בבקבוק. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ועשבים. גוף קל-בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

      כמה? 80 שקל

      הכי מתאים ל: פסטות, מנות על בסיס עוף, קלמרי, אוכל ים תיכוני.

      דבר המבקר: יין הבסיס של סומק חושף את הפן היפה והמשכנע של היקב הזה. פרי נעים, איפוק, חמיצות טובה. זה יין שיש בו מידה של אלגנטיות בלא לזלוג לחנפנות. הוא נגיש וידידותי ובכל זאת שומר על מידה לא מבוטלת של אופי.

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      ב-16 מילים: מחפשים יין לארוחה הכוללת מביני דבר לצד לוגמים מנוסים פחות? "אדום 2011" של סומק ישמח את כולם.

      3. סומק, סירה 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סירה. 24 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בצירוף שנתיים בבקבוק. צבע אדום-סגול. באף פרי אדום ותבלינים. גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 100 שקל

      הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות על בסיס בקר וכבש.

      דבר המבקר: מוצק ושרירי, ניכר פרי מוצלח במיוחד, מעט סגור עדיין וייתכן שעודו בתהליכי התהוות והתגבשות. חומציות מעט לא מאוזנת לטעמי.

      תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

      בשש מילים: ראוי אבל אולי שווה לחכות איתו.

      4. סומק, בקעת הנדיב לבן 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: בלנד לבן יבש על בסיס רוסאן, שנין בלאן ו-ויונייה. שנת התבגרות בחביות עץ אלון צרפתי. צבע זהוב-ירקרק. באף פרי טרופי והדרים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח. היין בוקבק ללא סינון.

      כמה? 100 שקל

      הכי מתאים ל: דגים ופירות ים.

      דבר המבקר: מבלנד ים תיכוני לבן מבטיח, מיקב שיודע לעשות שימוש ראוי בעץ, מצפים ללא מעט. מרחרחים את היין, מגלגלים אותו בחיך, ומגלים שהוא ברמה טובה פחות מרף הבסיס המתגלה בשאר היינות. זה יין שמתקשה להפוך משמעותי, להותיר חווית לבן ים-תיכוני מהנה. אין בו כל פגם מכל סוג שהוא, אבל הוא מתקשה לגבש אמירה משמעותית כלשהי ולפיכך, אינו משכנע.

      תמורה לכסף: 2/5.

      בשבע מילים: העפרון החד פחות בקלמר הסימפטי של סומק.

      5. סומק, קריניאן 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי קריניאן מחלקה ובה כרמים בנות למעלה מארבעים. 24 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בצירוף שנתיים נוספות בבקבוק. צבע אדום-סגול. באף פרי שחור, עשבים ותבלינים. גוף בינוני. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 125 שקל

      הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות טלה.

      דבר המבקר: יש בטעימה הזו כמה יינות ים תיכוניים ראויים בהחלט. אין ספק שזהו השפיץ. פרי נהדר, יופי של תיבול, שימוש מושכל, אינטליגנטי ביותר, בעץ; ומורכבות נאה ביותר. אין כאן שמץ של עומס, רק איפוק מבורך, שמיטיב להוציא לפרונט את מאפייני הזן, בהקשריו המקומיים, במיטבם. עונג אמיתי לאוהבי הסגנון הים תיכוני. שאפו!

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בחמש מילים: מיינות הקריניאן הטובים והמהנים בשטח.

      6. סומק, בקעת הנדיב 2009

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 40% קברנה פרנק, 30% פטי ורדו ו-30% קריניאן. 24 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתי בצירוף שנתיים בבקבוק. צבע אדום כהה מאד. באף פרי אדום, שחור ותבלינים. גוף מלא. 14% כוהל בנפח.

      כמה? 150 שקל

      הכי מתאים ל: קדירות חורף.

      דבר המבקר: בלנד הדגל של סומק הוא יין שרירי, בנוי היטב, לא מוחצן אמנם אבל רב עוצמה ומתובל ביותר. כמו בכל יינות היקב, בולטת נוכחות הפרי הטוב. יש כאן גם חמיצות ראויה, בשרנות, סיומת משמעותית ולא מעט אופי.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בשתי מילים: יין-יין.