בשנות השמונים של ילדותי, קלטת הווידאו של מונטי פייטון הייתה חלק קבוע בחינוך הלא רשמי. הייתי צופה בקלטת בדבקות, משפט הפתיחה של התוכנית היה: "ועכשיו למשהו שונה לגמרי". לפני הכל החבורה הודיע לכל הצופים לשנות את הציפיות ולהכין את עצמם, שיעור לחיים עבורי.
במהלך חיי לא היו הרבה מיקרים בהם הצליחו להפתיע אותי, בתור אופטימי חסר תקנה, אני מורגל בבקרת נזקים, מתוך אמונה בסיסית שכל תוכנית היא בסיס לשינויים. אבל לפעמים, אני נתקל בהפתעה חיובית. את האוכל המקסיקני אני לא מכיר ויש סיבה טובה לכך, המרחק הגיאוגרפי מכריע. לא שאין מסעדות מקסיקניות בתל אביב, אבל אלו שפועלות יקרות להחריד ופונות לקהל בזבזני מטבעו שלא מסתכל על החשבון, אלא מעביר כרטיס אשראי ושוכח. גילוי נאות, לי אין כרטיס אשראי.
כאשר סיפרו לי על אל טאקו, הדבר הראשון שעשיתי היה להרים גבה של, למה, מה? מה לי ולמקומות האלו. כשסיפרו לי על המחירים, התחלתי להקשיב. עכשיו הספק קצת נעלם, והחלטתי לפקוד את המקום בהזדמנות הראשונה. נכנסתי בחשש, אחר כך הבנתי למה אני חושש, אני לא מכיר את המטבח המקסיקני, אני חייב לתאר פה את החוויה הראשונית שלי.
בניגוד למה שחששתי, המטבח המקסיקני באל טאקו ידידותי לטועם החסכן שכמותי. הסתכלתי על התפריט וזיהיתי מנות עם שילוב מנצח באותה השורה: המילים נתח קצבים ו 18 שקלים. ישר הזמנתי. איפה אפשר למצוא נתח קצבים אם לא בסכומים תלת ספרתיים? היה ברור לי שמדובר במנה צנועה יחסית, אבל עדיין השילוב משך אותי. קיבלתי טאקו פתוח, מוכן לקיפול ואכילה, שימו לב, לקחתי איתי את המנה לצילום זריז. הבנתי שאני חייב לשבת לאכול, המנה מטפטפת לכל הכיוונים, עם תוספת של חלפיניו, הטעם היה מעולה, עדיין מדובר במנה לא גדולה, אחרי שלא הצלחתי לצלם אותה עקב נזילות יתר, חזרתי פנימה לסיבוב חוזר.
הזמנתי קסאדיה פויו פסטור, רק 16 שקלים, הפעם קיבלתי שני טאקו יותר קטנים, עם שעועית שחורה, עוף בצ'יאוטה, תבלין מקסיקני מרוכז אשר צובע את הבשר בכתום, מוצרלה מעל הכל, עם הפתעה בהמשך. את הכל מחזירים אל הפלאנצ'ה לחימום וקיפול מעוצב. קיבלתי שתי יחידות של טעם אלוהי, הקסאדיה אוחזת בתוכה את השעועית המעולה, עליה הבשר והגבינה שנימוחה לה בעדינות, עוד לפני הטעימה התאפקתי לצלם את היופי, אחר כך ניגשתי אל פינת התוספות, פתחתי את הקסאדיה בעדינות והוספתי רוטב חלפיניו קלוי עם אבוקדו וליים. לא טעמתי הרבה זמן רוטב כל כך טעים, החלפיניו הקלוי נעטף בטעמו העדין של האבוקדו, הליים היה עדין אף יותר, הוספתי מעל הכל חלפיניו, ההפתעה הגיעה אחרי הביס הראשון. יש בתוך המנה חתיכת אננס קלוי, זה נותן לטועם סיבוב לכיוון שלא ציפה לו, אותה חשיבה מחוץ לקופסא שאני כל כך אוהב. הטעם עולה למעלה עוד קצת, השעועית שיש במנה אחראית על השובע, אז תבקשו קצת יותר במנה, קשה למצוא מקום לאכול בו בזול בצפון תל אביב, קסאדיית ההפתעות של אל טאקו היא הפתרון לצפוניים של תל אביב שכל הזמן שואלים אותי מה יש לאכול באיזור, בתאבון.
אל טאקו. ירמיהו 17 תל אביב. 03-5228334. שעות פתיחה: א'-ה' 12:00-24:00, ו' 12:00-17:00 שבת 12:00-24:00. לא כשר
לכל הטורים של המונה טועם