ישן פוגש חדש: יקב אנטינורי

בטעימת השבוע יינות אנטינורי (Antinori) מאיטליה. השם אנטינורי הפך משנות השמונים של המאה הקודמת למותג ידוע גם ברמה העולמית. לא צריך להיות חובב יין מתקדם כדי להכיר את השם. השורשים של משפחת אנטינורי נטועים עמוק בהיסטוריה. המשפחה הייתה מעורבת בייצור יין מ-1385. המרקיז פיירו אנטינורי, הדמות המובילה את אימפריית אנטינורי למעלה מארבעים שנה, הוא הדור ה-26 במשפחה העוסק בייצור יין! לאנטינורי יקבים בטוסקנה ואומבריה וכרמים בחלקים רבים של איטליה.

אנטינורי אינו סתם עוד יקב איכותי. לפיירו אנטינורי היה תפקיד מכריע במהפיכת היין הגדולה, שהתרחשה בטוסקנה בשנות השבעים. יין ה"טינאניילו" שהפיק ב-1971 כלל גם קברנה סוביניון וקברנה פרנק ובכך חרג בהרכב זניו מהמקובל לפי חוקי האיזוריות המסורתיים של קיאנטי קלאסיקו (DOCG). במקום DOCG סווג היין כ"טוסקנה IGT". "טינאניילו" אמנם לא היה ראשון יינות כאלו (קדם לו (SASSICAIA אך תפקידו בהתפתחות הכינוי "סופר טוסקן", ליינות טוסקניים המערבים זנים מאיזורי יין אחרים (בורדו), מכריע.

אנטינורי מייצרים יינות רבים ומגוונים – סופר טוסקניים ומסורתיים כאחד. מקצוענות צרופה נוכחת בכל היינות המבוקבקים ביקב. היינות המסורתיים – "קיאנטי קלאסיקו" לסוגיו ו"וינו נובילה דה מונטפוליצ'יאנו" הם קלאסיים ואיכותיים להפליא. יינות ה"סופר טוסקן" פרצו את גבולות ה-DOCG הנוקשים אבל לא הביאו לפגיעה באיכויות. מתקיימת בהם תמיד מזיגה מעניינת בין כבוד למסורת ולטרואר, למגע אחר שמוסיף מימד. הם לא באמת יינות "עולם ישן" טיפוסיים, אבל גם לא מרבצי פרי ריבתיים, עתירי עץ, מז'אנר עולם היין החדש. יש בהם חיבור מרתק בין ישן לחדש, ששווה מאד להכיר. בטעימה יינות משני הסוגים, בכל קשת המחירים – מבסיסיים רבי חן ועד יינות סופר טוסקן יוקרתיים במיוחד. כמו תמיד במדור זה, סעיף התמורה לכסף הושמט ביינות היוקרה. לחיים!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 55% סנג'ובזה, 25% קברנה סוביניון, 15% מרלו ו-5% סירה. היין מסווג כ"Toscana IGT". 12 חודש בחביות עץ אלון צרפתיות, הונגריות ואמריקאיות. צבע אדום רובי. באף פרי אדום, תבלינים וקפה. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 103 שקל

הכי מתאים ל: פסטות ברוטבי בשר (ראגו), תבשילי בשר ועוף.

דבר המבקר: יין הבסיס של אנטינורי משלב את הבסיס הטוסקני (סנג'ובזה) עם זני צרפת – בורדו בעיקר (קברנה סוביניון ומרלו) וקצת עמק הרון (סירה). זהו מן בלנד מסורתי-מודרני, המשקף את קריאת התיגר של אנטינורי על ההגמוניה הטוסקנית המסורתית. יין מודרני, פירותי מאד, רך, ארוך, מעט קטיפתי וכמובן – נגיש ביותר.

תמורה לכסף: 3.5/5 (טובה).

בשתי מילים: אנטינורי למתחילים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% סנג'ובזה, 10% מרלו וסירה. 9 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון (90% סלובניות ו-10% אמריקאיות). צבע אדום ארגמן. באף פרי אדום ומעט תבלינים. גוף בינוני. 13.5% כוהל בנפח.

כמה? 103 שקל

הכי מתאים ל: פיצות, פסטה ברוטבי שמן זית ורוטבי בשר, אנטיפסטי.

דבר המבקר: קיאנטי קלאסיקו בסיסי ולא יומרני שמספק מורכבות נאה יחסית ליומרותיו הצנועות. חומציות נעימה, פירותיות טובה, טאנינים רכים. סנג'ובזה בביטויו הפשוט והטוב. יין ראוי.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

במילה אחת: סימפטיקו!

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% סנג'ובזה ו-10% מרלו ממונטפוליצ'יאנו. 12 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אלון צרפתיות. צבע אדום ארגמני. באף פרי אדום ושחור ופרחוניות מה. גוף בינוני. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 107 שקל

הכי מתאים ל: אנטיפסטי ירקות, גבינות ובשר. נקניקים. נתחי סינטה דקים צרובים קלות במחבת עם ארוגולה ופרמזן, קרפצ'יו עגל. פיצה פונגי.

דבר המבקר: להבדיל מהאח הגדול, הנפוח והיקר, מהכפר הסמוך (ברונלו דה מונטלצ'ינו), יין ה"וינו נובילה" (יין חדש) ממונטפוליצ'יאנו הוא יין צנוע, נטול יומרה ורב קסם. ברונלו לוגמים במסעדות היקרות והנפוחות של טוסקנה; וינו נובילה בטראטוריות המגניבות. להבדיל מהיין הקודם, שמשקף את הפן המודרני בעשייה של אנטינורי, זה הנוכחי מייצג את המסורת. גם בזה הם מקצוענים. גוף שבנוי היטב, רכות נעימה, חומציות טובה, איזון ראוי וכל זה ביין המשמש באיטליה ללגימה לא מעונבת. אני מת על "וינו נובילה". יש בו בסיסיות רבת איכויות והוא מספק יופי של תמורה לכסף.

תמורה לכסף: 4/5 (טובה מאד).

בארבע מילים: איטליה הלא פלצנית במיטבה.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 65% קברנה סוביניון, 20% מרלו ו-15% סירה מבולגרי (Bolgheri). היין מסווג כ"Bolgheri DOC". 8 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ושחור מרוכזים; תבלינים. גוף בינוני.14% כוהל בנפח.

כמה? 130שקל

הכי מתאים ל: סטייקים. ראגו.

דבר המבקר: יין מזנים הכי לא טוסקניים שגדלו בטוסקנה. התוצאה: CMS (קברנה-מרלו-סירה) שמשחק בין עולם חדש לישן בסגנונו. מצד אחד הרכות והעומק הקלאסיות, מאידך – הרמוניות ונגישות רבות בסגנון עולם היין החדש. יין מהנה שלוגמים לא מנוסים יהנו ממנו ולוגמים מנוסים יצליחו להעריך.

תמורה לכסף: 3/5 (לא רעה).

בשלוש מילים: על צומת דרכים.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 90% סנג'ובזה ו-10% קברנה סוביניון מאיזור קיאנטי קלאסיקו (DOCG). שנה בחביות עץ אלון צרפתיות הונגריות. צבע אדום ארגמן. באף פרי אדום ותבלינים (וניל). גוף בינוני-מלא. 14% כוהל בנפח.

כמה? 159 שקל

הכי מתאים ל: סטייקים. קדירות בקר.

דבר המבקר: קיאנטי קלאסיקו רזרבה קלאסי וטוב. גוף טוב. חומציות טובה. רכות. איזון. טאנינים מעודנים. קטיפתיות קלה. אוהבי הז'אנר ימותו עליו.

תמורה לכסף: 2.5/5 (ריאלית).

בארבע מילים: מהאופציות היותר טובות בז'אנר.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 80% סנג'ובזה, 15% קברנה סוביניון ו-5% קברנה פרנק. היין מסווג כ"Toscana IGT". 14 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון אלון קטנות. צבע אדום עז. באף פרי אדום, טבק, וניל וליקריץ. גוף מלא. 14%
כוהל בנפח.

כמה? 450 שקל

הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות ומורכבות על בסיס בשר בקר.

דבר המבקר: יין יוקרתי שמתרחק מאד מטוסקנה המסורתית. עשיר מאד, הרמוני מאד, קטיפתי, אלגנטי ביותר. לא מניפולציות עולם חדש מוגזמות, מאלו שהופכות את היין לפלסטיק; לא עודף אלכוהול ולא שימוש מטורלל ומופרך בעץ. ובכל זאת, הקטיפתיות והאלגנטיות הרבה, בשילוב מגע המתיקות המוחשי, ירחיקו את אוהבי הקלאסיקה מ"טינאניילו 2010". מאידך, זה יין רציני ומרשים שאי אפשר שלא להעריך. צעיר יחסית עדיין ועתידו לפניו. פוטנציאל התיישנות בן עד 12 שנה.

בשתי מילים: מסוגנן וסטייליסטי.

בלי כמה מילים על עפיצות אי אפשר: 60% קברנה סוביניון, 25% מרלו, 12% קברנה פרנק ו-3% פטי ורדו מבולגרי. היין מסווג כ"בולגרי סופריורה". 18 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון קטנות. צבע אדום עמוק. באף פרי אדום ותבלינים. גוף מלא. 14.5% כוהל בנפח.

כמה? 534 שקל

הכי מתאים ל: ארוחות מושקעות במיוחד על בסיס בשרים.
דבר המבקר: להלכה, יין שהוא הכי עולם חדש מכל היינות עד כה. בעצם, מדובר בבלנד בורדולזי לכל דבר ועניין. מצד שני, המשחק המורכב והמרתק שאנטינורי אוהבים כל כך, בין מסורת למודרניות, מגיעה כאן לשיא. הפירותיות, הקטיפתיות והאלכוהוליות מגיעות ממקום אחר. אבל היי, לא תמצאו יינות כאלו בשום אופן בעמק נאפה או באוסטרליה. מרגישים גם מרגישים את הקרקע האיטלקית כל כך. מרגישים את האיפוק והרכות; ויש גם מינראליות די מהממת. יין שגם פריקים כבדים של העולם הישן, להלן הח"מ, יצליחו בהחלט להתפעל ממנו. אם הלכתם על ההשקעה הגרנדיוזית הזו, התאפקו נא עוד ארבע-חמש שנים לפחות. פוטנציאל התיישנות בן 15 שנה לפחות (בתנאי אחסון הולמים).

בחמש מילים: יוקרה מוצדקת.