פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המיטב שיש לצרפת להציע

      אבי אפרתי נהנה מיינות משלושה יקבים מלנגדוק ועומד על הבדלי הסגנון המשמעותיים ביניהם

      בטעימת השבוע שישה יינות משלושה יקבים מלנגדוק שבדרום מערב צרפת: דומאן דה טר פאלמה (Domaine des Teres Falmet), בורי לה ויטארל (Borie La Vitarele) ומאס ד'אלזון ((Mas d'Alezon.

      מעבר לאיכויות הרבות שנחשפות בה, זוהי טעימה מעניינת במיוחד. היא ממחישה עד כמה מדובר באיזור שאינו עשוי מקשה אחת. יש בו מורכבות ובעיקר גיוון חד משמעיים. וכך, יינות "טר פאלמה" חושפים קלילות, צניעות חפה מחינחונים ולצידם אופי רב. הם מתאימים להפליא לתפקד כיינות בית ללוגמים מנוסים טובי טעם. ביינות "בורי לה ויטארל" יש חספוס כפרי רב עוצמה. יינות "מאס ד'אלזון" ישנה מורכבות רבה לצד המתינות הדרום צרפתית המקסימה. הם מצוינים לליווי אוכל ים תיכוני מורכב. בעיני, בקטגוריית המחיר שלהם, הם מהמיטב שצרפת מציעה.

      ביחד חושפים ששת היינות פרופיל מגוון, אטרקטיבי מאד, גם בהקשרי תמחור, למביני יין אמיתיים. את היינות ניתן להשיג באתר היבואןאו בטלפון: 052-6133926.

      לחיים!

      1. Domaine des Terres Falmes, Cinsault 2013

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% ענבי סינסו מסיינט שיניאן במרכז לנגדוק. התיישנות קצרה במיכלי בטון לפני הבקבוק. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום, פרחים ותבלינים. גוף קל. 13% כוהל בנפח.

      כמה: 70 שקל

      הכי מתאים ל: אוכל יומיומי קל: עוף, פסטות ברוטבי שמן זית ובשר, כריכים.

      דבר המבקר: יין קל, נטול יומרה ומוצלח במיוחד, עם חמיצות מתונה, פרי טוב ומאופק, אופי אדמתי, מבע נטול התלהמות ואופי זני ברור. יין כפרי של דרום צרפת, ללגימה יומיומית מהנה למביני עניין.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בשש מילים: לא מעט יין בדי מעט כסף.

      2. Domaine des Terres Falmes, Carignan 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 100% קריניאן מסיינט שיניאן שבמרכז לנגדוק. צבע אדום ארגמן. באף פרי שחור מאופק, תבלינים. גוף בינוני. 13% כוהל בנפח.

      כמה: 70 שקל

      הכי מתאים ל: כריכי רוסטביף וקורנביף, נתחי סינטה דקיקים צרובים קלות.

      דבר המבקר: בדיוק כמו ביין הקודם, מה שבולט כאן מאד הם המאפיינים הזניים הטיפוסיים לצד צניעות, איפוק מבורך ואיכות צרופה.

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בשמונה מילים: מועמד מצוין לתפקיד יין הבית, לחובבי דרום צרפת.

      3. Borie La Vitarele, Les Schistes 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% גרנאש, 35% סירה ו-5% קריניאן מקוס א' ורה. 10-12 חודשי התיישנות במיכלי עץ ישן. צבע אדום עמוק. אף עתיר פרי בשל ופלפל שחור. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה: 105 שקל

      הכי מתאים ל: קבאב וקציצות טלה, נתחי סינטה צרובים.

      דבר המבקר: הנה טוויסט בעלילה. יינות "בורי לה ויטארל" שונים לגמרי באופיים מאלו שנסקרו ממעל. את מקום הנאמנות לזניות ולאיפוק תופסת אוריינטציה עוצמתית מאד. היין הנוכחי עתיר פרי, מתובל במיוחד, יש בו מתיקות והוא חזק וכפרי. מרגישים את העץ, את החספוס, בבחינת אנטיתזה לאלגנטיות ולניקיון המוכרים מיקבים ואיזורי יין אחרים. בתוך הז'אנר – זה יין שעשוי היטב.

      תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

      בשלוש מילים: לאוהבי יינות חזקים.

      4. Borie La Vitarele, Les Cres 2010

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 75% סירה, 20% גרנאש ו-5% מורבדר מהכפר קוס א' ורה (Causses et Veyran) הסמוך לסיינט שיניאן. 10-12 חודשי התיישנות במיכלי עץ ישן. צבע אדום עמוק. באף פרי שופע ופלפל שחור. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

      כמה: 145 שקל

      הכי מתאים ל: סטייקים, קדירות.

      דבר המבקר: אותו סטייל כמו ביין הבסיסי של "בורי לה ויטארל", רק מליגה גבוהה יותר. יין עוצמתי ורב מבע. הבה ניישר קו: זו אינה המוחצנות ברוח יינות "העולם החדש". אנחנו מדברים על עוצמה בהקשרי חספוס כפרי. גם כך עושים יינות בדרום צרפת.

      תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

      בשלוש מילים: יין איכרים גבוה.

      5. Mas d'Alezon, Le Presbytere 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% גרנאש מפז'ר (Faugeres) שבמרכז לנגדוק ו-20% סירה ומורבדרה. שנת התבגרות במיכלי בטון וחביות עץ ישנות. צבע אדום ארגמני. באף פרי מאופק ותיבול מתון. גוף בינוני-מלא. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה: 110 שקל

      הכי מתאים ל: קדירות טלה וכבש.

      דבר המבקר: רענן, מתון, גרנאשי מאד, מדויק. חומציות מוצלחת, אלכוהוליות נמוכה, טאנינים שאינם מתקיפים, מקדם גסטרונומיות גבוה מאד. יין ים תיכוני נהדר ממש!

      תמורה לכסף: 4.5/5 (מצוינת).

      בתשע מילים: קצת מתסכל לחשוב על איכות היינות המקומיים מקבילי התמחור.

      6. Mas d'Alezon, Montfalette 2012

      בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% מורבדרה והשאר סירה וגרנאש. שנת התיישנות במיכלי בטון. סינון גס בטרם הביקבוק. צבע אדום עמוק. באף פרי חד ומובחן. גוף בינוני. 12.5% כוהל בנפח.

      כמה: 145 שקל

      הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות על בסיס טלה וכבש.

      דבר המבקר: ביין הדגל של "מאס ד'אלסזון" פרי מקסים יש תיבול רב נוכחות אך לא בועט, חומציות נוכחת ומורכבות מרשימה למדי. זה יין שנוטל את כל המאפיינים הדרום צרפתיים מהז'אנר המתון ומחבר ביניהם באינטגרטיביות רבת יופי. יסחוב בקלות כל ארוחת בשרים עם שמן זית/ירקות, אפילו ארוחה מתוחכמת. עונג!

      תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

      בשלוש מילים: הדוגמן של לנגדוק!